האם הורדת דירוג האשראי לישראל היא מהלך שאכן נמצא שוב על הפרק, בבוקר שאחרי אישור הצעת החוק לביטול עילת הסבירות בקריאה ראשונה בכנסת - ועל רקע עליית המדרגה במחאה הציבורית והעימותים האלימים בין מפגינים לכוחות המשטרה?
"המצב כרגע מאוד מאוד נזיל", אומר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים. "שמענו אמירות ברורות מראש הממשלה נתניהו בראיונות לתקשורת הזרה על כך שעילת הסבירות לא תעבור. אבל כשזה מגיע לכנסת פתאום הכל מתהפך ב-180 מעלות. הפער הזה, שאומרים משהו אחד ועושים משהו אחר, פוגע מאוד באמינות שישראל הצליחה לבנות במהלך השנים מול חברות הדירוג. לכן, מעתה והלאה ההסתכלות של החברות האלו תהיה הרבה יותר קפדנית על הנתונים והמעשים, ולא רק על המלל שעוטף אותם. ישראל בנתה לעצמה בעבר מעמד מאוד אמין מול חברות הדירוג וקיבלה מהן הרבה אמון, כך שכבר יש כאן הפסד בגלל הפגיעה באמינות. התהליך הזה מאוד בעייתי וחבל שזה קורה".
נראה החלטות מהירות מצד חברות הדירוג?
"חברות הדירוג לא מחליטות החלטות בשלוף. הן יבחנו את הנתונים ויראו ירידה בהכנסות המדינה, גידול בהוצאות וכלכלה שהולכת לעלייה בגירעון. כל הדברים הללו יבואו לידי ביטוי בהתייחסות לגבי הדירוג ולא אהיה מופתע לחלוטין אם נראה, לדוגמא, הורדה של תחזית הדירוג. בהמשך, אם נראה נתוני מאקרו לא טובים, החברות יכולות בהחלט לצאת גם באזהרה לגבי הדירוג או להוריד דירוג ממש.
מה יקרה אם הכנסת תעביר גם קריאה שניה ושלישית של ביטול עילת הסבירות?
"בתרחיש כזה אני מעריך שנתבשר די מהר, אולי לא מחר אבל בקרוב, על הורדת תחזית הדירוג. התחזית יכולה להשתנות גם מ'יציב' ל'שלילי', וזה לא משהו שנרצה לראות. חשוב להבין שחסימת הכבישים והאלימות הרב-צדדית נראים רע מאוד בעיניים של גופים בינלאומיים. קשה להם להבדיל בין הפגנות שהם רואים במדינות עולם שלישי לבין הפגנות שהם רואים בישראל, וזה יכול להשפיע על הערכת הסיכונים שלהם בנוגע לישראל".
מה עם מגזר ההיי-טק?
"ההיי-טק כבר משלם מחיר, אבל זו נושאת מטוסים גדולה ולוקח לה זמן להסתובב. פרופ' יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, הזהיר לאחרונה שהנזק שנגרם בהיי-טק הישראלי משמעותי, בעיקר עקב עצירת השקעות מצד קרנות הון סיכון. אם בארה"ב יש ירידה של 30%-40% בהשקעות בטכנולוגיה, בישראל אנחנו מדברים על 80%. אם הפגיעה בהיי-טק תעמיק ייפגעו גם הכנסות המדינה, יידרשו קיצוצים רוחביים בתקציב ויהיה פיחות נוסף של השקל מול הדולר. פיחות כזה עלול לעורר מחדש את האינפלציה ובמשק שבו 80% מהאשראי הוא בריבית משתנה, ברור לגמרי שההכנסה הפנויה של משקי הבית תישחק באופן מאוד משמעותי. כל זה יאיץ את הפגיעה בדירוג האשראי של ישראל. אנחנו נמצאים כיום במדרון מאוד חלקלק ומתגלגלים למטה".
הממשלה הרי מודעת לכל מה שאתה מתאר כאן, לא?
"כן. הכלכלנית הראשית באוצר הבהירה לפני עזיבתה את הנזק העצום שהרפורמה המשפטית עלולה לגרום למשק הישראלי. מדובר בסכומים אסטרונומיים, הנפרסים על פני שנים. אבל, בממשלה בחרו לצבוע את הדיווח הזה בצבעים פוליטיים. זו גישה שמתעלמת מהסיפור האמיתי שקורה מתחת לפני השטח ורואה רק מה שנוח לה, וזה מצער כי זה יפגע בכולנו. התרגלנו במשך שנים לחיות במדינה שההכנסות שלה הולכות וגדלות - וזה משתנה לנגד עינינו. מצוקה תקציבית תפגע בשירותים שנקבל מהמדינה, וחבל שמי שעל ההגה כיום מייחס חשיבות הרבה יותר גדולה לשימור והעצמת כוחו על חשבון האינטרסים האזרחיים ביומיום. כמה פעולות נעשו כאן לאחרונה כדי להוריד את יוקר המחיה, לעומת פעולות שנעשו לצמצם ולפגוע בכוחם של יועצים משפטיים?"
יאמרו ראש הממשלה, שר האוצר ואנשיהם: מה אתה מקשקש, נתוני המאקרו עדיין טובים!
"זה תמיד מזכיר לי את הבדיחה על ההוא שקופץ מקומה 20 ממגדל שלום, וכששואלים אותו באוויר, בסביבות הקומה העשירית, מה המצב הוא עונה: 'בינתיים הכל בסדר'. אותו דבר גם אצלנו: אנחנו בצניחה חופשית והשאלה מתי נבין שיש קרקע למטה".
מנגד, רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי-טפחות מסתייג במעט. "סוגיית הורדת הדירוג לישראל תלויה בשאלה לאן הולכים מכאן", הוא אומר. "אני דווקא חושב ששלוש חברות הדירוג ישתמשו באופציה של הורדת דירוג כמוצא אחרון".
למה?
"חברות הדירוג רוצות להיות בטוחות שלא תהיה פגיעה בסנטימנט העסקי, כלומר בהשקעות, או בפעילות הכלכלית. ברור שאם הצעת החוק בעניין עילת הסבירות תרוכך בהמשך או אם תהיה חזרה להידברות, כל נושא הורדת הדירוג יהיה פחות על הפרק. אבל, גם בתרחישים פחות רצויים מבחינת החברות צריך לזכור שכל השלוש (P&S, מודיס ופיץ') פרסמו לאחרונה את הסקירה שלהן על המשק הישראלי. מבין החברות רק מוד'יס הורידה את תחזית הדירוג מ'חיובית ל'יציבה'.
"בדרך כלל, הדירוגים מתעדכנים פעם בחצי שנה, מה שעל פניו מוריד את הסבירות שנראה הורדת דירוג. אבל, אין ערובה לכך: אם חברות הדירוג יגיעו למסקנה שההליך החקיקתי מהווה הרעה בסביבה הפוליטית המקומית, הן יכולות בהחלט לנקוט שורה של צעדים כמו הוצאת אזהרות, בקשות להבהרות, אפילו הורדת אופק הדירוג אצל חברות שעדיין לא עשו את זה. עם זאת, צריך לקרות משהו שהוא יותר מהעברת החוק על עילת הסבירות בקריאה ראשונה כדי שהחברות ישקלו הורדת דירוג".
העברת החוק בקריאה שנייה ושלישית?
"כן, אבל להערכתי חברות הדירוג מסתכלות לא רק על החקיקה, כי אם גם על נתונים אחרים שקשורים במשק הישראלי. לדוגמא, הן לא רואות בינתיים פיחות נוסף של השקל-דולר. לפי תחזית בנק ישראל מאתמול, אין צפי להידרדרות בגירעון. האינפלציה כבר מראה סימני התקררות ונתוני הצמיחה חיוביים עדיין - כל אלו הן נקודות חשובות מאוד מבחינת חברות דירוג האשראי. מול החקיקה המשפטית, שכמובן יכולה לפגוע בסנטימנט העסקי, ניצבים נתוני המאקרו. כדי שהדירוג יירד נצטרך לראות פגיעה בהשקעות, פיחות נוסף בשקל ופגיעה מהותית בצמיחה ובפעילות המשק".