עסקים רבים במשק מושבתים לחלוטין מתחילת המלחמה ומבקשים מהמדינה לסייע להם. כעת נחשפים פרטים ראשונים על המתווה שמגבש משרד האוצר לפיצוי העסקים, ושבמשרד אומרים כי צפוי להיות מוצג בימים הקרובים. הערב (שלישי) ב"מהדורה המרכזית" הוצגו הפרטים הראשונים על המתווה, שמיועד לספק מענה, ולו חלקי, לעסקים שספגו פגיעה קשה בפעילות ולמעשה אין להם תזרים הכנסות מאז 7 באוקטובר.
הפרטים החדשים מבהירים למי מיועד המתווה שמגבשים באוצר, ושיהיה דומה לזה שהוצג בתקופת משבר הקורונה. המתווה יכלול החזר הוצאות לעסקים שמציגים ירידה משמעותית במחזור ההכנסות, בשעה שההגדרה "ירידה משמעותית" עדיין לא ברורה דיה.
המתווה מיועד לעסקים בעלי מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל. כלומר המתווה יטפל בעסקים קטנים ובינוניים בלבד ועדיין לא מספק מענה לחברות הגדולות במשק.
סעיף נוסף במתווה כולל החזר חלקי למעסיקים עבור שכר העובדים. משמעות הדבר היא שמודל החל"ת (חופשה ללא תשלום) שהונהג במהלך משבר הקורונה לא יחזור על עצמו. במשבר הקורונה המדינה למעשה שילמה את שכר העובדים השכירים שהוצאו לחופשה כפויה. גם משרד האוצר וגם המעסיקים לא מעוניינים לחזור על מודל זה כלקח מימי הקורונה, אז לדבריהם היה קשה להחזיר את העובדים לעבודה.
לפי המתווה המתגבש, עובד שנבצר ממנו להגיע לעבודה אמור לקבל מהמעסיק חלק מהשכר. המדינה מצדה תפצה את המעסיק על התשלום באופן שישמור את הקשר בין העובד למעסיק.
המתווה המתגבש כבר זוכה לביקורת. כך, שר הכלכלה ניר ברקת טוען כי משרד האוצר מנותק ושיש להעניק לבתי העסק פיצוי נרחב יותר.
במקביל מגובש מתווה שישנה את תנאי הפיצוי הכלכלי למגויסי המילואים. לרוב מקבלים חיילי המילואים החזר עבור על אובדן ימי העבודה בגין תקופת המילואים רק בסוף תקופת השירות. כעת מנסים באוצר לגבש מתווה שיאפשר לשלם להם את ההחזר כבר בסוף החודש, וזאת מתוך המחשבה שישראל הולכת לקראת תקופה ארוכה של לחימה.
שאלת המפתח היא מהיכן יגיע המימון לכל הצעדים הללו. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז שהוא מוכן להסיט כספים שיועדו למילוי הסכמים הקואליציוניים לטובת מטרות הלחימה. אלא שבינתיים אין לכך ראיות בשטח והדברים הם בגדר הצהרות בלבד.