עד כמה אם בכלל אפשר לקנות אושר בכסף או לכל הפחות האם הכסף שיש לנו יכול לאפשר לנו לחוש אושר? כמובן, לא כל העשירים מאושרים ולא כל העניים מדוכאים ובכל זאת לכסף יש משקל גם ביחס לחוויה הסובייקטיבית החמקמקה שנקראת, אושר. גם אם זה לא בא לידי ביטוי אצלכם או בקרב הסביבה שלכם, הנתונים מראים שברמת המאקרו יש לא מעט קשרים, גם אם לא גורפים, בין עושר לאושר.
אתר Visual Capitalist ניתח 146 מדינות לפי ציוני האושר והעושר שלהן - השוואה של ההכנסה הממוצעת לכל תושב במדינה לעומת ציוני האושר שניתנו בדוח האושר העולמי. אף שהתוצאות אינן מצביעות באופן גורף על כך שעושר תורם לאושר, יש מתאם בכל המדינות בין שני המדדים. כך, באופן כללי, למדינות העניות בעולם יש את ציוני האושר הנמוכים ביותר, והמדינות העשירות ביותר הן המאושרות ביותר. ישראל, אגב, נמצאת במקום גבוה למדי, גם ברמת האושר וגם ברמת העושר. כן, לפי הנתונים, מצבכם לא רע.
אך לצד המגמה הברורה ישנם ניואנסים חריגים שמראים שיש עוד משתנים במשוואה. באמריקה הלטינית, למשל, מדד האושר גבוה בהרבה ביחס לעושר של התושבים. מהצד השני מדינות רבות במזרח התיכון מדווחות על מעט פחות אושר ממה שרמות העושר הגבוהות היו אמורות לנבא.
לחצו על המפה להגדלה: ישראל במקום טוב בפסגה, לצד שוודיה. השונות במידת האושר נמצאת בעיקר במדינות שאינן עניות, אבל לא נחשבות לעשירות.
זה יותר מורכב
הנורדים תמיד מנצחים במרוץ האושר. פינלנד תפסה את המקום הראשון זו השנה החמישית ברציפות, ואחריה דנמרק, שוויץ ואיסלנד. האם זה נובע רק בגלל מידת העושר שלהן? לא כל המדינות העשירות יחסית מאושרות באותה מידה. סינגפור, אחת העשירות בעולם, ממוקמת במדד האושר במקום ה-27, בעוד כווית, החמישית בעשירה בעולם, נמצאת במקום ה-54.
במחקר נמצא נתון משמעותי נוסף ועל פיו מדינות עם אי-שוויון נמוך בהכנסה נוטות לדווח על יותר אושר. מדינות נורדיות ידועות כבעלות רמות נמוכות של אי-שוויון בהכנסה מה שמוביל להידוק הקשר בין עושר לאושר ברמה הכללית. גם כאן, ישראל מוצאת את עצמה על פי הנתונים במקום טוב באמצע: לא במצב של אי שוויון קיצוני כמו בדרום אפריקה אבל עדיין רחוקה מהמצב במדינות כמו פינלנד ודנמרק. התושבים שם מאושרים יותר, בהפרש נמוך יחסית. במדינות דרום אמריקה, עם אי שוויון בעייתי ונפיץ, מדווחים על מידת אושר דומה למדינות אירופאיות עשירות ושוויוניות יותר.
לחצו על המפה להגדלה: האם הגדלת הפערים בישראל תוביל לירידה במידת האושר? או שאולי נהיה כמו מדינות דרום אמריקה, שמאושרות בלי קשר למצב הכלכלי
במחקר משותף של אוניברסיטת וירג'יניה ובית הספר לעסקים של לונדון שנערך לפני מספר שנים חוקרים בחנו שתי קבוצות של נתונים: הראשון ממאגר הנתונים העולמי של האושר לצד מדגם מ-18 מדינות באמריקה הלטינית, שהיו להן כלכלות פחות מפותחות. במדגם הראשון של 16 מדינות נמצא כי "צמיחה כלכלית הייתה קשורה יותר לעלייה בשביעות הרצון מהחיים כאשר היה פחות אי-שוויון בהכנסה", אפילו במדינות מתקדמות. בשנייה, כל עלייה בשוויון, הובילה לירידה תואמת בשביעות הרצון מהחיים.
החוקרים מציעים כמה הסברים אפשריים. ראשית, אנשים בדרגים הנמוכים של סולם ההכנסה אינם נהנים כאשר הצמיחה הכלכלית עולה. שנית, אי השוויון גורם לאנשים לקנא יותר. "כאשר אי השוויון גבוה ואנשים נחשפים לעושר הגובר של אחרים, הם עשויים להתמקד יותר במעמדם הכלכלי היחסי ופחות במעמדם המוחלט", נכתב במחקר.
האם יש גבול להשפעת העושר?
כבר בשנת 1974 טען הכלכלן ריצ'רד איסטרלין שאין מתאם חיובי בין הכנסה גבוהה יותר לרמה גבוהה יותר של אושר, לפחות מעל הכנסה שנתית מסוימת. שני זוכי פרס נובל לכלכלה, דניאל כהנמן ואנגוס דיטון, סייגו במידת מה את הממצא של אסטרלין וקשרו אותו רק לביטויים מסוימים של תחושת האושר. אבל הם גם הגיעו למסקנה שהמתאם בין הכנסה גבוהה יותר לאושר גדול יותר חל רק עד גבול מסוים. לטענתם, ובכפוף לזמן שהתפרסם המחקר, מדובר בהכנסה שנתית של 75,000 דולר. לכל דבר שמעל רמה זו, הסבירו שני הכלכלנים, אין עוד השפעה משמעותית על האושר של האדם, שכן הוא כבר התרגל לחיות בביטחון כלכלי ורק יבצע התאמות מינימליות לאורח חייו עם כל העלאת שכר שלאחר מכן.
מחקר חדש הפריך את התזה הזו. הפסיכולוג מתיו קילינגסוורת' מצא כי גם עבור הכנסות מעל 80,000 דולר היה מתאם ברור בין הכנסה גבוהה יותר לבין להיות מאושר יותר. באמצעות אפליקציה שיצר, הנחקרים תיעדו את עצמם מספר פעמים בכל יום כאשר בכל פעימה הם נשאלו שאלות ספציפיות כמו "איך אתה מרגיש עכשיו?" בסולם שנע בין "רע מאוד" ל"טוב מאוד". לפחות פעם אחת במהלך התהליך, המשתתפים גם ענו על השאלה "בסך הכל, עד כמה אתה מרוצה מהחיים שלך?" בסולם של "בכלל לא" עד "באופן קיצוני".
מבחינה מתודולוגית, למחקר הזה היו כמה יתרונות על פני מחקרים ישנים יותר. במחקרים ישנים יותר, המשיבים יכלו לענות רק "כן" או "לא" לשאלות על האושר שלהם, בעוד שהמחקר הנוכחי השתמש בסולם רציף. יתרון מרכזי נוסף היה שיצירת קשר עם המשיבים באמצעות הטלפונים הסלולריים שלהם אפשרה לחוקר למדוד את המצבים הרגשיים הנוכחיים של המשיבים. במחקרים קודמים, אנשים רק התבקשו להיזכר כיצד הרגישו בנקודה מסוימת בעבר, זיכרונות כאלה מעוותים וצבועים מאוד על ידי המצבים הרגשיים של הנשאלים בזמנים שהם נשאלים.