הילדים מתקשרים ללא הפסקה, מנדנדים בווטסאפ. אבא, מתי אתה חוזר? אמא, מתי את מסיימת לעבוד? ההורים עסוקים עד מעל הראש, עונים שהם כבר מגיעים הביתה, אבל ההבטחה הזו לפעמים רחוקה מלהתגשם. בכל זאת עברו כבר ארבע שעות מרגע ההודעה, ואין חדש. תחושות של החמצה ופספוס מחלחלות בימים כאלה, שבהם הורים לא רואים את הילדים שלהם מספיק, אבל ההתעסקות הקדחתנית בעבודה, גם דרך הניידים והלפטופים בסלון ביתם, שואבת אותם פנימה. ללא היכולת להפריד בין זמן משפחה וילדים, לזמן עבודה ומיילים, קורה דבר שאינו בשליטה. הסביבה והמשפחה יחשבו שזה תירוץ, אבל יש כאלה שיכולים להבין את הבהלה סביב השעון בענייני עבודה.
החיים בעידן המודרני גרמו לחוסר איזון בין הבית לעבודה. אנחנו עובדים בטירוף, לחוצים ועמוסים, ומתברר שגם פחות מאושרים. במחקר המפורסם של ברוני מור, אחות אוסטרלית שטיפלה בחולים סופניים, היא שאלה אותם שאלה אחת: על מה הם מתחרטים, מה היו עושים אחרת לו הייתה ניתנת להם הזדמנות. אף אחד לא התחרט על כך שלא עבד יותר. להפך, במקום השני במצעד החרטות אנשים ציינו שהלוואי שלא היו עובדים כל כך קשה.
אז נכון, כולנו עמוסים, העולם רווי גירויים ותחרות ורובינו לא יכולים פשוט לעצור ולהתרווח. בחברה המערבית יש תרבות של עבודה קשה סביב השעון כדי להתקיים חברתית ולהישאר רלוונטיים. אבל וורקוהוליות היא לא סתם עומס עבודה, אלא היא מתאפיינת בעבודה קשה מוגזמת, ובאובססיה כלפי עבודה, גם כאשר אין בכך צורך.
יש קשר ישיר בין הפרעת קשב וריכוז (ADHD), וורקוהוליות, היפר-פוקוס וקשיי איזון בית-עבודה – למרות שהם עלולים להיראות כמו נושאים נפרדים. תפקודים ניהוליים נמצאים תחת מערכת מוחית מורכבת האחראית על יכולות סדר, ארגון, תכנון, ויסות ובקרה, ו כל הנושאים האלה קשורים קשר הדוק דרך מערכת התפקודים הניהוליים. תפקודים ניהוליים כוללים תכנון ופתרון בעיות, כלומר, היכולת לחשוב קדימה, לקבוע יעדים ולבצע צעדים עקביים להשגתם. ארגון וניהול זמן, וויסות עצמיוהיכולת לשלוט ברגשות, בדחפים ובהתנהגות, היכולת לעצור תגובות אימפולסיביות, היכולת להתאים את המחשבה וההתנהגות לשינויים במצב וכן היכולת להחזיק מידע זמין במוח לטווח קצר ולעבד אותו.
לאנשים הסובלים מהפרעת קשב, יש נטייה גדולה יותר להיות וורקוהוליים, ויש לכך מספר סיבות.
הם יותר מתמכרים: מחקרים רבים הוכיחו כי לאנשי הפרעת הקשב יש יותר נטייה להתמכרויות – פי ארבע יותר סיכון להתמכרויות מכל הסוגים. כולל התמכרות לעבודה. התמכרות מפרישה דופמין, ודופמין, כידוע, חסר במוח אצל אנשי הקשב. הדופמין הוא התמריץ והדלק לעשייה ומוטיבציה.
יש להם ריכוז יתר: היפר-פוקוס הוא מצב שבו אדם עם הפרעת קשב נמצא במצב של ריכוז עמוק ומוגבר בפעילות מסוימת, תוך כדי התעלמות מגירויים חיצוניים. היפר-פוקוס יכול להיות מועיל כאשר הוא מופנה למשימות חשובות, אך הוא יכול גם להוביל להזנחת מטלות אחרות ולקשיים באיזון בית-עבודה. אנשי הקשב נוטים להישאב לדברים שמעניינים אותם. במצב כזה מופרש יותר מדי דופמין במוח, ואם עבודתם זה תחום העניין, זה בהחלט יכול לקרות שם. כך, הם לא ישימו לב לזמן החומק, או בכלל לדברים שקורים מסביב, ופשוט ישקעו בעבודה שעות רבות. לפעמים זה נראה כאילו לא אכפת להם, או כאילו הם לא שומעים, אבל זה ההיפר פוקוס שלוקח להם את כל תשומת הלב.
בעיה באיזון בית-עבודה: להצליח לנהל חיים וקריירה זה אתגר עבור אנשים רבים, אך עבור אנשי הקשב הוא יכול להיות קשה במיוחד. קשיים בתפקודים ניהוליים, נטייה להיפר-פוקוס ועבודה קשה ומוגזמת עלולים להקשות על ניתוק מהעבודה ועל ביטול של הקדשת זמן איכות לתחומים אחרים בחיים.
הקשיים שבהפרעת קשב: הפרעת קשב מאופיינת בקשיים משמעותיים בתפקודים ניהוליים. אנשי הקשב עשויים לחוות קשיים בתכנון, התארגנות, ניהול זמן, שליטה עצמית, עיכוב תגובה, גמישות קוגניטיבית וזיכרון עבודה. קשיים אלו יכולים להשפיע משמעותית על תפקוד בתחומי חיים רבים, כולל עבודה, לימודים, יחסים אישיים ובריאות. ביצוע של מטלות ברגע האחרון, דחיינות כרונית, קושי בהנעה לפעולה (בגלל הדופמין החסר, שנקרא גם הורמון המוטיבציה), חוסר סדר ארגון ותכנון, וקושי עם ארגון הזמן באופן כללי –
כל אלו יכולים לגרום להשקעה של שעות רבות בעבודה בניסיון להתגבר בצורה לא יעילה על הקשיים.
למה אתם לא כועסים כשלוקחים לכם שעתיים?
אני רואה את זה כל פעם מחדש בקורס ארגון הזמן שלי – אנשי הקשב קורסים תחת העומס ואפילו חושבים שאין להם אפשרות ללמוד ארגון זמן בגלל שהם חיים על הקצה. מנגד, מחקרים רבים מתחום הפסיכולוגיה החיובית מבהירים שמערכות יחסים הם הגורם הראשון לאושר שלנו. אז איך מיישבים את הסתירה הזו?
טיפול התנהגותי: הקניית כלים להתמודדות יכולים לאפשר לאנשי הקשב לפתח אסטרטגיות להתמודדות עם קשיים בתפקודים ניהוליים, ויסות רגשי, התנהגות אימפולסיבית וקשיי קשב.
טכניקות ניהול זמן: עבודה עם יומן חשובה מאוד לאנשי הקשב ותסייע להתארגן ולעבוד בצורה יעילה יותר. אני ממליצה להכניס ליומן הכל. כשמתחילים ללמוד ארגון זמן, רוב האנשים מתכננים רק דברים הקשורים לעבודה, ומדלגים על תכנון דברים מהחיים כמו הבית, המשפחה, הפנאי, התחביבים. אני תמיד מסבירה שכל אלה הם חלק מהחיים וצריכים לתפוס מקום ביומן, אחרת הם לא יקרו או יזוזו הצידה, למרות החשיבות הגדולה שלהם. הכניסו עכשיו ליומן תוכניות שאינן קשורות לעבודה: זמן משפחה, דייט עם בן או בת הזוג, פעילות ספורטיבית, תחביב. זה לא צריך לתפוס הרבה זמן, אפשר גם חצי שעה, אבל צריך למקם את זה בזמן ידוע מראש ורצוי גם קבוע וחוזר על עצמו.
פיתוח מודעות לקשיים: אם אנשי הקשב הוורקוהולים יבינו איפה הם מתקשים, לצד הכרה בחוזקות שלהם, זה יסייע לזהות מתי הם זקוקים להפסקה או צריכים להקדיש זמן לתחומים אחרים בחיים. בדקו מה חשוב שייכנס לחיים שלכם, מה האבנים הגדולות, מה מיותר שם ואפשר להוריד, במה אפשר לקחת עזרה או לבקש ממישהו אחר שיעשה זאת כדי לפנות זמן לדברים החשובים באמת. יכול להיות, למשל, ששווה להשקיע את הכסף בעזרה בבית מאשר לנקות את הבית ביום שישי ולסיים את השבוע מותשים וללא זמן לעצמכם או לזוגיות. תשאלו את עצמכם: מה שווה את הזמן שלי, ומי יכול לעזור לי? ואת הדברים האלו תכניסו קודם כל ליומן בהתאם לחשיבה המוקדמת שעשיתם.
הגדרת גבולות: חשוב שתהיה תחימה ברורה בין זמן עבודה לזמן פנאי והגבלת זמן מסכים. המסכים, ובאופן ספציפי הטלפון הנייד, ובמיוחד הרשתות החברתיות, הם אלו שמבזבזים לנו הכי הרבה זמן. תחשבו על זה רגע: אם מישהו היה גונב לכם 200 שקל מהארנק, סביר שהייתם מאוד כועסים אז למה כשמישהו מבזבז לנו שעה-שעתיים מהחיים אנחנו לא כועסים? זמן הוא יקר יותר מכסף. השתמשו באפליקציות שמונעות שימוש בטלפון או באתרים ספציפיים, למשלNunny או Forest. עברו על האפליקציות שלכם והורידו את כל ההתראות הקופצות. הקציבו זמנים שהטלפון במצב שקט ואפשר אפילו להוציא אותו מהחדר.
תבינו מה משמח אתכם: אני ממליצה לבדוק עם עצמכם מה עושה לכם טוב, ולהכניס את זה לזמן שלכם, ממש ליומן, בצורה פרקטית, כמו למשל דייט עם בת הזוג בכל יום חמישי, או הגעה הביתה אחת לשבוע בשעה מוקדמת. השינויים הקטנים האלו יוצרים שינויים גדולים.
ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית וחוקרת בכירה בתחום הפרעות הקשב, בעלת מכון לאבחון וטיפול לילדים ולמבוגרים, מרצה וסופרת.