היקף ההון השחור בישראל מוערך לכל הפחות בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. המודלים להערכת ההיקף מציעים אומדנים בטווח רחב הנעים בין 6.6% ל־20% מהתוצר. ולמרות זאת, תקציב אחר תקציב, רשות המסים נאלצת לראות איך החקיקה שהיא מנסה לקדם במסגרת פרק המאבק בהון השחור בחוקי ההסדרים מצטמצמת.
לכן, זה לא מפתיע שפרק זה בטיוטת חוק ההסדרים שהפיץ משרד האוצר לשנים 2023־2024 לא מבשר בשורות חדשות. הטיוטה בעיקר מלמדת כי רשות המסים מנסה את מזלה עם יוזמות שנפלו מחוקי ההסדרים בעבר.
בין היתר, הטיוטה כוללת את הגבלת סכום המזומן שמותר יהיה להחזיק בבית ל־200 אלף שקל ודיווח על החזקת סכום מזומן מעל 100 אלף שקל (בעבר הדרישה עמדה על 50 אלף); דיווח על החזקת מטבעות קריפטו מעל 200 אלף שקל; דיווח על חשבוניות מעל 5,000 שקל בזמן אמת; הגבלת קבלת הלוואות במזומן מצ'יינג'ים ל־6,000 שקל; ודרישה לקבלת מידע מהגופים הפיננסיים.
דרישה שנוגעת לכל אזרח
הדרישה להעברת מידע לרשות המסים ישירות מהגופים הפיננסיים היא דרישה דרמטית בטיוטת חוק ההסדרים, שנוגעת לכל אזרח. אך באופן מפתיע היא לא הייתה בטיוטה ה"לא רשמית" שהופצה לפני כחודש.
הפרק שכותרתו "העברת נתונים פיננסים לרשות המסים 'לטובת שיפור הליכי השומה'" כולל הוראה המחייבת העברת מידע, באופן מקוון, של כל הגופים הפיננסיים בישראל לרשות המסים בנוגע לפעילות לקוחותיהם. זאת, בכלל החשבונות המנוהלים על־ידם: עו"ש, תכניות חיסכון, קרנות נאמנות, פיקדונות, חשבונות מט"ח וכדומה. ההוראה מתייחסת לבנקים, לחברות כרטיסי אשראי, לחברות ביטוח, לחברות סליקה, לחברות להעברת תשלומים דיגיטליים ולחברות המרת מט"ח.
מדובר בדרישה רחבה של מידע מהגופים הפיננסים שעולה על חובות הדיווח אפילו לרשות לאיסור הלבנת הון. כבר ב־2016 ביקשה רשות המסים לקדם חקיקה שתחייב את הגופים הפיננסיים להעביר מידע על חשבונות עסקיים שמנוהלים אצלם, ובהמשך בחוק ההסדרים לשנת 2021־2022 היא כללה דרישה רחבה יותר לקבל מידע על כל חשבון, של כל אדם, גם פרטי.
החקיקה ירדה מהפרק בשל ביקורת חריפה על הפגיעה בפרטיות האזרחים, אך הרשות לא ויתרה על היוזמה.
"ניסיון להפוך לאח הגדול"
לדברי מומחה המס עו"ד בני יונה, שותף במשרד עורכי הדין ברכה ושות', "מדובר בניסיון נוסף ומיותר של רשות המסים להפוך ל'אח הגדול'.
"בקשת הרשות לקבלת מידע שוטף מהמוסדות הפיננסיים לגבי כל אדם מציגה את כל התושבים כחשודים או בעלי פוטנציאל להעלמת מס. אין שום הצדקה בפגיעה כה אנושה בזכויות הפרט, וגם כיום הרשות יכולה לקבל מידע מגופים פיננסיים, אך כאשר עולה חשד ממשי נגד אדם, ובהוראת בית משפט, במנגנון המאזן בין זכויות הפרט לבין החובה לתשלום מס אמת".
עו"ד יונה מוסיף כי "זה יוביל נישומים רבים למצוא עצמם מסבירים לרשויות המס על פעולות שביצעו בחשבונם, ובמקרים רבים הם ייאלצו לשלם תשלום מס מיותר, לאור מאזן הכוחות הבלתי שוויוני בין הרשות לנישום".
עו"ד אורי גולדמן, המתמחה במיסוי ובאיסור הלבנת הון, מסביר כי "עם כל הכבוד למלחמה החשובה בהון השחור, מדובר פה בסמכות רחבה הנוגדת את זכותו של אדם לפרטיות. המחשבה שרשות המסים תוכל, ללא כל חשד אמיתי ומבוסס, לבקש מידע אודות מצבו הפיננסי של האדם, משולה לכך שהמשטרה תבצע חיפוש בביתו של אדם ללא צו וללא אישור".
מרשות המסים נמסר: "ההצעה ממוקדת בחשבונות עסקיים, שבעליהם אמורים ממילא להתנהל בשקיפות. ההצעה כוללת חובת אישור של היועמ"ש לפני שימוש בסמכות דרישת המידע, והמנגנונים בה מאזנים בין הצורך בשמירה על פרטיות לצורך לייעל את הביקורת".
הידיעה המקורית פורסמה בגלובס.