המאבק על התקציב: בחינת הכישלונות של הממשלה הנוכחית בתחום הביטחוני והחברתי – עוד לפנינו, והם יהיו ניכרים גם בתחום הכלכלי. לאור אירועי שבעה באוקטובר, נראה כי הדיון על התקציב עוד לא הגיע לשיאו, אך על רקע פערים בין התקציב שתוכנן בתחילת 2023 עם הקמת הממשלה, לבין הנזקים הכלכליים של ניסיון ההפיכה המשטרית והוצאות המלחמה, המאבק על עדכון תקציב 2024 עולה מדרגה. מודעה שפורסמה בסוף השבוע בעיתון "מקור ראשון" מטעם "פורום הארגונים הציוניים", מלמד על ההכנות של שחקנים בציונות הדתית – פלח האוכלוסייה שמקבל הכי הרבה משאבים מהמדינה ביחס לגודלה – להשיג עוד תקציבים גם בשנת משבר כלכלי, ביטחוני וחברתי.
המודעה קוראת לממן ארגוני חברה אזרחית המזוהים עם הציונות הדתית בבסיס תקציב המדינה, מכיוון שלטענתם הם מופלים לרעה, כשהם מתבססים על קבלת כספים קואליציוניים. לא מדובר באפליה, אלא בניסיון להצטייר כקורבן, ולבנות לגיטימציה להמשך תקצוב המטרות שלהם בשנים הבאות. זאת, לאור המשבר הכלכלי ועדכוני התקציב ל-2024, תוך ניסיון להשכיח את ההזרמה של הכספים הקואליציוניים לאורית סטרוק – שהגדילה בזמן המלחמה את תקציב משרדה פי חמישה, מ-133 מיליון ל-667 מיליון שקלים.
כדי להבחין בעיוות, די להסתכל בהטבות שזוכה לה הציונות הדתית בבסיס תקציב המדינה, בראש ובראשונה בתחום החינוך. לפי נתוני משרד החינוך, בבתי הספר התיכוניים, תלמיד במוסדות החינוך הממלכתי-דתי (המוזכרים במודעה) מקבל תקציב הגבוה ב-26% יותר מתלמיד חילוני (ושניהם מקבלים יותר מתלמידים ערבים). הפערים קיימים, בשיעורים נמוכים יותר, גם בחטיבות הביניים (24%) וביסודי (11%).
מטרות נוספות שבשמן דורש "פורום הארגונים הציוניים" להיכנס לבסיס תקציב המדינה כבר נמצאות שם, כמו הגרעינים התורניים, ישיבות ההסדר, מערת המכפלה ועוד. במספר מקרים, מטרות אלה ממומנות בתקציב המדינה ביותר מתקנה תקציבית אחת. לפי נתוני התקציב הפתוח, מכינת בני דוד המוזכרת במודעה, קיבלה בשנת 2023 כ-18 מיליון שקלים משלוש תקנות שונות בתקציב המדינה. מדובר בעלייה ניכרת מכספי הציבור שזרמו למכינה, בהשוואה לשנת 2022 (כ-14 מיליון שקלים) וב-2021 (כ-11 מיליון שקלים). מכינת עוצם המוזכרת במודעה, קיבלה ב-2023 כ-9.5 מיליון שקלים מתקציב המדינה, באמצעות ארבע תקנות תקציביות (כ-7.5 מיליון שקלים ב-2022). גם ארגון "זהות" "להעמקת החינוך היהודי" המוזכר במודעה, מקבל תקציב מהמדינה (כמיליון שקלים ב-2023, כ-2.5 מיליון ב-2022).
חשוב לציין שהתקצוב של חלק גדול מהמטרות שלשמן הודפסה המודעה, שנויות במחלוקת ציבורית עמוקה – והוא נועד לקדם ערכים המזוהים עם תפיסת העולם שמפלגת הציונות הדתית מקדמת. כך, כספי המדינה – הכסף של כל האזרחים – מגיע ל"העמקת הזהות היהודית" (כינוי להדתה בבתי הספר הממלכתיים, או למערכי שיעורים שיוצאים כנגד נשים, קהילת הלהט"ב וחילונים). הטענה שמטרות אלה מופלות לרעה בתקציב, הן מניפולטיביות ואינן בהלימה למציאות מבחינה תקציבית, וייתכן שאילו ידעו חלקים גדולים יותר בציבור הכללי אילו מטרות התקציב הזה משרת, הם אף היו מתקוממים על כך.
כדי שהפוליטיקאים ישמרו על התקציב לארגונים המקדמים מטרות שחשובות להם, הם זקוקים ללגיטימציה. זאת המטרה האמיתית במודעה, שפתחה את הקמפיין של ארגוני ציונות דתית לתקציב 2024. כשהכסף משרת מטרות שנויות במחלוקת עזה בחברה הישראלית, במסווה של "ציונות", ותחת משבר תקציבי הנובע מהמחדל הביטחוני החמור ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל – חשוב לדעת שארגונים אלו אינם קורבן, אלא פועלים כדי לשמור על יכולתם לקבל תקציבים מהמדינה. זאת, גם כאשר המצב מחייב שינוי כיוון יסודי במדיניות הכלכלית. עדכון תקציב 2024 חייב לתת ביטוי לצרכים הדחופים בשעה זו לחברה הישראלית, ולהתבסס על חיזוק השירותים הציבוריים שהמדינה מפעילה לטובת כלל הציבור. הדבר כולל סיוע ושיקום לנפגעים ממתקפת הטרור של חמאס ומהמלחמה בצפון ובדרום, והשקעה בכלל האוכלוסיות בישראל – שתניב השתלבות שלהן ברמה הכלכלית והחברתית.
הכותב הינו חובב ינאי, מנהל במרכז לשינוי מדיני בשתיל