בירידה בגרם המדרגות המפותל של בית המכירות תירוש, זה שמוביל לאולם המכירות הגדול, תלויות יצירות אמנות מפעימות שאי אפשר שלא לעצור לידן. תירוש הוא שחקן ותיק בזירת האספנות והסחר באמנות בישראל, ובעליו חוו לעומק את השינוי הגדול שחל בה בשנים האחרונות. הסיבות לשינוי נעוצות בסוחרים וברוכשים: דור סוחרים צעיר ודינמי שהחליף את הדור הקודם, ומשקיעים שפעם היו בכירי המשק, מי שמכונים כסף יש, והיום רובם צעירים בני 30-45, בעיקר יזמים ואנשי הייטק וטכנולוגיה, שהרוויחו הרבה כסף בשנים האחרונות ומעדיפים לגוון ולהשקיע אותו באפיקי תשואה נוספים.
אמיתי חזן ואשתו הילה ירושלמי, בעלי תירוש ודוגמה לחילופי הדורות בתחום, הם ממובילי שינוי דפוסי ההתנהגות שבסחר באמנות בארץ. חזן הוא דור ההמשך להוריו שהקימו את בית המכירות. אחרי שהייה ארוכה באירופה, הבינו בני הזוג שיש מקום לאספנים מהדור הצעיר. שם גם נבטו הניצנים לרצון לעשות שינוי בקהל האספנים בישראל. עם החזרה לארץ, הם נכנסו לעסק המשפחתי והחלו לבצע שינויים והתאמות: התחילו לדחוף לקדמת הבמה אמנות עכשווית שמחיריה הרבה יותר נגישים, ולייצר תוכן דיגיטלי סוחף ברשתות, שמגיע לעשרות אלפי גולשים. בתחילת יולי יקיים בית המכירות את מכירת האמנות העכשווית השלישית שלו.
"אם הדור הקודם של המנהלים השתמש בשעוני יוקרה ומכוניות ספורט כסמל סטטוס, היום משקיעי האמנות מבינים שזה מעיד על עומק, תרבות ותחומי עניין", אומרת ירושלמי, "רכישת אמנות היא חוויה, ומחקרים מראים שחוויות עושות אותנו הרבה יותר מאושרים".
מה מאפיין את הרוכשים החדשים?
"הם רוצים שבהשקעה שלהם יהיה משהו מעבר לביטוי של מעמד. הם לקוחות מאוד אינטליגנטיים וחדורי מטרה, והם יודעים שאמנות מצביעה על תוכן, טעם וביטוי אישי. כשמישהו בוחר לתלות יצירה בבית או במשרד שלו, הוא בעצם מספר על עצמו סיפור ללא מילים".
חזן וירושלמי לא ממהרים להסגיר פרטים על האספנים החדשים בשוק, ועושה רושם שהעסק מתנהל בדיסקרטיות מרבית. הם חושפים שהרבה מהאספנים הצעירים הם הייטקיסטים שהתעשרו בעשור האחרון, ולא מעט חברות עסקיות. "זה לא חדש שחברות מסחריות בארץ ובעולם מחזיקות אוסף אמנות, בין היתר לצורכי יחסי ציבור", אומר חזן, "הרוכשים יודעים שאוסף כזה הופך עם הזמן להיות המדד לערכים ולסטטוס החברתי שהעסק רוצה לשדר. יש חברות שרוכשות אמנות של אפרו אמריקאים, של נשים, של יוצאי עדות המזרח, על מנת לקדם אג'נדה ברורה". חזן נותן כדוגמה את אוסף האמנות של מיקרוסופט, שיוסד ב-1987, בעקבות בקשות של עובדים למקום עבודה פורה יותר. "אמנות מקרינה הצלחה ומקצועיות, וכשלקוחות מגיעים למשרדים ורואים פילנתרופיה מתובלת באהבה לאמנות, הם מרגישים שהם הגיעו למקום בו הם יכולים להשאיר בבטחה את ההצלחות העסקיות שלהם".
בארץ, אוסף האמנות הגדול ביותר המוערך בשווי של 100 מיליון שקלים, הוא של חברת הפניקס. גם לבנק דיסקונט ולישרוטל יש אוסף מכובד. לאיש העסקים דובי שיף יש אוסף פרטי ומרשים שגם מתקיימים בו סיורים.
מה הפרופיל של האספן הישראלי החדש?
חזן: "כשבית המכירות הוקם בשנת 92, הציורים היקרים ביותר, שמהווים את עיקר ההכנסות, נרכשו בעיקר על ידי כמה משפחות עשירות. היו אז שני שחקנים עיקריים, יוסי חכמי מנכ"ל קבוצת הפניקס, ועמי בראון ממייסדי החברה המרכזית למשקאות. הם למעשה החזיקו את עולם האמנות בישראל".
ירושלמי: "כשאנחנו מאפיינים את הלקוחות שהצטרפו אלינו בשנים האחרונות, מדובר באנשים מאוד ערכיים, שאפתניים, ואינטליגנטיים, שרבים מהם חיו תקופה משמעותית בחו"ל וחוו אמנות כחלק מהיום יום, ולא רק במוזיאונים. גם הסגנון השתנה, הרוכשים הצעירים מעדיפים יצירות שמחות, מודרניות ומלאות בצבע. בעבר זו הייתה קבוצה הומוגנית של גברים במעמד מסוים בגילי 60 ומעלה, היום האספנות חוצה מגזרים וגילאים. יש לנו לקוח חייל בן 20 שאוסף אמנות".
מה ההבדל בין הסחר באמנות בעבר להיום?
חזן: "כמו בכל תחום, ההבדל המרכזי הוא התפתחות הטכנולוגיה. רוב המכירות מתבצעות און ליין. הלקוח פשוט לוחץ על לינק, ומבצע סיור וירטואלי בבית המכירות. הבדל משמעותי נוסף הוא המיקוד באמנות עכשווית. סחר ביצירות של גוטמן, רובין, סיגלית לנדאו ועדי נס תמיד היו, אבל מכירה שהיא 100 אחוז אמנות ישראלית עכשווית קורית רק בשלוש השנים האחרונות. צריך להבין, בשביל לקנות ציור של גוטמן זה מינימום 100 אלף דולר. בסכום זה אפשר לקנות 4-5 ציורים של אמנות עכשווית שממוקמת בטופ של הטופ".
השקעה באמנות זה רק לעשירים?
לא. יש לנו לקוחה שקנתה צילום של עדי נס ב-25 אלף דולר, ולקוחה שקנתה צלחת בעיצוב של מרים כבסה ב1,000 שקל. יש משהו לכל אחת".
ירושלמי, שמנהלת את התוכן בבית המכירות, מדגישה את התרומה של התפתחות המדיה החברתית. "הטרנד העכשווי הוא אמנים אפריקנים. זה התחיל עוד בכהונתו של הנשיא אובמה ומהפריחה של תרבות ההיפ הופ בשנות האלפיים. יש אין ספור אזכורים לאמנים מפורסמים בשירים של ראפרים. ג'יי זי לדוגמה, הוציא שיר בשם פיקאסו בייבי, הוא גם קנה ציור מאוד מפורסם של באסקייה במיליוני דולרים. כוכבי הפופ של ארה"ב נכנסו לאירוע, כמו שאומרים, ובישראל אנחנו תמיד עוקבים וקצת מעתיקים".
"אם המחיר עולה זה נחמד, אבל ממש לא העיקר"
יש גם רוכשים שמשקיעים באמנות כדי לזכות בתשואה על השקעתם. בשאלה אם לא עדיף להשקיע בנדל"ן או בבורסה. חזן מבדיל בין סוחרי אמנות לבין אספנים פרטיים. מבחינתו, משקיע פרטי צריך להסתכל על הרווח כעל בונוס. "אם אתה לא אוהב ומתחבר לאמנות, עדיף שלא תשקיע בה", הוא אומר, ומוסיף שלפי המדדים שעוקבים אחרי תשואות האמנות בעולם, ברוב המקרים התשואות שוות להשקעה בנדל"ן ובמניות, ואפילו עולות עליהם. ובעתות משבר, שוק האמנות נשאר יחסית יציב, יורד פחות ועולה יותר מהר. "התשואה המומצעת של השקעה באמנות היא סביב שבעה עד 15 אחוז, מה שכן, בתחום הזה מדובר על זמני אחזקה ארוכים יותר".
שאלת השאלות בתחום ההשקעה באמנות, היא מי יהיה הכוכב הבא. הממסד האמנותי בארץ, שכולל את המוזיאונים ואת האקדמיה, הוא זה שמכתיר ברוב המקרים את הדבר הבא. השילוב המושלם הוא אמן שמוערך על ידי הממסד ובנוסף יש אספנים שקונים אותו. "השנה התקיימה תערוכה של שלום סבא במוזיאון ת"א, שנולדה כי אספנים אוהבים אותו", מסביר חזן. "גם אמנים שהתחילו כאמני רחוב, כמו KNOW HOPE, דדה, או ניצן מינץ מצליחים מאוד היום".
ירושלמי: כמו בהשקעות בהייטק, יש אנשים שיש להם עין. סרג' תירוש, לדוגמה, רכש את כל העבודות של נירית טקלה בתערוכת סיום הלימודים שלה והיום היא שווה הרבה יותר" .
חזן: "אחד הלקוחות הגדולים שלנו הוא עיתונאי מאוד ותיק בישראל, הוא אוהב עבודות של גדעון רובין, הוא מספר עליהן כמעט בכל הזדמנות ועם השנים מחיר העבודות עולה. בסופו של יום, ברגע שאני קונה ציור של אמן מסוים אני הופך להיות בעל מניות במותג ויש לי אינטרס שהמותג יעלה. דוגמה הפוכה, היא מה שקרה אחרי השבעה באוקטובר. נוצרה התאגדות של אספנים בחו"ל שניסו להוריד מחירים של אמנים שיצאו נגד ישראל. חלק מהם מכרו ציור של האמנים האלו בדולר, רק כדאי להוריד את השווי".
שחקן ראשי נוסף בארץ בתחום האספנות וההשקעה באמנות הוא אמון יריב, הבעלים של גלריית גורדון המיתולוגית בתל אביב, שהפכה עם השנים למוסד שקובע כללים בתחום. יריב, כמו חזן, הוא דור שני בעסק, בנו של שיה (ישעיהו) יריב, מייסד הגלריה. בעשור האחרון תחת ניהולו הגלריה התאימה עצמה לתנאי השוק המתפתח, העתיקה את מקום מושבה לחלל תצוגה ענק בדרום העיר, השיקה גן פסלים, פתחה סניף בירושלים וממש לאחרונה נפתח גם סניף של הגלריה בניו יורק, שם התקבלה האמנות הישראלית בזרועות פתוחות על ידי האספנים המקומיים. כשמדברים אתו על השקעה בטרנדים עתידיים הוא מדגיש שהעתיד הוא מונח מפתח באמנות.
"אספנים אוהבים לנבא מי יהיה הכוכב העולה הבא. אני פחות חושב על זה במונחים של טרנדים. לדעתי הדרך היחידה לקנות אמנות היא כשאתה רואה בה משמעות ועומק. אם אתה מספיק משוכלל מבחינת הטעם והבחירות, הדברים הופכים לבעלי ערך גם בעיני אנשים אחרים".
רוכשי אמנות רואים תשואה להשקעה שלהם?
"היום יותר מפעם, יש לקנייה של אמנות ממד של השקעה, אבל בסופו של דבר פשוט כדאי לבחור את מה שאוהבים. יש את מי שמסתכלים על אמנות כהשקעה בלבד, אבל הסיכוי שתדע לקנות במחיר הנכון ולמכור בזמן הנכון, הוא מאוד קטן, ולכן עדיף להתייעץ עם בעלי מקצוע".
בכל זאת, יש כאלה שיודעים להרוויח. "רוב מי שקנה בשנים הראשונות עבודות של פאטמה אבו רומי או מיכל נאמן הרוויח, כי הביקוש לעבודות שלהן עלה מאוד", אומר יריב, "בני הדור הנוכחי שעבודתם מקבלת תהודה בשנים האחרונות הם אמיר שפט, ארז אהרון וגלעד אפרת. אני חושב שעצם הקנייה של אמן שהעבודה שלו הופכת לחלק מהקאנון הישראלי, זאת הצלחה. אם המחיר עולה זה נחמד, אבל ממש לא העיקר".
פשוט להתחיל, כמו בנדל"ן
רוצים להשקיע באמנות? חזן אומר שהכי טוב פשוט להתחיל להתעניין, ללכת לתערוכות במוזיאונים, בגלריות ולמכירות פומביות. הוא ממליץ לשכור יועץ אומנות, ובכך למזער תקלות וטעויות, ומזכיר שהיום אפשר גם לקנות יצירות ישירות מהאמן דרך האינטרנט.
"בישראל יש גלריות מצוינות, והיתרונות שברכישה בגלריה הן חווית הקניה הבלתי אמצעית והמידיות", אומרת ירושלמי. "החסרונות הן שהגלריות מייצגות לרוב כמה אמנים בלבד, ומציגות יצירות מחמשת השנים האחרונות. גם חממת צבע טרי, שמציגה אומנות עכשווית ישראלית וחדשה, היא מקור לרכישת אומנות לאוסף הפרטי".
אספנית אמנות חדשה בתחום היא עו"ד לין שטיינר, 35, יזמית ומנכ"לית בתחומי קהילות ושיווק בדיגיטל. היא שותפה ומנכ"לית ב-Publix, חברה על מערכות יחסים וחדשנות של מותגים עם לקוחות ומשקיעים, וגם הקימה את קהילת נשים מדברות נדל"ן שמונה 30 אלף נשים ואת הפודקאסט נדלניסטה, יחד עם חן הרשקוביץ-אוחיון. שטיינר מתארת את אהבתה לאמנות כדרך חיים וכתחביב זוגי, ואוהבת במיוחד לרכוש מציאות ואת שלב המשא ומתן. "הציור הראשון באוסף שלי, שלהפתעתי נרכש במחיר מעולה, הוא ציור עגול ולא סטנדרטי של קדישמן שמשך אותי בגלל אהבתי לצבע הוורוד. מאז נדבקתי בחיידק ורכשתי עוד ציורים בדגש על אמנות ישראלית, מודרנית, צבעונית ושמחה". באוסף שלה יצירות של אמנים ישראלים דוגמת חן שיש, ורד אהרונוביץ', אנה עייש ויעקוב אגם
את רוכשת כתחביב או כהשקעה?
"גם וגם. אמנות זו דרך חיים בשבילי שמתבטאת במגוון דרכים. היא עניין רגשי וחווייתי אך גם השקעה לטווח הארוך. היצירות תלויות על קירות הבית וגם גבריאל, ביתי בת החמש, נדבקה בחיידק. היא מציירת, מכירה אמנים, יודעת לזהות יצירות, והיא שותפה שלי לחקר אמנות וביקור במוזיאונים ובתערוכות. להכרות עם התחום נחשפתי דרך אבא שלי שהוא אספן אמנות ותיק. אחותי הקטנה היא ציירת".
יש לך עצות לאספנית המתחילה?
"ההמלצה הכי טובה שאני יכולה לתת היא פשוט להתחיל. כמו בנדל"ן. לבוא עם לב פתוח, לבקר בתצוגות של מכירות פומביות, להיחשף למגוון רחב של אמנות ישראלית, גם להכיר אנשים מעניינים מהתחום ובעיקר לא לפחד לשאול שאלות. לפני שרוכשות, להתייעץ עם מישהו מקצועי לגבי המחיר".
לאור המציאות המורכבת בארץ, במיוחד בחודשים האחרונים, ניכרת גם התנהגות זהירה ומדודה בכל אפיקי ההשקעה. ואם בקורונה נרשמה קפיצה משמעותית במכירות, הרי שמאז שהחלה המלחמה הסחר עצר משמעותית לחצי שנה. "לפני כחודש ראינו את ההתאוששות", אומר חזן, "אבל כשהתקיימה מכירה שנפלה בדיוק על היום בו אירן תקפה את ישראל. חששנו מאוד. בסופו של יום המכירה התבררה כמצוינת".
כך או כך, רכישת אמנות מושפעת מאוד מהלך הרוח האנושי, ואין מחלוקת שהחיים עצובים לאחרונה בישראל. החשק לחוות חוויות חדשות נמוך מתמיד, עם זאת, עולם האמנות והסחר בו הוא גם דרך לברוח קצת מהמציאות ולהעלות את מצב הרוח, כך שבעתות משבר הוא גם נוטה לפרוח.