הגנבים זייפו צ'ק ומשכו אלפי שקלים - בבנק סירבו להחזיר את הכסף

שתי נשים מבוגרות שלחו תרומות צנועות בדואר לאגודה למלחמה בסרטן. הצ'קים שלהן נגנבו, המוטבים שונו והסכומים הוגדלו מעשרות שקלים לעשרות אלפי שקלים. כשפנו לבנקים שלהן – הבינלאומי והפועלים – לדרוש את כספן בחזרה, שני הבנקים סירבו. רק לאחר לחץ ציבורי ומשפטי הסכימו הבנקים להשיב את הכסף.

המקרים התגלו בעקבות פרסום סיפורה של חנה, בת 83, שצ'ק תרומה של 20 שקלים שלה לאגודה למלחמה בסרטן נגנב וזויף ל-20 אלף שקלים. בתחילה סירב בנק מזרחי טפחות, שבו מנהלת חנה את חשבונה 45 שנה, להשיב את הכסף. אולם לאחר התערבות הקליניקה הקהילתית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בראשות עורכת דין מירי ברנשטיין, נעתר הבנק והשיב את מלוא הסכום.

בעקבות הפרסום הגיעו לקליניקה שתי פניות נוספות של נשים מבוגרות שנפלו קורבן לאותו עוקץ. ברנשטיין פנתה לבנקים בבקשה להשיב את כספן – והתגובות היו שונות לחלוטין.

מ-20% ל-100%: שרה נלחמה על כספה

בספטמבר 2024 שלחה שרה, אישה בשנות ה-80 לחייה, צ'ק של 50 שקלים לאגודה למלחמה בסרטן. הצ'ק נגנב, שם המוטב הוחלף ל"אלי איינו" והסכום הוגדל ל-25 אלף שקלים. שרה, שמנהלת את חשבונה בבנק הבינלאומי 15 שנה ומעולם לא משכה צ'קים מעבר למאות שקלים בודדים, פנתה מיד לסניף.

בנותיה מתגוררות בחו"ל ואין לה קרובים בישראל. התשובה הראשונית של הבנק הייתה שהוא מוכן להשיב 20% מהסכום בלבד. לאחר פנייה של הקליניקה הסכים הבנק להגדיל את ההחזר ל-50%.

שרה, שכבר הגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, סירבה להצעה והחליטה להמשיך בהליך. רק לאחר לחץ נוסף של הקליניקה הושבו לה כל 25 אלף השקלים.

הבנק ללקוחה: "האחריות שלך"

אהובה, בת 75, לקוחה ותיקה של בנק הפועלים, שלחה צ'ק של 100 שקלים לאותה עמותה. הצ'ק זויף וחשבונה חויב בסכום של 12 אלף שקלים שהועברו למוטב אחר.

כשפנתה לסניף נאמר לה שהצ'ק נראה תקין למראית עין. אחד הפקידים אף הודה שמדובר בפעולה חריגה, אך מכיוון שהייתה יתרת זכות בחשבון – לא מצאו לנכון ליצור איתה קשר. אהובה פנתה ב-12 במאי למנכ"ל הבנק, אך התשובה הייתה נחרצת: האחריות לניטור הפעולות מוטלת על הלקוחה.

גם לאחר התערבות הקליניקה סירב הבנק להחזיר אפילו שקל אחד. "מבדיקתנו עולה כי במבחן הבנקאי הסביר לא ניתן להבחין בשינוי הנטען על גבי הצ'ק ולפיכך לצערנו אנו נאלצים לדחות את בקשת להחזר", נכתב בתשובת הבנק. עוד נכתב כי "ניהול חשבון והבקרה עליו ועל הפעולות המבוצעות בו היא של בעל החשבון".

רק לאחר פניית מאקו לבנק הפועלים הסכים הבנק להחזיר לאהובה את כל הסכום – 12 אלף שקלים. הבנק טען שהוא עושה זאת "לפנים משורת הדין".

חובת הזהירות המוגברת: מה הבנקים חייבים לעשות

החוק אינו מחייב את הבנקים לדווח על פעילות חריגה, אלא את הלקוח. אולם במקרים אלו, למרות הדיווח של הלקוחות, לא הוחזר להן הכסף – לפחות לא מיד.

עורכת דין מירי ברנשטיין מסבירה כי הפסיקה בישראל קובעת שלבנקים יש חובת זהירות ונאמנות מוגברת כלפי לקוחותיהם. "הציבור רואה בבנק גוף מעין ציבורי, נוטה לסמוך עליו ולא תמיד נוקט אמצעי זהירות בעצמו, ולכן האחריות המוטלת על הבנקים היא מוגברת", היא אומרת.

לדבריה, כאשר מתבצעת פעולה חריגה, כמו צ'ק בסכום גבוה עשרות מונים מהיקף הפעילות הרגיל של הלקוח, על הבנק לעצור, לבדוק את מקור הצ'ק ולפנות מיידית ללקוח. "גם אם לא ניתן להבחין בזיוף, עצם החריגות בסכום אמורה להדליק נורה אדומה ולחייב בירור", היא מוסיפה.

נוהל בנקאי תקין 367 מחייב את הבנקים ליישם מנגנוני ניטור אוטומטיים, להתריע על פעולות חריגות ולשקול צעדים מיידיים כגון השעיית העסקה או קבלת אישור מהלקוח. בתי המשפט קבעו כבר כי בעידן התקשורת הדיגיטלית אין כל קושי אמיתי ליצור קשר מיידי עם הלקוח כדי לאשר פעולה חריגה.

ברנשטיין דוחה את הטענה שהאחריות לניטור הפעולות מוטלת כל כולה על הלקוח. "הטענה הזו מקוממת ושגויה", היא אומרת. "הדין והנוהלים מחייבים את הבנקים לפעול באופן אקטיבי כדי להגן על לקוחותיהם, במיוחד כשמדובר באוכלוסייה מבוגרת ופגיעה, ולא להותיר אותם להתמודד לבד מול מעשי הונאה".

שלוש הנשים הגישו תלונה למשטרה באזור מגוריהן. לדבריהן, שלושת התיקים נסגרו באופן כמעט מידי ונראה שלא נעשה בהם דבר. פנייה של הקליניקה למשטרה בעניין לא זכתה למענה.