לאחרונה אנחנו נחשפים להמלצות פיננסיות בכל מקום ובכל רחבי הרשתות החברתיות. בין אם זה בפייסבוק, בטיקטוק, באינסטגרם או ביוטיוב – כמעט שאי אפשר להתחמק ממשפיעני רשת ומטוקבקיסטים ללא הכשרה פיננסית, שמתיימרים לתת לנו עצות כלכליות בנושאי הליבה המהותיים ביותר.

בשנים האחרונות, הקהילות הפיננסיות ברשתות נמצאות בפריחה. חלקן מנוהלות על ידי אנשי מקצוע ומומחים בתחום, שהם חלק ממהפכת מידע מבורכת שמסייעת להנגיש את המידע ולהגביר את האוריינות הפיננסית של הציבור. הבעיה מתחילה באנשים הלא מקצועיים שלפעמים מחלקים בחוסר אחריות עצות, שלא רק שהן לא מקצועיות, הן אף גובלות בהטעיה שנובעת מבורות ומחוסר אחריות.

כתבות נוספות בכסף >>

בעידן שבו כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לצלם סרטונים ערוכים ומקצועיים, ולספר איך נוכל להתעשר בקלות – נוצרת בעיה שעלולה להביא לפגיעה ממשית בציבור. לכן אספנו כמה דוגמאות מובילות לעצות בעייתיות שרצות ברשתות לאחרונה, ושכדאי להיזהר מהן:

"אל תפקידי לפנסיה, תייצרי חיסכון לבד - זה יותר זול"

זאת התגובה שחיכתה לעצמאית שפרסמה פוסט בקבוצה פיננסית בפייסבוק, בנוגע להפקדה חודשית לקרן הפנסיה. מי שהגיבה לה את התשובה הזו, שלפה בידענות אמירה שהיא שטחית, מוטעה ואף בעייתית.

ראשית, בקרן הפנסיה דמי הניהול זולים ביחס לרוב האלטרנטיבות הקיימות בשוק ההון, ובנוסף, לעצמאים יש הטבות מס משמעותיות בהפקדה לקרן הפנסיה. אבל זה בכלל לא העניין, כי הסיבה העיקרית שהעצה הזאת כל כך מסוכנת, היא שקרן הפנסיה אינה רק מוצר חיסכון, אלא כוללת בתוכה גם כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה ומוות. מה יקרה אם חס וחלילה אותה עצמאית תשמע לאותה עצה פייסבוקית, וכעבור תקופה תאבד את כושר העבודה או תלך לעולמה? האם יעזור לה או למשפחתה החיסכון הקטן שהיא חסכה בצד, אם היא בכלל תחסוך בצד? או שהייתה עוזרת לה הפקדה לקרן פנסיה עם כיסוי ביטוחי? לצערי, יש לי היכרות אישית עם שתי משפחות שבימים אלו מתדרדרות לעוני, בשל חוסר בהפקדה של בעלת עסק עצמאית לקרן הפנסיה.

"אל תקני ביטוח, זה בזבוז כסף. תחסכי לבד כל חודש כמה שהיה עולה לך הביטוח"

זו דוגמה נוספת לתגובה שבה נתקלתי באחת הקבוצות הפיננסיות הגדולות בפייסבוק, לאחר שמישהי שפרסמה פוסט שהיא מתעניינת בביטוח בריאות.

אם אותה אישה תיקלע לסיטואציה בריאותית, האם יעזור לה במשהו ה-100 שקל שאולי היא שמה בצד בכל חודש, במקום לשלם פרמיה לחברת ביטוח? מה יקרה אם היא תצטרך תרופה מחוץ לסל הבריאות, שעלותה 50,000 שקל בחודש נניח? האם אותם 1,200 שקל שהיא אולי חסכה בשנה, יקדמו אותה במשהו? כמובן שלא.

"תוציאו כסף מקרן הפנסיה לטובת השקעה בנדל"ן"

העצות הפיננסיות הבעייתיות לא פוסחות גם על האינסטגרם, שם הופיע לי לאחרונה סרטון ממומן של חבר'ה צעירים בשנות העשרים לחייהם, שממליצים לצופים המטורגטים את העצה הזו. לטענתם ולפי החישובים שלהם, שאין לי מושג על מה הם מבוססים, בעסקת נדל"ן ניתן לבצע כל שנה וחצי-שנתיים "אקזיט", ובכך להכפיל את הכסף בצורה אקספוננציאלית ואין סופית כמעט. מנגד, הם מסבירים כי קרן הפנסיה, תכפיל את ערך הכסף רק בכל 10 שנים, ולכן שווה להוציא את הכסף מהקרן ולשלם מס של 35%. מדהים איך לא חשבנו על זה קודם כולנו.

עכשיו ברצינות, פדיית כספי הפנסיה לפני הזמן, תוך תשלום מס כל כך גבוה, היא לא רק אירוע מס משמעותי בהווה - אלא גם אירוע שיכול לפגוע בכם בחישוב המיסוי כשתגיעו לגיל פרישה, וכמובן שהיא יכולה לסכן את גודל קצבת הפרישה. מעבר לכך, כמה אנשים אתם מכירים שהצליחו לעשות עסקאות פליפ-פלופ בשוק הנדל"ן בישראל, ולהכפיל את הכסף שלהם כל שנתיים? די כבר לסיפורי המעשיות.

"פדו את קרן ההשתלמות לרכישת דירה"

רבים מאיתנו שנמצאים בשלבים של רכישת דירה או רכב, שמתכננים אירוע משפחתי גדול או חופשה בחו"ל, מחפשים לעיתים אחר מקורות מימון בכל אפיק אפשרי. עם זאת, גם אם אתם זקוקים למקור מימון, ברוב המקרים כדאי לנסות להימנע מפדיון של קרן ההשתלמות. הסיבה היא שמדובר באפיק חיסכון שלא חייב במס רווח הון או במס הכנסה, ולכן במידת האפשר כדאי לתת לקרן לעבוד ולייצר רווחים מכיוון שהם אינם ממוסים.

"למשוך כספי פיצויים בסיום העסקה במקום העבודה"

רבים מאיתנו מתפתים למשוך כספי פיצויים פטורים בעת סיום העסקה במקום עבודה. זה נכון שאתם יכולים למשוך את כספי הפיצויים, ונכון שזה מפתה להשתמש בכספים האלה על מנת לממן תקופת אבטלה ארוכה או טיול ארוך לחו"ל למשל. אבל חשוב להבין שכספי הפיצויים הם חלק אינטגרלי מכספי החיסכון שלכם לגיל פרישה. משיכה שלהם תקטין משמעותית את החיסכון שלכם, ותביא לכך שתפסידו את כל הריבית דה ריבית שאותם כספים אמורים לייצר לכם, שאמורים לאפשר לכם לחיות חיי רווחה וכבוד בעת הפרישה.

מעבר לכך, אם משכתם את כספי הפיצויים 32 שנים לפני פרישה, אתם תשלמו על זה ביוקר מבחינה מיסויית. חשוב לזכור שכספי פיצויים הם חלק אינטגרלי וגדול מכספי החיסכון הפנסיוני שלכם, אל תתפתו לצרוך בהווה את מה שתזדקקו לו בעתיד.

הנזק של יישום עצות כלכליות מהרשת יכול להיות אדיר

מצד אחד, אנחנו צריכים להיות אסירי תודה שאנחנו נמצאים בעידן שבו המידע נגיש, אבל צריך להיות מודעים גם לסכנות שבדבר. בשנים האחרונות מזהירים אותנו בעיקר מחיפוש פתרונות לבעיות בריאותיות בגוגל או ברחבי הרשת, במקום קבלת ייעוץ מרופא. אבל לפעמים שוכחים שגם הנזק של יישום עצות כלכליות או ביטוחיות שגויות - יכול להיות אדיר.

חלק מהבעיה נובעת מכך שהציבור טועה לחשוב שאם הוא ישאל איש מקצוע הוא יקבל תשובה לא אובייקטיבית. מכיוון שאיש המקצוע בענפים האלה פועל גם בכובע של משווק מוצר, נוצר מצב שבו אנשים מעדיפים להתייעץ עם אנשים חסרי כל הכשרה וידע, או לחילופין להסתנוור מעצתם של שרלטנים ותופסי טרמפים, מאשר לקבל ייעוץ מאיש מקצוע שהוא מומחה לעניין.

דבורה כהן, מתכננת פיננסית (צילום: גלעד בר שלו)
דבורה כהן, מתכננת פיננסית | צילום: גלעד בר שלו

הציבור צריך להפסיק להסתכל על אנשי המקצוע בתחום הפיננסים ככאלה שמנסים לעשות עליו סיבוב, למכור לו בכוח מוצרים או לגזור קופון על הגב שלו. נכון, הרבה יותר קל ופשוט להקליד על המקלדת פוסט מהיר ולקבל תשובות תוך דקות בחינם, וללא מאמץ. אבל העלויות בטווח הרחב עלולות להיות גבוהות מאוד. עצתי אליכם היא שתמצאו איש או אשת מקצוע שאתם יכולים לסמוך עליהם: אדם אמין, ישר, שילווה אתכם יד ביד ולאורך זמן - שיסביר לכם את מה שחשוב - בגובה העיניים, במקצועיות, תוך היכרות מעמיקה עם כל הצרכים והמקורות שלכם, מבלי שליפות מהמותן.

הכותבת היא מתכננת פיננסית המלווה יחידים, זוגות ומשפחות להגדלת הון תוך ניהול סיכונים מושכל