שוק הסקנדרי (Secondary) פרץ לחיינו כחלופה להזרמת הון לחברות הייטק. במסגרת עסקאות אלו, אדם רוכש מניות בחברה בדרך משנית, קרי מבעל מניות קיים בה ולא באופן ישיר מן החברה, כך שהכסף מגיע לכיסם של המוכרים. עד לפני שנים בודדות, בטרם החל המשבר בתעשיית הטק, עסקאות הסקנדרי בסטארט־אפים הישראלים חגגו: על פי ההערכות, בין רבע לשליש מסך ההון שזרם לחברות הללו בשנת 2021 הגיע לכיסי המייסדים, ההנהלה והמשקיעים.
בין חברות הרבות שבהן בוצעו עסקאות סקנדרי רחבות היקף, נמנית ורביט של תום ליבנה. ימי השפע של בועת הקורונה הביאו את מפתחת פתרונות התרגום האוטומטי לגייס סכומים אדירים: כ־600 מיליון דולר, מתוכם 250 מיליון בסבבי סקנדרי. אלא שמאז ורביט התמודדה עם מספר סבבי פיטורים והערכת השווי שלה ירידה. למעשה, הפעם האחרונה שהחברה גייסה הון הייתה לפני שנתיים, ולפי גורמים בתעשייה, בתום 2023 נותרו כ־100 מיליון דולר בקופת החברה.
לאחר ששלשל עשרות מיליוני דולרים לכיסו, בין היתר באמצעות עסקאות סקנדרי, הודיע ליבנה על פרישתו מתפקידו כמנכ"ל ורביט. על פי הערכות, הוא צפוי לעבור לקרן ההון סיכון אורייזן קפיטל. סיפורו מהווה מקרה מייצג למגמה שהשתלטה על עולם ההייטק: מנכ"לים שהתעשרו בסבבי הסקנדרי, איבדו עניין בעבודה שלהם ופרשו מהחברה. "אחרי העסקה, למה למנכ"ל להתאמץ בגידול החברה אם הוא כבר 'פגש את הכסף?'", תוהה בכיר בתעשייה.
מסניק ועד לייטריקס
לצד שמה של ורביט, שורת חברות הייטק השלימו גיוסי ענק ב־2021. כך לדוגמה, חברת הסייבר סניק גייסה 530 מיליון דולר, מתוכם 230 מיליון דולר בסבבי סקנדרי. המרוויחים העיקריים היו מייסדי החברה - גיא פודחרני, אסף חפץ ודני גרנדר. אלא שהיום שלושתם לא מחזיקים בתפקידים פעילים בחברה. פודחרני משמש כמשקיע אנג'ל פעיל ויועץ לחברות טק צעירות וגרנדר משמש כמשקיע פרטי. גם בלייטריקס, המתמחה בפיתוח אפליקציות לעיצוב ועיבוד תמונות וידאו, התרחש מקרה דומה, כאשר איתי צידון, ממייסדי החברה, הודיע ב־2020 על פרישתו מתפקיד פעיל. רק שנה לפני כן, השלימה לייטריקס סבב גיוס לפי שווי של מיליארד דולר, כשבמסגרתו כ־55 מיליון דולר הגיעו לכיסי היזמים והעובדים בעסקאות סקנדרי. מאז החל צידון לשמש כמשקיע בחברות הפינטק פורטר ו־GCash.
לא רק עסקאות סקנדרי מפגישות את היזמים עם "הכסף הגדול". לעיתים, גם במסגרת הנפקה של החברה, נכנסים לכיסם של היזמים הסכומים הגדולים, ולבסוף הם פורשים. כך לדוגמה, חברת היפו, העוסקת בתחום ביטוחי בתים בארה"ב, מוזגה ב־2021 לחברת SPAC בבורסת ניו יורק לפי שווי של 5 מיליארד דולר. במסגרת המהלך, לפי גורמים בתעשייה, השתלשלו לכיסו של המייסד שלה אסף וונד, עשרות מילוני דולרים. עשרה חודשים בלבד לאחר המיזוג, בדומה לקודמיו, הוא פרש.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס