"אני יודעת שאני עושה משהו משמעותי"

לא מעט אנשים מוצאים את עצמם, במיוחד בימים אלו, ללא עבודה, ובעיקר אנשים עם מוגבלות או בני הדור השלישי. בדיוק עבור זה הוקמה חברת "המשקם". החברה הוקמה ב-1958 והיא כיום מעסיקה גם אצלה וגם בחברות שונות ברחבי הארץ כ-2,700 עובדים עם מוגבלות, בהם כ-300 אזרחים ותיקים עם מוגבלות – מקריית שמונה ועד אילת. "התמחותה של המשקם היא גם בהעסקת עובדים, ביחסי עבודה מלאים, עם מוגבלות על כל רצף המענים הקיימים, ממפעל מקדם תעסוקה ועד לעבודה בשוק הפתוח. התמחות זו מבוססת על שיקום תעסוקתי", אומר אריאל לוי, מנכ"ל המשקם, "סיפוריהם המרתקים של יעל, נועה ושלמה הם רק דוגמאות אחדות לעובדים רבים שחברת המשקם עזרה להם להגשים את חלומותיהם ולצאת לעצמאות כלכלית וחברתית. ביום העצמאות זו הזדמנות להודות להם על ההשראה המשמעותית שהם נותנים לנו".

שלמה אפריאמוב: "העבודה הזו שינתה את חיי"

שלמה אפריאמוב בן ה-38 גר בבאר שבע, ועובד כיום במשרד החינוך בקרית הממשלה כרכז לוגיסטיקה. הוא הגיע למשקם דרך ביטוח לאומי בגלל התקפי חרדה שחווה. "איבדתי את אחי לפני שלוש שנים וזו היתה טראומה קשה עבורי. העבודה הזו שינתה את חיי לטובה. קיבלתי סיוע משמעותי בהפחתת התרופות, והתחלתי להרגיש שאני יכול להתקדם". אפריאמוב קיבל לאחרונה תעודת הוקרה על הפעילות והעשייה שלו: "דאגתי לפתיחה של עוד מתחם במשרד החינוך, וזה היה פרויקט מאתגר ומספק מאוד". אפריאמוב עובד כבר שנה, ומבחינתו, הוא אומר, הוא רוצה להישאר שם עד הפנסיה. "במשרד החינוך אני פוגש הרבה אנשים, וזה עוזר לי להתמודד עם החרדות שלי. בזמן המלחמה השתתפתי בפרויקט במשרד החינוך והתמודדתי בהצלחה עם אתגר משמעותי זה".

"אני אסיר תודה למשקם על העזרה ועל התמיכה שקיבלתי. אני מאמין שאפשר להתגבר על כל קושי, ושאפשר להצליח בחיים. אני מקווה שאני יכול להוות מודל לחיקוי עבור אנשים אחרים שמתמודדים עם קשיים. היום אני אדם שמח ומסופק. עברתי מסע מאתגר, והיום אני עובד במשרה שאני אוהב, ומרגיש שאני יכול להתקדם ולהצליח".

יעל משה: "כל אחת יכולה להצליח אם היא רק תרצה"

יעל משה, סבתא לשישה נכדים, החלה את דרכה המקצועית בגיל מאוחר יחסית, ללא ניסיון תעסוקתי קודם. לאחר 12 שנות עבודה כתופרת מדי צה"ל במתפרת המשקם באשקלון, שם התקדמה לתפקיד מנהלת מחלקה, החליטה לחפש עבודה שתתאים יותר לכישוריה ולרצונותיה. בעזרת המשקם עברה משה הכשרה והשתלבה בהצלחה בתפקיד כפול בביטוח לאומי, שם היא לומדת דברים חדשים ומרגישה סיפוק רב מעבודתה המשמעותית.

"תמיד חלמתי לעבוד", היא אומרת, "אבל רק בגיל 39, אחרי שגידלתי שלושה ילדים קטנים התחלתי את דרכי המקצועית. התחלתי כתופרת, בלי שום ידע מוקדם, ולמדתי תוך כדי. לאט לאט התקדמתי, צברתי ניסיון, לשרטט גזרות ואפילו הפכתי ליד ימינו של המנהל. לאחר שצברתי ידע וביטחון מקצועי הרגשתי כי אני מוכנה ומסוגלת להשתלב בעבודה בשוק החופשי".

כבר שנה שמשה עובדת בביטוח לאומי במחלקות נכים ונפגעי עבודה: "זו עבודה מאתגרת ומספקת מאוד, ואני נהנית מכל רגע. אני לומדת דברים חדשים כל הזמן ופוגשת אנשים מרתקים. אני מרגישה כאילו אני פה כבר שנים". לדבריה היא תמיד רצתה עבודה שתגרום לה להרגיש סיפוק ואתגר: "המשפחה שלי מאוד תומכת בעבודה שלי. הם גאים בי מאוד, ומעודדים אותי להמשיך ללמוד ולהתקדם".

משה הגיעה למשקם עקב אחוזי נכות. "רציתי למצוא עבודה שתאפשר לי להשתמש ביכולות שלי בצורה מיטבית. המשקם עזר לי לעבור קורס סדנת ראיונות וקידום תעסוקתי. למדתי בו המון דברים חשובים על איך להתכונן לראיון עבודה, איך להציג את עצמי בצורה הטובה ביותר, ולהשאיר רושם טוב. העבודה עם המשקם תרמה לאמונה שלי בעצמי. למדתי שאני מסוגלת להרבה יותר ממה שחשבתי, ושאני יכולה להצליח בכל עבודה שאבחר. למדתי תוכנות מחשב חדשות, והתמודדתי עם אתגרים שלא חוויתי קודם. למדתי לא לפחד מקשיים, ושכל אתגר הוא הזדמנות ללמוד ולצמוח. בעקבות העבודה עם המשקם, אני עובדת כעת באופן עצמאי ומתמודדת עם כל התהליך בעצמי. אני סומכת על עצמי יותר, ויודעת שאני מסוגלת לפתור כל בעיה שתתעורר".

החוויה הכי מיוחדת שעברה, היא מספרת, היא הרגע שבו התקבלה לעבוד: "הבנתי שהחלומות שלי יכולים להתגשם. אני מאוד מרוצה מהעבודה הנוכחית, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. אני מרגישה סיפוק גדול ויודעת שאני עושה משהו משמעותי. אני מרגישה חזקה יותר, עצמאית יותר. היום אני רוצה לעזור לעובדים אחרים שרוצים להתקדם בקריירה שלהם. הייתי ממליצה להם לא לפחד לנסות דברים חדשים, לצאת מאזור הנוחות שלהם, ולהאמין ביכולות שלהם. חשוב גם לבקש עזרה ותמיכה מהסביבה, ולהתמיד".

במקביל, מספרת משה, היא סבתא פעילה, "אפילו זכיתי בתחרות 'הסבתא היפה בישראל'. אני גאה מאוד בנכדים שלי, ונהנית לבלות איתם זמן איכות. אני אוהבת לטייל ולחיות את החיים במלואם. אני מקווה שאני מהווה מודל לחיקוי עבור נשים מבוגרות שרוצות להתקדם בקריירה. אני מאמינה שאף פעם לא מאוחר מדי להגשים חלומות, ושכל אחת יכולה להצליח אם היא רק תרצה. אני רוצה להמשיך ללמוד ולצמוח בתחום עבודתי הנוכחי. אני מעוניינת להתקדם לתפקידים ניהוליים, ולעזור לאנשים אחרים להצליח. אני מאמינה שיש לי הרבה מה לתרום, ושאני יכולה לעשות שינוי משמעותי בעולם. עברתי מסע משמעותי, למדתי המון על עצמי, ותפקידי הנוכחי בביטוח לאומי נותן לי סיפוק. אני אסירת תודה על ההזדמנויות שקיבלתי, ועל האנשים שתמכו בי לאורך הדרך. אני מאמינה שהעתיד עוד לפניי, ושאני יכולה להמשיך להצליח ולעשות דברים משמעותיים".

נועה מהצרי: "כל יום בעבודה הוא חוויה"

נועה, עם מוגבלות בדיבור, סיימה תואר ראשון בתקשורת וחלמה להשתלב בתחום. היום היא עובדת בבית החולים ברזילי, שם היא משמשת הן כמזכירה והן כדוברת, תוך שהיא זוכה להערכה על כישוריה הייחודיים ותרומתה החשובה. "ההיסטוריה התעסוקתית שלי הייתה מ-2011 עד 2020 בעיקר און אנד אוף, ותואר בתקשורת. חיפשתי מקום עבודה שיכיל את הצרכים שלי ולא כל כך מצאתי. בתחילת הקורונה הגיע לי התובנה שכדאי לנסות בברזילי ואז התחלתי לעבוד שם בתחילת הקורונה, כשעוד עבדו עם מסכות וכפפות. עבדתי במחלקת השיקום. יש לי מגבלה בדיבור וברגליים אבל זה לא מפריע לי".

כיום מהצרי כבר ארבע שנים בתחום הפקידות ובעיתונות בזכות התואר שלמדה: "אני שואפת תמיד ליותר ורוצה לקבל על עצמי עוד אחריות ועוד משימות, אני רואה את עצמי מתפתחת בבית החולים וגם מחוץ בתחום התקשורת והדוברות. אני מאוד אוהבת את המגע האישי שיש במקצוע הזה".

"כמעט לא הייתי צריכה התאמות ספציפיות, כן הייתי צריכה הכלה ואהבה שאני מקבלת עד היום מהמנהלים שלי גם בפקידות וגם בדוברות. התפתחתי אישית, רוחנית ורגשית, דרך האנשים בבית החולים והצוות המדהים, הם עודדו אותי מאוד ועזרו לי". לדבריה, כל יום בעבודה שלה היא חוויה. "כל יום יש משהו אחר שניצת, כל יום אני לומדת, למשל איך להתנהל עם בוסים, וגם למדתי המון מהעובד הסוציאלי שקיבלתי מהמשקם שפיתח אותי רגשית. אני משתפרת כל הזמן גם בדברים הקטנים שלא שמים לב. אני מרגישה שהביטחון שלי עלה שהממונים שלי נותנים לי יותר אחריות. המנהל שלי פותח את הלב הענק שיש לו ומקבל כל עובד לפי ההתאמות שלו, ואני חייבת לו המון כי יש לי קושי בזיכרון לטווח קצר".

אחת הדרכים שפיתחה היא פתקים בטלפון: "הפתרון שלה הוא קודם כל המודעות וברגע שאתה מודע אתה יכול להעביר לסביבה מה אתה צריך מהם ומה הם צריכים ממך. אני רואה את זה בשלל תחומים בחיים כולל משפחה וחברים". לאחרים כמוה היא רוצה להגיד: "זה מתחיל מהפנים לחוץ, מתחיל ברצון לעשות שינוי בעצמך ולהסכים לכל המתנות והאתגרים שיבואו בדרך. אני חיה את הסצנה הנוכחית הכי טוב שיש ואלוהים ישלים את השאר".