בפעם האחרונה שרם בלינקוב היה במשרד האוצר - הוא עזב בטריקת דלת. זה היה ב-2009 כאשר התפטר מתפקידו כממונה על התקציבים באוצר, לאחר שהטיל וטו על עסקת החבילה שהשיגו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר דאז יובל שטייניץ לצורך העברת תקציב המדינה. כעת, 12 שנים מאוחר יותר, צפוי שר האוצר הנכנס אביגדור ליברמן למנות את בלינקוב, 66, למנכ"ל המשרד.
שמו של בלינקוב, המכהן כיו"ר נת"ע ומי ששימש בין 2013-2019 כיו"ר חברת נמלי ישראל, כבר עלה כמועמד לתפקיד בכיר באוצר גם בסבבי המינויים של ישראל כ"ץ. הוא נחשב מינוי מקצועי, כמי שמכיר מקרוב את עבודת האוצר, בקיא ברזי המשרד ובמשמעויות של הכנת תקציב. אם אכן ימונה זה יהיה הסבב השלישי שלו באוצר.
הרזומה: משבר 2008
הפעם הראשונה שבלינקוב דרך באוצר הייתה לפני כשלושה עשורים כשהחל לעבוד ככלכלן במשרד המסחר והתעשייה. בהמשך עבר לאגף התקציבים באוצר. באמצע שנות ה-90 עזב את המשרד, עבר לבזק והתקדם עד לתפקיד סמנכ"ל, שימש כמנכ"ל חברת 012 ובהמשך כמנכ"ל הוט.
ב-2006, כשהוקמה הממשלה בראשותו של אהוד אולמרט, ורוני בר-און מונה להיות שר הפנים, הוא קרא לבלינקוב לשמש כמנכ"ל המשרד. כשבר-און מונה לשר האוצר, הוא לקח אותו כראש אגף התקציבים. בסבב השני באוצר הוא התמודד עם המשבר הכלכלי העולמי של 2008. אחד ההישגים המקצועיים שבהם התגאה אז היה העברת התקציב ב-2008.
כעת שוב יידרש בלינקוב להתמודד עם משבר כלכלי, וכל זאת על רקע "אין תקציב" וניהול המדינה עם תקציב המשכי. גם הלחצים הפוליטיים שעליהם דיבר ב-2008 לא נעלמו מהזירה, והממשלה הבנויה טלאי על טלאי מבטיחה לחצים פוליטיים משמעותיים בדיוני התקציב הקרובים.
לדברי ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל האוצר ומי שעבד עם בלינקוב באוצר, "מדובר במינוי מצוין, בעיקר לעת הזאת. הוא יחזיר את ההתנהלות התקציבית האחראית, ויקדם את הרפורמות המתבקשות, שצריך כוח עמידה חזק כדי לקדם אותן. המערכת סובלת לאחר תקופה מאוד ארוכה שהיא לא תפקדה ושדרכו על הדרג המקצועי".
המשימה: להעביר תקציב
האג’נדה הכלכלית של בלינקוב דוגלת ב"שוק חופשי". הוא מגיע מבית מדרש ליברלי של כלכלה חופשית, אך בתחילת דרכו יידרש תחילה להעביר תקציב וחוק הסדרים שכולל את כל הרפורמות הדרמטיות שהיו בהקפאה בשנים האחרונות. "בהמשך הוא צריך לבנות תוואי להתכנסות לגירעון סביר. כרגע הדגש שלו יהיה רפורמות שמעלות פיריון, בחינוך בעבודה - דבר שתמיד היה לנגד עיניו", אומר מקורב לבלינקוב.
ההערכה היא כי ימשיך לקדם ולדאוג לנושאי תשתיות הקרובים לליבו, בעיקר את הקמת הרכבת התחתית - פרויקט הדגל של האוצר בתחום התשתיות שבלינקוב מכיר היטב מימיו כיו"ר נת"ע. רמז לחשיבות שהוא עתיד לתת לנושאי תשתיות ניתן לקבל מהתבטאות של בלינקוב ביום חמישי, בנסיעת המבחן הראשונה של פרויקט הרכבת הקלה. "יש פרויקטים שיש עליהם קונצנזוס, לא משנה אם אתה מימין או משמאל - פרויקט כמו הרכבת הקלה עומד להשפיע על החיים של מיליוני אנשים". לאחר מכן השמיע בלינקוב פנייה כללית. "אני רוצה לבקש מחבריי ועמיתיי במשרדי הממשלה בעיריות ובגופים רגולטוריים אחרים, אנא עיזרו לחברה", אמר והסביר כי הכוונה היא להורדת חסמים בירוקרטיים.
האופי: "נחרץ מדי"
בלינקוב נתפס במשק ובזירה הציבורית כמקצועי, כריזמטי, לעתים מאוד בוטה, אך גם כחסר פשרות וכמי שעומד על דעתו, לעיתים באופן "נחרץ מדי" שמוביל להתנגשות. בתקופה האחרונה עלה שמו לכותרות במסגרת תפקידו כיו"ר החברה הממשלתית נת"ע על רקע חילוקי דעות מקצועיים שעלו בינו לבין מי שהיה עד לאחרונה מנכ"ל נת"ע, יהודה בר-און, וגם בעבר היה מעורב בלינקוב בכמה סערות בחברות ציבוריות שבהן כיהן.
השאלה היא מה יקרה כאשר עמוד השדרה החזק הזה יפגוש את מנהלי האגפים האחרים באוצר, שגם הם דומיננטיים ועצמאים. בעבר ידעה מערכת היחסים הזאת לא מעט התנגחויות, בין היתר בתקופתו של שי באב"ד כמנכ"ל, וכעת נשאלת השאלה איך יסתדר בלינקוב הדומיננטי והדעתני עם החשכ"ל יהלי רוטנברג וראש אגף התקציבים הקבוע שימונה. "הוא מקצוען ומאוד מנוסה, אבל בהחלט יהיה מעניין לראות איך יתנהל מול אגף התקציבים והחשכ"ל, כי הוא איש לא קל שעומד על דעתו", אומר בכיר לשעבר באוצר על בלינקוב.
לדברי בכיר נוסף לשעבר באוצר שמכיר את בלינקוב, "הוא מגיע עם ניסיון שאין שני לו, ולא כדי להתקדם בקריירה העתידית. הוא ירצה לנהל את האוצר וירצה שתהיה כפיפות של האגפים אליו".
יו"ר ועדת הכספים
ח"כ אלכס קושניר, מספר 7 ברשימת ישראל ביתנו, חבר כנסת טרי (פחות משנתיים) ומי שהיה מנכ"ל מטעם ישראל ביתנו במשרד העלייה והקליטה בין 2016-2018. קושניר אמור להיות הזרוע המבצעת של ליברמן בכנסת ולהעביר את הרפורמות והתקציב כפי שיועברו אליו מידיו של שר האוצר. מדובר במינוי מפתיע של ליברמן, שכן היה נראה כי מי שעתיד לקבל את התפקיד הוא ח"כ עודד פורר.
בניגוד לנוהג שבו ועדת כספים לא נמצאת בידי שר האוצר, ליברמן דרש במו"מ הקואליציוני להחזיק בוועדה. ניהול הוועדה דורש מיומנות פרלמנטרית, ודאי בקואליציה הטרוגנית כל כך, ויעבור מידיו המנוסות של יו"ר יהדות התורה משה גפני אל חבר כנסת טרי שיידרש להוכיח לליברמן שהמינוי מצליח להוציא לפועל את תוכניותיו.
שר במשרד האוצר
גדור ליברמן את שורת המינויים מטעם מפלגתו, ללא שם אחד מרכזי: אלי אבידר. כל שורת המינויים עברה שינויים בעקבות סירובו של אבידר להתמנות לשר במשרד האוצר ודרישתו לקבל את משרד הפריפריה, נגב גליל ותיק החקלאות. בעקבות כך, מי שקיבל את המינוי הוא ח"כ חמד עמאר, מספר 6 בישראל ביתנו, שיהיה גם חבר בוועדה להפחתת רגולציה ובוועדת שרים לחקיקה.
עמאר, שהחל את דרכו עם ליברמן ב-2009, היה עוזרו במשרד התחבורה ובמשרד התשתיות. התואר "שר נוסף" במשרד האוצר לא מקנה לעמאר סמכויות על פי חוק. שאלת היקף סמכויותיו תלויה אך ורק ביחסיו עם שר האוצר - זה יכול להסתיים בבניית התקציב ובקידום רפורמות, או בתפקיד שיתמצא בפרויקט אחד או שניים שיוטלו עליו.
אגף התקציבים
שר האוצר הנכנס אביגדור ליברמן ומנכ"ל משרדו הצפוי רם בלינקוב לא מתכוונים להצניח לתפקידים הבכירים באוצר דמויות מהמגזר הפרטי שלא היו בשירות הציבורי. לפי גורם פוליטי בכיר, ההעדפה היא למינויים פנימיים או למי שהיו כבר במערכת. מגעים לאיוש תפקידים ב"כוורת" של האוצר כבר החלו, והם כוללים פקידים בכירים שפרשו בשנים האחרונות ופקידים מתוך האוצר.
רם בלינקוב, שיהיה זה שאמור לשקם את האוצר לאחר הטלטלות של השנתיים האחרונות, יקבע את זהותו של ראש אגף התקציבים - תפקיד שכעת ממלא את מקומו יוגב גרדוס. מאחר שלתפקידים הבכירים הללו אין עדיין מועמדים מובהקים, והכיוון הוא ללכת על אנשים מהאוצר - ההערכה היא כי גרדוס יישאר בסופו של דבר ראש אגף התקציבים.
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"