במוצאי שבת שעברה פרצה שריפה באזור שדה התעופה עטרות בירושלים. במשך לילה שלם עמלו חמישה צוותי כבאות והצלה על כיבוי השריפה, ובמקביל, דיווחו תושבים רבים בצפון העיר על ריחות רעים שעולים מן המקום. השריפה, כך התברר, פרצה באתר פסולת זמני שהקימה עיריית ירושלים. בשנים האחרונות, מסבירים בעירייה, נאלצת מחלקת התברואה של העיר להתמודד בשנים האחרונות עם אתגרים משמעותיים בפינוי, בטיפול ובמיחזור של האשפה והפסולת העירונית. בפסח האחרון, שחל בסמוך לחודש הרמדאן, נוצר עומס אדיר במערכת פינוי האשפה, אומרים בעירייה, וכ-5,000 טון פסולת עודפת ללא מקום פינוי. בעירייה חששו מסכנה בריאותית, והחליטו לפנות את האשפה באופן זמני לאתר הפסולת בעטרות, מתוך אילוץ וחוסר ברירה, לטענת גורמים בעירייה.

בסופו של דבר, הפסולת הזו דווקא כן היוותה סכנה: כשפסולת ביתית שוכבת באתר שאינו מיועד לכך ואינה עוברת טיפול מתאים, היא מתחילה לתסוס, מסבירים במשרד לאיכות הסביבה. התוצאה הייתה אותה שריפה שפרצה במקום, והפכה למפגע אקולוגי ותברואתי של ממש.

"האחריות על מציאת פתרונות קצה לאתרי פסולת ומטמנות מוטלת על מדינת ישראל", טוענים בעירייה, "לאורך השנים לא נעשה די מצד המדינה כדי לספק מענה הולם לצרכים הגוברים של העיר". גורמים בעירייה גם מבהירים שפנו אל המשרד להגנת הסביבה והדגישו את הצורך הדחוף בקידום פתרונות יעילים, אך הדבר לא הביא לפעולה מצד המשרד.

השריפה באתר הפסולת הזמני בירושלים, שגרמה לתושבים רבים לסבל כתוצאה מהעשן והריח החזק, סיכנה את לוחמי האש והותירה אחריה מפגע תברואתי, היא מקרה קיצוני שמעיד על בעיה ארוכת שנים שאין לה פתרון. היא לא נחלתה של ירושלים בלבד – ביישובים רבים יש בעיית פינוי פסולת עירונית, בעיקר במרכז. כבר שנים שנשמעות התראות שישראל עומדת בפני משבר עצום בתחום הפסולת. המטמנות הולכות ומתמלאות, אבל כמויות הפסולת אינן קטנות, להפך – אנחנו מייצרים יותר ויותר אשפה שרובה הולכת להטמנה.

30 אחוז יותר זבל מהאירופאים

אז איך נקלענו למצב שיש לנו עודף זבל? נתוני המשרד להגנת הסביבה ממרץ האחרון מראים שהיקף יצור האשפה לנפש הוא מהגבוהים במדינות האיחוד האירופי. ב-2021 פרסם המשרד להגנת הסביבה כי ב-2019 יוצרו בישראל כ-5.8 מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אדם ממוצע בישראל מייצר 1.76 ק"ג פסולת בממוצע בכל יום (642 ק"ג בכל שנה), 30 אחוז יותר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, העומד על 1.4 ק"ג לאדם. 

פסולת בניין, אתר בנייה (צילום: MOHAMED ABDULRAHEEM, shutterstock)
אין לאן לפנות את המפגע | צילום: MOHAMED ABDULRAHEEM, shutterstock

סיבה נוספת לעומס היא ההתמודדות עם האשפה אחרי שהיא נוצרה: בעוד שבישראל מטמינים כ-75 אחוז מהפסולת המיוצרת, הרי שמדינות אחרות מוצאות פתרונות מתקדמים יותר. כ-42 אחוז מהפסולת במדינות ה-OECD הולכות ונטמנות, ו-53 אחוז בארה"ב, כך על פי דוח מבקר המדינה על השלטון המקומי מיולי 2022. שאר הפסולת במדינות האלה הולך למיחזור, תחום שבישראל מפגר מאחור.

ללא התערבות משמעותית, קבע המשרד לאיכות הסביבה, הצפי הוא שסך הפסולת העירונית המעורבת יעלה ב-25 אחוז יותר ל-7.5 מיליון טונות בשנה עד לשנת 2030.

בדוח של מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית מיוני 2023, הודגש כי "הטיפול במשבר הפסולת בישראל דחוף יותר מהטיפול בשינוי האקלים; משבר הפסולת האקוטי מחייב קידום ויישום דחופים של תוכנית לאומית לטובת בריאות הציבור... במסמך המציג רטרוספקטיבה של הטיפול בפסולת עירונית מוצקה בישראל בשנים 2007-2022, מוצג הפער בין המדיניות אותה חרט המשרד על דגלו בנושא מדיניות הטיפול בפסולת מוצקה ובין הביצועים בשטח".

במשרד להגנת הסביבה מנסים לספק הסברים: "מדיניות המשרד להגנת הסביבה היא צמצום הטמנת הפסולת והגדלת כמות הפסולת המועברת למיחזור, לטיפול ולהשבה", אמרו בדוברות המשרד בתגובה לפניית mako. " עם זאת, בטווח המיידי, הפתרון הזמין לטיפול בפסולת הוא עדיין הטמנתה".

אבל ניכר מחסור בשטחי הטמנה.
"נפחי ההטמנה אכן הולכים ואוזלים, ובטווח הקצר יש לאשר הרחבה של תאי הטמנה ואישור מספר מצומצם של תאי הטמנה שיספקו את צורכי המדינה. המשרד להגנת הסביבה הציג בפני המועצה הארצית את תנופת הפיתוח בתחום מתקני הטיפול בכל רחבי הארץ, כך שיצמצמו את הצורך בהטמנה, וכן את מצב עתודות ההטמנה, התוכניות לכל תאי ההטמנה וקידום תאי הטמנה חדשים. בהמשך לדיון במועצה הארצית, פועל צוות בין-משרדי הכולל את נציגי הגופים הרלוונטיים להכין תוכנית אופרטיבית למימוש התוכניות ולהסרת חסמים".

בשלב הזה, לאן יפנו את הפסולת מירושלים?
"העומסים בפינוי הפסולת ברחבי הארץ נגרמו למיטב ידיעתנו ממחסור בנהגים שנוצר עקב חג הקורבן ומיד לאחר כך ימי חג הפסח, שצמצם את מספר ימי העבודה ושעות פתיחת המטמנות. ככלל, הפסולת המיוצרת בעיר הבירה מפונה לתחנת המעבר הממיינת גרין נט בעטרות. הפסולת עוברת מיון ולאחר מכן מפונה לאתרי קצה – אחוזים בודדים של חומרים בני מיחזור נשלחים למפעלי מיחזור. פסולת אורגנית פונתה עד לא מכבר לאתר הקומפוסט משואה בבקעת הירדן, אך בשל סגירתו בחודשים האחרונים גם פסולת זו מפונה להטמנה, ביחד עם שאריות מיון הפסולת, באתר אפעה שבדרום. 

נוף ירושלים (צילום: Anna Levenkova, Shutterstock)
יפה יפה, אבל מלאה בזבל | צילום: Anna Levenkova, Shutterstock

"בנוסף, במרחב ירושלים פועל אתר הטמנה קטן הנקרא חרובית, הנמצא מדרום לשטחה של המועצה האזורית מטה יהודה והוא עתיד להיסגר בתוך כשנה וחצי. האתר משרת את רשויות האזור, ואינו קולט בשגרה פסולת מירושלים. אך בשבוע האחרון, לאור המצוקה שנוצרה בירושלים, הסכים האתר לקלוט כמה מאות טונות בכל יום לסיוע פינוי העיר מפסולת".