משבר האוניברסיטאות: ב-15 באוקטובר הייתה אמורה להיפתח שנת הלימודים האקדמית בארץ - פתיחה שנדחתה בשל מלחמת "חרבות ברזל", אשר התחילה בדיוק שבוע לפני כן. כעת, מנסים מאות אלפי סטודנטים בכל רחבי הארץ, להבין מתי תתחיל שנת הלימודים הנוכחית. אך בזמן שלמעלה מ-30 אחוזים מהתלמידות והתלמידים משרתים בימים אלה במילואים – פתיחת השנה לכאורה לא נראית על הפרק.
כלל האוניברסיטאות והמכללות ברחבי הארץ, שכפופות למל"ג, מחליטות כל אחת לגופה מתי יתחילו אצלן הלימודים. לעומת זאת, בחלק מהמכללות כבר הודיעו על פתיחת שנת הלימודים בזום בשבועות הקרובים, ובאחרות כבר הודיעו על מועדי בחינה חדשים – שחלקם יתקיימו עוד בחודש הנוכחי. במוסדות אחרים כרגע דוחים את שנת הלימודים, מחודש לחודש. בעקבות המצב, קבוצת סטודנטים שמשרתים בשירות מילואים פעיל, החליטו להילחם גם בעוול שהם חשים שנעשה להם במוסדות האקדמיים – כשהם זועקים את זעקתם של כל מי שנמצא בימים אלה בשירות מילואים פעיל.
"קיבלנו מסמך עם תאריכים חלופיים לכל המבחנים שלא התקיימו בסמסטר, חלקם ממש קורים עכשיו, בסוף נובמבר", מספרת ליר אורמן, סטודנטית להנדסת חשמל במכללת אפקה, שמשרתת בימים אלה בשירות מילואים פעיל. "אני בעצמי הייתי אמורה לגשת למבחן, ואני מכירה חברים שמשרתים במילואים שגם לא יכולים להגיע. הרבה מהם לא ידעו בכלל ששלחו תאריכים חדשים, כי הם בלי טלפונים. אחד מהם בכלל גילה על כך דרכי אתמול, ממש בטעות, כשהוא יצא לאפטר. אבל מגיע לנו שנהיה חלק מהשיח, ושיחשבו על מה שאנחנו עוברים כרגע, לצד מה שאנחנו מוותרים עליו בכל הדבר הזה".
גם אביב אסטרוק, סטודנטית להנדסת מכונות שמשרתת בשירות מילואים פעיל, מעידה על האבסורדיות שאליה נקלעו משרתי המילואים. "פנה אלינו לוחם במילואים שהלימודים שלו כבר התחילו ב-12 בנובמבר. במוסד שבו הוא לומד הציעו לו זום, שהוא כמובן לא יכול להיכנס אליו, ויש לו השלמות בחודש ינואר – שגם זה נראה כרגע לא ריאלי. אני לא יודעת מי יכול להשלים קורסים תוך חודש. אני בעצמי נעדרתי לחודש בשנה שעברה כי הייתי במילואים, והיו איתי עוד הרבה אנשים שנעדרו מהלימודים. נכשלתי בשני קורסים והייתי צריכה להשלים אותם שוב, וזה עניין לא קטן. מדובר ביותר מ-1,000 שקלים לכל קורס".
בימים אלה, פעילי מאבק הסטודנטים למען משרתי המילואים פועלים במישור הפוליטי, האקדמי וגם התקשורתי, על מנת לייצר מתווה כלשהו או פתרון ראוי עבור אלו שיצאו להגן על המדינה בשעתה הקשה. "אנחנו רוצים שהמכללות יתנו מענה ל-30 אחוזים מהסטודנטים שמשרתים כרגע במילואים, ושלפחות ידחו את תחילת השנה עד שתהיה בהירות בנושא, כלומר עד שנדע מה קורה", אומרת ליר. "כשהשלב הזה יגיע, נבנה פתרון לטווח הארוך – אבל כרגע אנחנו נמצאים בין הכיסאות. יש פה איזושהי אי-וודאות, כי כולנו במלחמה. אני רוצה לדעת שאני לא נשארת מאחור רק כי באתי לתרום ולעשות למען המדינה. בסוף, כולנו נקראנו לדגל. עזבנו את החיים שלנו, את המשפחות, את בני הזוג. עזבנו הכל בשביל שעדיין תהיה מדינה. האוניברסיטה לא אמורה להעסיק אותנו עכשיו. העתיד שלי לא אמור להיות בסכנה כי אני שומרת על המדינה".
עוד מציינים במטה המאבק, שמתנהל בשיתוף העמותה למען משרתי המילואים, כי הנושא לא ייפתר מעצמו לאחר המלחמה. "נצטרך לקבל מענה ראוי גם בתקופה שאחרי", אומרת ליר. "יש פה מילואימניקים שגם כשהמלחמה תיגמר, יצטרכו לקבל מענה. יהיה קשה מאוד לעשות פתאום סוויצ' במוח, ואנחנו באמת מקווים שהמוסדות יבינו את זה, ויעלו אותנו לשיח ולסדר היום. מתסכל אותי להגיד את זה, אבל כרגע הם חושבים על כסף יותר משהם חושבים עלינו. סטודנטים שנמצאים בכל גבולות המדינה משלמים שכר למכללות שלהם למרות שהם לא נוכחים, שזה משהו שהוא אבסורד בעיניי. לכל מוסד יש זכות בחירה בפני עצמו, שזה כבר לא תקין. צריך להיות יישור קו בין כולם".
במקביל לניסיונות לדחות את מועדי הבחינות שנקבעו להן לשבועות הקרובים, לצד שירות המילואים הפעיל – לליר ולאביב יש דילמה קשה. "אנחנו לא רוצות שיתנו לנו לבחור בין המדינה לבין העתיד שלנו", מבהירה אביב. "כלנו אוהבים את המדינה ורוצים לשרת אותה, ובכל זמן שקוראים לנו אנחנו מגיעים מבלי לשאול שאלות. אבל זה פשוט עצוב, אין לי מילה אחרת. זה עצוב להרגיש שדווקא אלה שתמיד תורמים למדינה, וקופצים ראשונים, נפגעים. זה מעשה לא ערכי, להשאיר את אלה שנלחמים עכשיו בעזה ומחרפים את נפשם מאחור, ולהמשיך את השגרה בלעדינו. מגיע לנו שיתעדפו אותנו. אם שום דבר לא ישתנה – יהיה לכך מחיר כבד מאוד".