"תיאוריית הקונספירציה של תומכי המהפכה המשפטית היא מגוחכת. הם לא מבינים את הרציונל של ההסתבכות של הבנק. גם אם הועברו יותר מ-1 מיליארד דולר, להערכתי, לבנק בתקופה האחרונה, זה רק טיפה בים, שכן היקף הנכסים של הבנק מסתכם בעשרות ביליוני דולרים".
כך אומר מריאן כהן, נשיא קבוצת "מר" ויו"ר איגוד חברות ההייטק בהתאחדות התעשיינים, בעקבות קריסת בנק סיליקון וואלי (SVB). בשוק מעריכים , כי היקף החשבונות של חברות הייטק ישראליות בבנק מסתכם בכ-175 מיליארד דולר, בעוד הביטוח של הבנק מכסה רק סכום של 250 אלף דולר לפיקדון, שזה מה שתוכל כל חברה לקבל בימים הקרובים.
יש טענות שחברות הייטק ישראליות העבירו כספים רבים לבנק כשידעו כבר שמצבו רע, בעקבות בקשה של הבנק מהן. איך אתה מסביר את זה?
"הטענה כל כך לא הגיונית שאין לי תשובה הגיונית עליה. רוב החברות שאני מכיר מחזיקים בבנק כספים כבר זמן רב. איך ייתכן שבעלים של חברת הייטק, שהכסף של החברה זה החיים שלו, יעביר כסף לבנק שהוא יודע עליו שהוא יקרוס? אגב, לגיטימי ומקובל שבנק שנמצא בקשיי נזילות פונה ללקוחות שלו ומבקש שיפקידו אצלו כספים. עם זאת, אני ממש לא בטוח שזה מה שקרה. אין אדם שיפקיד כסף במקום שהוא יודע שהוא מסכן את כספו ואת החברה שלו על עובדיה, שהיא כל חייו".
"הדאגה היא גדולה מאוד," מוסיף כהן, "במיוחד לחברות ששמו את כל כספן בבנק SVB, שברגע שהוא מוקפא, הן לא יוכלו לשלם שכר לעובדים ותשלומים לספקים. לגביהן מדובר בסכנה קיומית. בכלל, פאניקה עלולה להביא לקטסטרופה – כל בנק, גם בישראל, יכול לקרוס אם רוב לקוחותיו יחליטו למשוך את כספם ממנו בטווח קצר של שבועות".
אז מה עושים?
"אנחנו מדברים עם בנקים ועם הממשלה, ועובדה ששר האוצר הודה שיש דאגה אמיתית באוצר עקב קריסת הבנק, וכבר התייחס היום לנושא כשאמר שמדינת ישראל תעמוד לימין תעשיית ההייטק המקומית ותסייע לה לצלוח את המשבר ולהמשיך את תנופת הפיתוח והעשייה".
גם הבנקים הישראליים - פועלים, לאומי, דיסקונט ובנק מזרחי טפחות, הודיעו על הקמת צוותי חירום וסייעו להעברת מיליארדי דולרים, במהלך סוף השבוע האחרון מהבנק האמריקאי לבנקים הישראליים, וביטוח הפיקדונות האמריקאי יפעל בימים הקרובים לממש את נכסי הבנק או להזרים לו כסף כדי להבטיח את המשך קיומו.
"בכל מקרה, רק מחר בערב (יום שני) נוכל לדעת איפה העניינים עומדים, לאחר שנדע מה היה היקף המשיכות בסוף השבוע האמריקאי, ומה עמדת הבנק המרכזי בארה"ב לגבי אפשרות קריסת SVB . אני פחות סומך על רכישת הבנק בידי בנקים אמריקאיים אחרים, שזה תהליך לא פשוט. שורה תחתונה – הדאגה שלנו גדולה מאוד," מסכם מריאן כהן.
השפעה על הריבית גם בישראל
"הקריסה של הבנק האזורי SVB שמה את הפד, כמו גם את בנק ישראל בין הפטיש לסדן ומעלה סימני שאלה לגבי המתווה העתידי של הריבית", אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות. "אומנם SVB הוא בנק קטן באופן יחסי אבל הקריסה שלו משמעותית".
מדוע?
"החלק הראשון הוא ההשפעה על תעשיית ההייטק בארה"ב ובישראל. לפי ההערכות כ-90% מהפיקדונות שנשארו ב-SVB אינם מבוטחים. המשמעות היא שחברות רבות איבדו את כספי הגיוס שלהן ונמצאות כבר היום במשבר נזילות חריף. חברות אלו יצטרכו לגייס הון חדש במהירות, מה שיגרום להן לשלם מחיר גבוה על הכסף או להתחיל לפטר עובדים ולעצור פעילויות", טוען גרינפלד.
"אני לא אופתע בכלל אם נראה בשבועות הקרובים גל פיטורים חרגי בתעשיית ההייטק ובעיקר בקרב סטארטאפים בשלבים שונים. באופן טבעי, הכלכלה הישראלית, שלסקטור ההייטק יש משקל גדול בה, תושפע מכך ולכן בנק ישראל חייב לקחת את האירוע והשלכותיו במסגרת השיקולים של תוואי הריבית העתידי".
לטענת גרנפלד, לא נראה שלקריסה של SVB יהיה אפקט דומינו ותרחיש של 2008, אבל זה לא אומר שלא יהיו נפגעים נוספים. "קרנות השקעה שונות יאלצו לשערך מחדש את ההשקעות שלהן בחברות שנפגעו ושיערוכים אלו יתגלגלו אל הגופים המוסדיים בכל העולם. מעבר לכך, גם בנקים אזוריים אחרים בארה"ב מתקשים להתמודד עם ריבית שהולכת ועולה והסיכון הזה בא לידי ביטוי גם בבנקים הגדולים שחשופים לבנקים האזוריים".
"בשורה התחתונה, האירוע בסוף השבוע עשוי להיות דרמטי ונצטרך לעקוב אחר ההתפתחויות במהלך הימים הקרובים כאשר כלל לא ברור מה יהיה בהחלטת הריבית הקרובה של הפד – באמצע השבוע שעבר השווקים תמחרו ריבית שכבר התקרבה ל-5.7%, אך עקב האירועים, הריבית ירדה בחזרה ל-5.3%", מסביר גרינפלד "גם בנק ישראל עשוי להיות מושפע מהאירוע בשל ההשפעה על ענף ההייטק ויצטרך לקחת זאת במגוון השיקולים שיש לו היום הכוללים את האינפלציה, שוק העבודה, שוק המט"ח והאזהרות של חברות הדירוג הבינ"ל".