שמשום ממשיך להסתבך? המשרד להגנת הסביבה שוקל אי הכרה בדיווח על יעדי האיסוף והמיחזור של חברת "בלו" לשנים 2019-2020, לצד קביעת תשלום כפל פיקדון בהיקף של כ-100 מיליון שקל לחברה.
בביקורת עומק שיזם הממונה לפי חוק הפיקדון על מכלי משקה במשרד להגנת הסביבה, שממצאיה הוגשו בימים אלה, עלה כי חברת "בלו" משקאות ישראל בע"מ, בבעלות איש העסקים ענאן שמשום, לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות דיווחיה על עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור לשנים 2019-2020. את הבדיקה יזם הממונה לפני כשנה וחצי, וממצאיה הוגשו לו בימים אלה. מהממצאים על דיווחיה של חברת בלו משקאות ישראל בע"מ לשנים 2019-2020, עלה כי החברה לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות הדיווחים שהגישה, שלפיהם עמדה בחובות האיסוף והמיחזור של מכלי משקה לפי חוק הפיקדון.
רק בחודש ינואר האחרון פורסם שענאן שמשום, יבואן משקאות האנרגיה "בלו", הוא איש העסקים שנעצר בחשד להלבנת הון על ידי הצגת חשבוניות פיקטיביות של מחזור בקבוקים. גם ארגון הפשע אבו לטיף נחשד במעורבות בפרשה. החקירה בנושא עדיין נמשכת.
איך עובד החוק?
חוק הפיקדון קובע כי במקרה שבו יש לממונה טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון, הוא רשאי, לאחר שנתן ליצרן או ליבואן הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע את הסכומים שעל היצרן או היבואן לשלם. בעקבות ממצאי הביקורת, שוקל הממונה במשרד שלא להכיר בדיווחי החברה לשנים אלה, והוא פנה לחברה על מנת לתת לה הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין. ככל שלאחר בחינת הטענות יחליט הממונה שלא להכיר ביעדי האיסוף והמיחזור, יהיה על החברה לשלם בגין השנים 2019-2020 את כפל סכום הפיקדון בהיקף של כ-100 מיליון שקל. במסגרת ביקורת העומק, נבחנו גם דיווחי החברה לשנים 2021-2022. הממונה במשרד להגנת הסביבה בוחן בימים אלו את ממצאי הביקורת שהוגשו לו.
חוק הפיקדון מטיל על יצרנים ויבואנים של מכלי משקה חובות איסוף ומיחזור של מכלי משקה ריקים בהתאם ליעדים הקבועים בחוק, לשם מימוש עיקרון "המזהם משלם". חברת בלו משקאות ישראל בע"מ היא יבואנית של מכלי משקה ובהתאם לחוק הייתה אמורה לאסוף בשנים 2019-2020 מכלי משקה ריקים מסומנים בשיעור של 73% בכל שנה או 77% מסך מכלי המשקה שהיא שווקה בממוצע דו שנתי, וכן למחזר 90% ממכלי המשקה שאספה. החברה דיווחה למשרד כי עמדה ביעדים (למעט יעד המיחזור לשנת 2019). לפני כשנה וחצי הוחלט כאמור לערוך ביקורת עומק מדגמית על דיווחיה - כפי שמבוצע מעת לעת גם לגבי חברות אחרות.
הביקורת הנוכחית נערכה בהמשך ולצד חקירה משטרתית של היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל״כ) בלהב 433, שכללה שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ועם יחידת חקירות מכס ומע״מ חיפה, המרכז לאבחון לאומי למטען ובליווי הפרקליטות לתיקים מיוחדים ברשות המיסים, הפרקליטות האזרחית (מחוזות ת"א וירושלים, היחידה לאכיפה אזרחית) ומשרד החשב הכללי. במסגרת החקירה נחקרים חשדות בעבירות כלכליות חמורות, בין השאר – קבלת דבר במרמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על פקודת המכס ועבירות על חוק המע״מ-חשבוניות פיקטיביות ועוד.
תגובת החברה: "תמוהה העובדה כי המשרד להגנת הסביבה בחר להזדרז ולצאת בהודעה לתקשורת, טרם קבלת התייחסות החברה למכתב הממונה בדבר 'כוונתו', התייחסות שנתבקשה על ידו. הדבר מלמד כי ברור למשרד כי לאחר קבלת תגובת החברה וקריאתה, לא יהיה עוד מקום לפרסום כאמור. לחברה טענות רבות, אותן תביא בהרחבה בפני כל הגורמים והערכאות הרלוונטיים, במידת הצורך, כאשר לעת הזו די אם תפנה לעובדה כי לגישת הממונה, גישה המעידה על האבסורד שבה, במשך השנים האחרונות לא אספה ולא מיחזרה החברה ולו מיכל משקה אחד בודד. זאת על אף ששילמה את עלות דמי הפיקדון וכן עבור שירותי האיסוף והמחזור, ולמרות שבשנים אלה עצמן, הממונה לא הביע כל הסתייגות מדיווחי החברה בדבר איסוף ומיחזור של מיכלים שנעשו בזמן אמת".
"עוד יצוין בתמצית בלבד, כי במסגרת הביקורת שנערכה, החברה סיפקה אסמכתאות רבות המבססות בצורה מהימנה את דיווחיה בדבר איסוף ומחזור מיכלי המשקה לשנים הרלבנטיות, כפי שאף הוצג למשרד להגנת הסביבה בהתייחסות מפורטת ומקיפה שניתנה על ידי אחת מפירמות ראיית החשבון הגדולות והמוכרות בישראל. ברור כי החברה תבוא חשבון על כל נזק שיגרם לה עקב פירסומי שווא, במיוחד כאלה אשר מכוונים לפגוע בה מטעמים לא עניינים".