ד', מנכ"ל חברה, רכש דירה ברומניה. הוא התקשר לסניף הבנק שלו כדי לבקש הלוואה בסך 150 אלף שקל, ותוך 10 דקות אושרה ההלוואה והופקדה לחשבונו בריבית שנתית בשיעור 3 אחוזים. עוזרת הבית שלו, שבעלה נהג משאית נאלץ להפסיק את עבודתו למשך כמה חודשים, פנתה לבנק שלה וביקשה הלוואה בסך 15 אלף שקלים. היא סורבה ורק אחרי תחנונים שלה ושל בעלה, קיבלה הלוואה בסך 10,000 שקלים. הריבית שהיא תשלם על ההלוואה שלה היא 11.5 אחוזים.
ככה פועלת המערכת הבנקאית – מי שיש לו יותר יקבל יותר וישלם פחות ריבית. מי שאין לו – או שלא יקבל, ואם יקבל, ישלם ריבית גבוהה פי כמה מזה שהבנק חפץ ביקרו.
"גם ככה יש פערי הכנסה בין המנכ"ל לבין עוזרת הבית שלו, ובתחום האשראי הפערים גדולים יותר ולא נותנים לאוכלוסיות המוחלשות לצאת מהמצב הזה," אומר שגיא בלשה, מנכ"ל עמותת "עוגן" (לשעבר העמותה להלוואות חברתיות ללא ריבית IFLA).
אגודת IFLA הוקמה ב-1990 על ידי פרופ' אליעזר יפה. יפה, שנפטר לפני שנתיים, היה פרופ' לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. הוא ראה בתחילת שנות ה-90 את גלי העלייה מברית המועצות ואתיופיה, החליט שסל הקליטה אינו מספיק כדי לשלב אותם בישראל, והעולים צריכים עוד אשראי ומכשירים פיננסיים. העמותה הוקמה ברוח העזרה ההדדית שקיימת בקהילות היהודיות בחו"ל, ומתבססת בעיקר על תורמים יהודים מארה"ב.
עד כה העניקה האגודה הלוואות בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל לכ-68 אלף לווים, בעיקר משקי בית ועסקים קטנים.
בשנת 2017 החליטו ראשי העמותה והמנכ"ל החדש שגיא בלשה, בעבר כמנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית־אמריקאית (IAC), ובעבר הרחוק יותר איש אגף התקציבים באוצר, להרחיב את הפעילות ולהפוך להיות בנק חברתי – בנק שלא פועל למטרת רווח. שם העמותה שונה אז ל"עוגן". ההון העצמי של האגודה – למעלה מ-200 מיליון שקל עומד בתנאים שמציב הפיקוח על הבנקים להקמת בנק בישראל. העמותה פנתה לרשות שוק ההון ולפיקוח על הבנקים כדי לקבל רישיון בנקאי.
כיום הם מוכרים כאגודה למתן הלוואות לציבור, ולדברי בלשה, הם נמצאים בהליכים מאוד מתקדמים לקבלת הרישיון (כנראה במהלך 2020) שבעתיד יאפשר להם גם הרחבת הפעילות לפיקדונות בכלל ותיבחן גם פעילות עו"ש. האגודה פועלת כיום מסניף בשכונת תלפיות בירושלים ובו כ-30 עובדים ועתידה לפתוח סניף נוסף בתל אביב. גם אם יתווספו עוד כמה עשרות עובדים לעמותה, מצבת כוח האדם שלה רחוקה מאוד מכול בנק מסחרי רגיל, ועדיין היא תפעל באמצעות מנגנון צנוע ויעיל, כשרוב הפעילות היא דיגיטלית.
בנוסף לעוגן – קרן להלוואות ללא ריבית (עמותה), אשר עד 2018 נקראה “האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית” – IFLA, הוקמה עוגן – קרן להלוואות חברתיות (חל”צ) כקרן להשקעות אימפקט חברתיות ללא כוונת רווח.
במה אתם שונים מגופי הלוואות חברתיות אחרים?
בלשה: "המטרה של עוגן היא העצמה כלכלית של אוכלוסיות מוחלשות באמצעות ייעוץ והלוואות. לכל גוף שנותן הלוואות יש מטרה – להשיא רווחים לבעלי מניות. אצלנו בעלי המניות הם תורמים, אסור להם לקבל דיבידנד מהעשייה שלנו. אנחנו מלכ"ר. זאת לא הלוואה בסגנון P2P, שם הריביות גבוהות יחסית משום שהמלווה מצפה להרוויח מההשקעה שלו. כל מה שקיים היום בתחום הוא עסקי".
הנגישות לאשראי יותר חשובה מהריבית
על פי בלשה, לעוגן יש כ-2,000 תורמים, כמחציתם מארה"ב, מתוכם 450 שתרמו בין 10,000 דולר ל-20 מיליון דולר. התרומות בנו את קרן ההלוואות הגדולה בעולם היהודי. אבל זה לא היה מספיק.
"לפני כשנה שאלנו את עצמנו שאלה פילוסופית – מה טוב יותר למדינת ישראל? נכון ש- 200 מיליון שקל לעמותה זה המון כסף, אבל כדי לענות על הצורך לאשראי חברתי זה טיפה בים. שאלנו את עצמנו האם נכון יותר להישאר עמותה שנותנת הלוואות ללא ריבית ולגדול לאט לאט, או שנכון יותר להפסיק להיות תלוי אך ורק בתרומות, ולגדול להיקפים של מיליארדים שיאפשרו מתן הלוואות בהיקפים גדולים בהרבה, אבל עם ריבית קטנה. מה נדרש יותר בחברה הישראלית? יותר אשראי? או יותר הלוואות ללא ריבית. היה קונצנזוס בדירקטוריון שלנו שנגישות לאשראי יותר חשובה מריבית, כול עוד היא לא ריבית נשכנית".
אבל איך גדלים מ-200 מיליון שקלים למיליארד? הפתרון של בלשה הוא גיוס פקדונות."בשלב ראשון אנחנו מגייסים פקדונות אימפקט – מה שנקרא השקעות חברתיות. אני אומר בעצם לפילנטרופים מחו"ל – במקום שתתנו לי 100 אלף דולר כתרומה שלא חוזרת אליכם, תנו לי מיליון דולר ואני אחזיר לכם אותם עם ריבית קטנה. אני אתן את מיליון הדולר האלה בהלוואות עם ריבית קטנה, כזאת שבנקים מסחריים מציעים רק למי שהם חפצים ביקרו, וכך אני מאפשר לאוכלוסיות מוחלשות לקבל אשראי אותו הם לא יכולים לקבל במקומות אחרים. אני לא מרוויח מזה דבר – מכסה לעצמי את ההוצאות וזהו. מלכ"ר לכול דבר ועניין שגם מוכר כך".
בתוך שנה גויסו כ-80 מיליון שקל באמצעות פקדונות בנוסף ל-200 מיליון שקל שהיו לעוגן כהון עצמי. על פי תקנות הפיקוח על הבנקים, ברגע שיש לעמותה מעל 29 פיקדונות, היא מחויבת לקבל רישיון בנקאי. לכן החל התהליך מול בנק ישראל.
70%-80% מהבקשות להלוואה נענות
מי קהל המלווים של עוגן? בעיקר משקי בית ששכר הנטו החודשי שלהם עומד על 3,000 שקל עד 15 אלף שקל. למרות זאת, שיעור ההלוואות שלא הוחזרו של האגודה עומד על 0.7% בלבד. מדובר בשיעור נמוך משמעותית מזה של הבנקים, שמעיד גם על החיתום המקצועי שהאגודה מבצעת. בנוסף, האשראי ניתן כנגד שעבודים וישנם ערבים ללקוחות. גובה ההלוואה ללא ריבית למשקי בית היא עד 30 אלף שקלים ועד 5 שנים.
איך אתם מבטיחים את החזר ההלוואה בידי הלווה? בכול זאת, בנק לא יכול לפשוט רגל. יש סינון של הלווים?
"הלוואה יכולה להיות משהו משנה חיים ובונה אותם, והלוואה יכולה להיות גם דבר שממיט אסון על מי שלוקח אותה. כשאתה גוף ששואף לשנות חיים, אתה מחויב בעת מתן הלוואה לבדוק שהיא לא תפיל את נוטל ההלוואה. נכון, לא כול אחד עומד בקריטריונים שהם הפוכים מאלה של הבנקים. אצלנו הלוואה למשק בית לא ניתן למשק בית שההכנסות נטו הכוללות שלו עולות על 15 אלף שקלים בחודש. מי שמרוויחים 16 אלף שקל בחודש וגם להם קשה לסגור את החודש, הם לא יקבלו אצלנו אשראי. אנחנו בהחלט עושים תהליך חיתום לבדוק כושר החזר כדי לא למוטט אותם אלא לחזק אותם. אחרת מה עשיתי?
"שיעור הנדחים מבין הפונים אלינו הוא בין 20% ל-30%. אני מקורב למנכ"לי גופי אשראי חוץ בנקאיים ושל P2P, שסיפרו לי כי אצלם שיעור הנדחים הוא בין 80 ל-95 אחוז. אנחנו רחוקים משם ומשתדלים תמיד להגיע למצב של כן לעזור לאנשים. 68 אלף קיבלו הלוואות מתוך כ-90 אלף שפנו. לא חייבים להגיע אלינו, הפעולות הן דיגיטליות. נכנסים לאתר אבל זו לא הלוואה בקליק. עדיין נדרש חיתום של הלווה ויש צורך בערבים".
במסגרת הקמת עוגן הורחבה הפעילות באגודה וכיום היא כוללת גם הלוואות גדולות יותר בריבית קטנה למשקי בית, עמותות ועסקים קטנים, כשהאחרונים יוכלו בעתיד הקרוב לקבל גם הלוואות בגובה של עד 200 אלף שקלים, מבטיח בלשה: "לא צמוד לכלום, בלי פריים, ריבית קבועה של 4%-5% לעומת 8%-12% בבנקים שגם מצמידים את ההלוואה לפריים".
הלוואה להשלמת ההון העצמי הנדרש למשכנתא
גם גם אלה לא הספיקו לעוגן, והעמותה החליטה להיכנס לתחום הדיור, במסגרת פעילו "עוגן לבית.
"מדובר בייעוץ וליווי של מומחים לזוגות צעירים שמחפשים דרכים להגיע לדירה ראשונה", מסביר בלשה. "מחירי הדירות רחוקים מהישג ידם של זוגות צעירים, ובנק ישראל מגביל את המשכנתא ל-75% מערך הדירה. זה יוצר מצב שאם אתה רוצה דירה אפילו בפריפריה אתה צריך 300-400 אלף שקל כהון ראשוני. פה אנחנו נכנסים. אנחנו נותנים ליווי על ידי מומחים פיננסיים לזוגות צעירים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. אנחנו עושים להם ניתוח מדוקדק של ההכנסות שלהם וההוצאות שלהם והצפי לעתיד, של ההיתכנות, של האזור בו הם רוצים לקנות. בסוף התהליך גם נותנים לו הלוואה של 100 אלף שקל מה שמאוד מקרב אותו לחלום להשיג את ההון העצמי הראשוני. המומחים שלנו מאוד יצירתיים ויש לנו כבר מאות מקרים, בהם כ-200 משפחות מהעלייה האתיופית, ש-80% מהם הגיעו לדירה בשנה וחצי האחרונות. הם הופנו אלינו באמצעות משרד השיכון שעשינו אתו מיזם משותף בנושא. משרד השיכון נתנו להם מענקים".
אלו פעילויות תבצעו כבנק חברתי?
"ברגע שנקבל רישיון בנקאי, נוכל לקבל יותר מ-29 פקדונות ונוכל להחליט מהם השירותים הבנקאיים שאנחנו ניתן לציבור בישראל, במיוחד לציבור המוחלש, לעסקים קטנים ולעמותות. המטרה שלנו היא להיכנס כשחקן שגם מזרים אשראי נגיש לאוכלוסיות שהבנקים לא סופרים אותן ונבחן שירותים בנקאיים נוספים בהמשך.
"ריבית נגבה מעסקים קטנים, בהלוואות לדיור והלוואות לעמותות שזה תחום חדש לגמרי בישראל. זהו צורך לאומי אדיר. העמותות מעסיקות עשרות אלפי אנשים ומקבלות 48% מההוצאות השוטפות שלהן מהממשלה. אלא מה? את הכסף מהממשלה הם מקבלים בשוטף פלוס 60 ו-90 והעמותות האלו נחנקות. בבנקים לא מוכנים לתת להם הלוואות כי הן עמותות. ממש בימים אלה אנחנו בונים מסלול אשראי לעמותות בשיתוף האוצר וגופים נוספים. המסלול יאפשר הלוואת גישור עד לקבלת כסף מהממשלה".