כ-350 אלף משקי בית במדינת ישראל לא יכולים לקחת הלוואות בבנקים וגם לא בגופי האשראי המורשים החוץ בנקאיים כי דרוג האשראי שלהם נמוך. אלה הם "מודרי האשראי". חלק מהם נאלצים לקחת הלוואות בשוק האפור, בריביות מטורפות שמדרדרות את מצבם עוד יותר. חלק מהם נעזרים גם בגופי סיוע וולונטריים, גמ"חים ועוד.

לטובתם קיבלה ממשלת ישראל, עוד ב-2016, לצד חוק נתוני אשראי והקמת מאגר נתוני האשראי, החלטה להקים קרן הלוואות בהגנת המדינה, להבדיל מבערבות המדינה. הלוואות בערבות המדינה, כמו שנתנו לעסקים בתקופת הקורונה, הן למי שעובר תהליך בדיקת סיכונים רגיל והסיכון במתן ההלוואה אינו גדול. הגנת המדינה היא לקרן המודרים שתתן הלוואות רק למי שלא יכול לקבל הלוואה במסלולים רגילים, כלומר לבעלי הסיכון הגדול יותר.

הרעיון עלה לראשונה ב-2015 על ידי מנכ"ל עמותת "ידיד" באותה תקופה, רן מלמד. רק ב-2019 יצא מכרז ראשון להקמת הקרן, ולאחר שהבנקים די החרימו אותו, לחצה וועדת הכלכלה בכנסת על פרסום מכרז חדש במתכונת שונה. ואכן ביום חמישי האחרון פרסם משרד האוצר מכרז חדש להפעלת קרן ההלוואות למודרי אשראי בערבות המדינה.

במסגרת המכרז יבחר נותן אשראי שיהיה אחראי על כל תהליך מתן האשראי, חיתום והתפעול השוטף. הגוף שייבחר יהיה זכאי להגנת מדינה בשיעור שבין 70%-90% על כל הלוואה שלא תפרע ועד לסך מקסימלי של 45 מיליון שקלים על כלל תיק האשראי. במילים אחרות – הקרן תוכל לתת הלוואות בסך כולל של עד 90 מיליון שקלים, ותהיה מוגנת על חצי מהסכום. גובה ההלוואות 25-50 אלף שקלים לחמש שנים למשק בית.

לצד מתן ההלוואות יהיה גם "תהליך חינוכי" – במסגרת המכרז "ייבחר גם גוף לשירותי ליווי כלכלי לזכאי ההלוואות במסגרת הקרן, שיסייע לשיפור מצבם הכלכלי ודירוג האשראי שלהם. בתוך כך סיוע בבניית תקציב בר קיימא למשק הבית, המלצות לטיפול בחובות, בחינה והדרכה למיצוי זכויות והמלצות עתידיות בנושא שיפור ההתנהלות הכלכלית".

החיים של פושטי הרגל בישראל (צילום: חדשות 2)
משרדי ההוצאה לפעול. ללווים ייתנן ליווי | צילום: חדשות 2

מי שלא יעמוד בפירעון ההלוואה – ימוצו נגדו הליכי גבייה עד הוצאה לפועל

נקדים ונאמר, שמי שחושב שאפשר יהיה לקחת הלוואה והמדינה תשלם אותה אם לא יעמוד בפירעונה, טועה טעות גדולה. כבר במכרז עצמו מודגש כי : "הלווה מודע לכך שבמקרה של אי עמידה בפירעון ההלוואה צפויים להתנהל נגדו הליכי גבייה, עד לכדי הליכי הוצאה לפועל".

הלווה צריך להצהיר כדלקמן: "הלווה מודע לכך שהגנת המדינה להלוואה אינה מפחיתה מערבותו המלאה להלוואה, וכי מימוש הגנת המדינה להלוואה, ככל שיהיה רלוונטי, לא ימנע את המשך הליכי הגבייה כנגדו בגין מלוא סכום ההלוואה".

גם אם המדינה מספקת הגנה מלווים, היא עדיין יכולה להחליט על גבייה של החוב מהלווה.

עוד מודגש במכרז, כי "הלוואות שניתנות על ידי נותן האשראי במסגרת הסכם זה ינוהלו באותו אופן בו היה נוקט נותן האשראי אילולא הייתה ההלוואה בהגנת מדינה. נותן האשראי ינהג בכל הנוגע להלוואות אלו באחריות ובמקצועיות, כפי שעל נותן אשראי סביר לנהוג בנסיבות העניין וכפי שנוהג נותן האשראי לגבי הלוואות אחרות שהוא נותן שאינן הלוואות בהגנת מדינה".

במילים אחרות – לא כל אחד יהיה זכאי לקבל הלוואה מהקרן המיוחדת שהוקמה לטובתו, וכל לווה מחויב בפירעונה בסופו של דבר. לשם כך, עדיין יהיה חיתום מוקפד לכל לווה, כמו בהלוואות רגילות.

מי שלא מדורג – ייחשב למדורג נמוך

שיעור הגנת המדינה לכל הלוואה ייקבע לפי דירוג האשראי של הלווה לפי אחת משתי לשכות האשראי שאישרה המדינה לפני 3 שנים - BDI COFACE ו-D&B. אגב, על פי המכרז - מי שלא מדורג באחד הדירוגים האלה, ייחשב למדורג נמוך ולכן יוכל לקבל הלוואה מהקרן.

תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-COFACE BDI, אחת משתי לשכות האשראי המורשות על ידי המדינה לדרוג אשראי אישי (השנייה היא D&B) מסבירה איך הדירוג משפיע על היכולת לקבל הלוואה: " דירוגי בי די איי – פייקו, הם בין 300 ל-850 בהתאם לנתוני האשראי ורמת הסיכון של המדורג. כ-80% מהציבור (דרוג 620 ומעלה אצלנו) אין לו בעיה לקבל הלוואה בבנקים. עוד כ10-11% (הדרוג בין 580-619) יכולים לקבל הלוואות אבל בתנאים פחות טובים, עם ערבים וכד'.

"כ-9% (דרוג של פחות מ-580) אין להם היום סיכוי לקבל הלוואה מבנק או גוף אשראי חיצוני מורשה, כמו חברות כרטיסי האשראי ועוד. ההערכה היא שכ-4% מאותם 9% לא יוכלו לקבל הלוואה גם בקרן החדשה. צריך לזכור, שגם הקרן מתבססת על כספים מהבנקים, שימשיכו להיזהר עם מי ששיעור הכשל שלו גבוה. מי ששיעור הכשל שלו (ההסתברות שלא יעמוד בפירעון ההלוואה ר.מ.) עומד על 50% ומעלה, לא יקבלו הלוואות גם מהקרן שבהגנת המדינה. עם זאת, אם הקרן תנוהל נכון, היא תביא להכנסת קבוצה משמעותית נוספת לאלה שיכולים לקבל אשראי בתנאים סבירים".

תהילה ינאי (צילום: יהודה סובול,  יח"צ)
תהילה ינאי. צריך לזכור שגם הקרן מתבססת על כסף מהבנקים | צילום: יהודה סובול, יח"צ

תנאי הזכאות לקבלת הלוואות במסגרת הקרן

  1. דירוג אשראי 482 או פחות לפי לשכת האשראי D&B; דירוג אשראי 620 או פחות לפי לשכת האשראי BDI; על מבקש ההלוואה לא קיים מידע במאגר נתוני האשראי בבנק ישראל.
  2. לא תתאפשר העמדת הלוואה ללווה אשר בן או בת זוגו כבר נטל/ה הלוואה במסגרת הקרן, לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו.
  3. לא ייגבה ממבקש ההלוואה כל סכום, עמלה או אגרה בגין הטיפול בבקשה לקבלת ההלוואה. לא יידרשו ערבים.
  4. אפשר לערער על דחיית בקשת ההלוואה; הערעור יידו בוועדה לבחנה מחודשת של בקשות שסורבו.

שורה תחתונה - נכון, שהקמת הקרן לא תבלום את גופי האשראי הבלתי מורשים שעושקים דווקא את הכי עניים, אבל אם כמה עשרות אלפי משפחות ייצאו ממעגל העוני בזכות הקרן בהגנת המדינה  – זו ברכה לכולנו.