בלאק פריידי גרם למאות אלפי ישראליים לבצע בימים האחרונים רכישות בקניונים ובאתרי האינטרנט ולבזבז מאות מיליוני שקלים, אבל זה גם היה גם העדן של הנוכלים והמתחזים שחגגו על כרטיסי האשראי של ישראלים רבים שנפלו בפח, לפחות עד שחברת האשראי עלתה על התרמית.
"הייתי ביום שישי באמצע קניות בגראנד קניון בבאר שבע. פתאום אני מקבל טלפון. המספר היה של טלפון נייח מתל אביב", מספרת נורית. "הוא טען שהוא קצין ביטחון של בנק (פרטי הבנק בידי כותב שורות אלו) שאין לי בו חשבון. הוא אמר שהוא רואה שעשה הרבה רכישות בכרטיס שלי והוא רוצה לברר את העניין ושאני צריכה למסור לו את פרטי כרטיס האשראי שלי. הייתי בלחץ, עמדתי בתור לחנות בגדים. מסרתי לו את הפרטים והוא אמר שיחזור אליי. יותר לא שמעתי ממנו אבל כעבור כמה שעות גיליתי שמישהו הוציא מהכספומט 15 אלף שקל דרך הכרטיס שלי. קיבלתי התראה מחברת אשראי. אז הבנתי שעקצו אותי וש'הקב"ט' היה נוכל. אני מאמינה שהבנק יחזיר לי את הכסף".
מדובר בהונאה מוכרת, ולא רק בהקשר של בלאק פרידיי. אולם בשבועות האחרונים ניכרת עלייה במספר המקרים מהסוג הזה.
מאות בעלי כרטיסים גילו שהנוכלים לא רק שמשכו כספים מחשבונם באמצעות כרטיסי אשראי משוכפלים אלא גם הזמינו בטייק אווי ארוחות ממסעדות והזמינו משלוחים של יין ואלכוהול יקרים במיוחד.
איך זה עובד? רשת של נוכלים נוהגת להתקשר ממספר טלפון נייח מתל אביב, ולא מטלפון סלולרי כדי לא לעורר חשד של האזרחים. הם מתחזים לקציני ביטחון של בנקים או חברות אשראי ומשכנעים את הלקוחות למסור להם פרטי אשראי, הקוד הסודי. לאחר מכן הם מעתיקים את הפרטים לכרטיסי פלסטיק, ומושכים כסף. המשיכות מתבצעות בדרך כלל מחצות בלילה כשכל מוקדי הבנקים וחברות האשראי סגורים.
"קיבלתי טלפון מחברת האשראי שמבקש לברר האם עשיתי רכישות ב-2,000 שקל מסופרים וממסעדות בתל אביב", סיפר יוני (שם בדוי), "הייתי בהלם. אמרתי ושאפשר לברר שיש לי מצלמות אבטחה בבניין ושום שליח לא הגיע אליי. הם הבטיחו לטפל בזה ולזכות את החשבון שלי. הנציג אמר לי שאני לא היחיד שנעקץ ושלא אתן יותר שום פרטים של כרטיס אשראי שלי לאף אחד".
מתברר שכמה ימים לפני יוני קיבל טלפון מאדם שהציג עצמו כקצין ביטחון של הבנק בו יש לו חשבון. "הוא אמר שמישהו עשה המון רכישות בכרטיס שלי בחו"ל ושהוא צריך את פרטי כרטיס האשראי והקוד הסודי נלחצתי מאוד. מסרתי לו את הפרטים. כשמשכו כספים מהחשבון שלי, התקשרתי למספר ממנו התקשר אותו 'קב"ט' ואז התברר לי שהוא מנותק. אז הבנתי שמדובר בעוקץ".
היו כמה מקרים של רכישות שבוצעו בכרטיסים של אזרחים באתרים בחו"ל במהלך השבוע האחרון והם בוטלו לאחר שהתברר שנוכלים התחזו להם והשתמשו בכרטיסי האשראי שלהם.
הקשר הקולומביאני
והיו גם כאלה שניצלו מהעוקץ ברגע האחרון. כך למשל יוסי תושב יבנה שקיבל ביום חמישי טלפון מאדם שהתחזה לקצין ביטחון של בנק גדול בישראל.
"הוא אמר שיש לי הרבה רכישות בכרטיס האשראי ושאם יש לי את כרטיס האשראי שלי כדי לברר שאכן מדובר בי, שהוא צריך את הפרטים שלי כדי שיבטל את העסקאות. אמרתי לו שהכרטיס אצל אשתי ואז הוא ניתק ונעלם", שחזר יוסי, "כעבור כמה שעות ראיתי כמה פוסטים בפייסבוק שהתייחסו לעוקץ הזה שאנשים נפלו בפח והזהירו את הגולשים. הבנתי שהיה לי מזל שלא עקצו אותי".
קצין משטרה אישר, מדובר ברשת נוכלים ישראלים, שהעתיקו את השיטה מרשתות הפעולות ברומניה, ברוסיה ובקולומביה.
בשנים האחרונות תפסו עשרות אם לא יותר של נוכלים שהגיעו מאותן מדינות ועשו עוקץ כספומטים גדול יחד עם עבריינים ישראלים המתמחים במעשי נוכלות והם נשלחו לעונשי מאסר בכלא", הסביר קצין המשטרה, "בשבוע האחרון ובשבועות הקרובים שיש מבצעים רבים של בלאק פריידי הנוכלים הללו פועלים כי הם יודעים שאנשים לחוצים מאוד".
גם במועצה לצרכנות מכירים את הניסיון לרמות לקוחות בנקים בעזרת התחזות. "אנו שוב עדים לניסיונות ניצול והפעלת השפעה בלתי הוגנת, עד כדי הונאה של ממש, על אוכלוסיות מוחלשות", אומרת עו"ד יעל כהן שאואט סגנית היועץ המשפטי במועצה. "חשוב מאוד להזהיר את ההורים המבוגרים שלכם: הדרך היחידה למנוע הונאות בטלפון היא לסרב למסור את פרטי חשבון הבנק/כרטיס האשראי למתקשר. כאשר יוצרים עמכם קשר ודורשים ממכם פרטים אישיים, פרטי חשבון בנק, כרטיס אשראי או כל פרט אישי שלכם, חשוב קודם כל לבדוק את העניין באופן עצמאי ולא מייד למסור פרטי אשראי או חשבון בנק. תבקשו את פרטי החברה ופרטי החוב. תנתקו את השיחה ותתקשרו למספר הטלפון של הספק או של התאגיד הבנקאי המוכר לכם כדי לוודא את העובדות ואם אתם באמת חייבים כסף.
מומלץ שלא למסור את פרטי אשראי לגורם לא מוכר בטלפון אם אתם לא יזמתם את השיחה. אם מציעים לכם שירות/מבצע בטלפון תבקשו לקבל את ההצעה בדואר או בדואר אלקטרוני וסירוב המתקשר צריך להדליק נורה אדומה. בכל מקרה של חשש להתחזות או לעוקץ יש לסיים את השיחה מייד. היה ונפלתם קורבן לעוקץ וחויבתם עבור שירות או פעולה שלא ביקשתם לרכוש או לא הזמנתם, יש לשלוח פקס או מייל לחברת האשראי ולפרט את פרטי המקרה, וכן להגיש תלונה במשטרה.