כציבור שבוי של הבנקים, אנחנו קטני אמונה בכל הקשור להקטנת כוחם. אבל המהפך בדרך, לכאורה – לפני שבוע אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות מידע פיננסי, הקרוי גם רפורמת הבנקאות הפתוחה, מתוך חוק ההסדרים.
השוק הפיננסי בישראל, בו שולטים הבנקים, מגלגל כ-60 מיליארד שקל בשנה, והרפורמה נועדה לעודד את התחרות בו. אחד הנושאים המרכזיים שאמורה הרפורמה לשפר הוא תחום הריביות והעמלות הבנקאיות. על פי נתוני האוצר שהוצגו בדיון בוועדת הכלכלה, משק בית ממוצע מוציא כ-9,600 שקלים בשנה על עמלות וריביות, והרפורמה אמורה להוזיל אותן.
איך רפורמת הבנקאות הפתוחה תשפר את מצבנו בתחום הפיננסים? איך היא תוזיל את העלויות שלנו? בדקנו, בין היתר, בעזרתו של שחף ארליך, מנכ"ל חברת הפינטק הבינלאומית "טריא".
במרכז הרפורמה – שיתוף המידע הבנקאי עם צד שלישי
מהי בעצם בנקאות פתוחה? בנק ישראל מגדיר בנקאות פתוחה כזו שמאפשרת ללקוחות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לשתף צדדים שלישיים במידע הפיננסי שלהם.
איך? באמצעות ממשק מאובטח שהמדינה מחייבת את הבנקים להקים, יונגש המידע האישי על הלקוח לצדדים שלישיים, בהסכמת הלקוח. באמצעות הממשק ישתף הבנק את המידע של הלקוח המצוי אצל נותן השירותים הפיננסים או ליזום תשלומים בחשבונו של הלקוח.
גופים אלה יוכלו לגשת לחשבון הבנק של לקוח, רק בהסכמתו כאמור. הלקוח יוכל לבקש מגוף כזה לבצע עבורו השוואה של התנאים שהוא מקבל בבנק שלו מול בנקים וגופים אחרים – כמו שאנחנו משווים מחירי ביטוח או רכב. באופן זה עובר הכוח מהבנק אלינו הצרכנים, לפחות באופן תיאורטי. לכן זכתה הרפורמה גם לכינוי "זאפ" בנקאי/פיננסי. במקביל הגוף החיצוני יוכל להציע לו שירותים בנקאיים מותאמים לצרכיו הפיננסיים – בעיקר מדובר בהלוואות בתנאים משופרים.
רק גופים פיננסיים מוסמכים בידי רשות ניירות ערך, מחוץ לבנקים (כנראה גם יועצי משכנתאות פרטיים יוכלו בעתיד לקבל רישיון) יוכלו לתת שירותי השוואת עלויות במסגרת החוק.
הבדיקה תעלה כסף?
ההנחה היא שאם הפנייה לצד השלישי היא לצורך הלוואה, או חסכונות, הבדיקה תהיה חינם. אם רק לצורך קבלת אינפורמציה, יש להניח ששלם על זה. החוק מתיר לנותן מידע לגבות תשלום על שיתוף המידע מגוף שמבקש זאת (לא מהלקוח!), אבל - עד 1.5 מיליון פניות בחודש לכל נותן שירות מידע פיננסי יהיו ללא תשלום.
מי הם הצדדים השלישיים עליהם מדברת הרפורמה?
גופים פיננסיים שהם לא בנקים או חברות כרטיסי אשראי, אלא למשל חברות פינטק שמנגישות את השירותים הפיננסיים באמצעים דיגיטליים כמו אינטרנט ואפליקציות, וגם חברות אשראי חוץ בנקאי. הן יוכלו להציע ללקוחות שירותים פיננסיים כמו: ייעוץ וניתוח של נתונים פיננסיים, השוואת מחירים של הלוואות ועוד, ואז כמובן, להציע לו שירותים מותאמים יותר וזולים יותר.
יש לציין, כי יש בישראל עשרות ואולי מאות חברות וסטארטאפים בתחום הפינטק (טכנולוגיה פיננסית), אבל היום הן פועלות בעיקר בשוק הבין-לאומי, שבו מוסדרת רגולציה בתחום הבנקאות הפתוחה. הסדרת הבנקאות הפתוחה בישראל, תאפשר להן לפעול הרבה יותר בארץ וכך תתגבר התחרות בינן לבין עצמן ובינן לבין הבנקים וחברות האשראי. מדובר בעוד עשרות גופים לפחות שיתחרו בבנקים בקרוב.
כיום גופי האשראי "חצי עוורים"
"כל השחקנים בשוק האשראי ממתינים לרפורמה", אומר שחף ארליך, מנכ"ל טריא. "נכון להיום כל השחקנים שנותנים אשראי הם 'חצי עיוורים' ולכן פעמים רבות ההצעות שלהם לא נראות משתלמות ללקוחות.אם למשל, רציתם משכנתא, הלוואה בבנק אחר, דורשים מכם היום להמציא את נתוני העו"ש שלכם שלושה חודשים אחורה. אם הגוף המלווה יוכל להיחשף במסגרת החוק לנתוני העו"ש שלכם במהלך דיגיטלי מהיר, זה חוסך טרדה רבה ללקוח. המהלך יגדיל את האפשרויות לצרכנים וכמובן שיכנסו שחקנים חדשים, בדומה לרפורמה בסלולר שהכניסה פנימה שחקנים זולים ויעילים יותר".
לדבריו, בנקאות פתוחה כבר קיימת בארה"ב ובאירופה כבר כמעט שש שנים. "במדינות אלו אנו רואים שהשוק תחרותי יותר, הלקוח מקבל הצעות טובות יותר מהבנקים וגם נתח השוק של המערכת הבנקאית ירד".
איך זה יפעל? הלקוח נותן לחברה החיצונית הרשאה לצפות בנתונים הפיננסיים שלו. החברה פונה לבנק לצורך קבלת נתוני הלקוח. הבנק מזהה את הלקוח ומקים לחברה החיצונית הרשאת גישה למידע בהתאם להרשאה שנתן הלקוח. החברה מציעה שירותים שונים ללקוח. הלקוח יכול לצרוך שירותים שונים ישירות ממגוון של ספקים.
הרפורמה גם תאפשר ללקוח לשלם ישירות מחשבונו בבנק באופן דיגיטלי בבתי עסק. גם כאן יבוצע התהליך באמצעות חברת פינטק בשיתוף הבנק והכסף לחשבון בית העסק/רשויות/משכירי דירות ועוד יעבור ישירות מחשבון הלקוח.
ייזום תשלומים קיים היום בבנקאות הפתוחה בעולם, אצלנו זה יהיה מאוחר יותר, כי פיצלו את החוק. בניגוד להיום, מה שקיים בישראל זו האפשרות לשלם באמצעות טלפון נייד בבתי עסק שיש להם מערכת מתאימה, מכרטיס האשראי. ייזום תשלומים יאפשר לשלם אוטומטית מחשבון הבנק, לאשר הוראת קבע בלי צורך בפרוצדורה הקיימת היום להקמת הוראת קבע, בלי ריבית שנגבית בכרטיס אשראי,". מסביר ארליך.
איך זה יעבוד מעשית?
הבדיקה והשוואת העלויות תהיה דרך אפליקציות של החברות עצמן - חברות אשראי חוץ בנקאיות וחברות פינטק (למרות בקשת הנגיד, על הבנקים נאסר לקיים השוואות אלו).
האפליקציה של החברה תאפשר למשתמש להזין פנימה את המידע שהיום שייך רק לבנקים, והמערכת תדע לחשב לו באמצעות בינה מלאכותית את סכום הלוואה האפשרי, החזרים חודשיים, ריביות וכד' שיהיו אטרקטיביות יותר ממה שיש לו היום על פי המידע הבנקאי האישי.
הרפורמה מאפשרת להיות לקוח של בנק מסוים אבל לקחת הלוואה ממקום אחר. היום המידע נמצא אצל הבנק בלבד ולכן הלקוח רכוש שלו
הרפורמה היא לא מידית ואף תתבצע בשלבים:
בשלב הראשון (יוני 2022) - ישותף המידע על חשבונות העו"ש וכרטיסי האשראי.
השלב השני (אוקטובר 2022) - תינתן גישה למידע על התנועות בכרטיסי חיוב, בנקאיים וחוץ בנקאיים וגישה לייזום תשלום בחשבון הבנק של הלקוח.
בשלב השלישי (30 בינואר 2023) תינתן גישה למידע נוסף על הלקוח: מידע על הפיקדונות וחסכונות של הלקוח, מידע על האשראי וההלוואות שנלקחו על ידי הלקוח מהבנק, ולאחר חודשיים גם נתונים על תיק ניירות ערך של הלקוח.
איך הרפורמה תגרום להוזלת העמלות והריביות?
על ידי הכנסת גורמים רבים נוספים לתחום השירותים הפיננסיים. הבנקאות הפתוחה אמורה לעודד את התחרות במערכת השירותים הפיננסיים שמחוץ לבנקים, בהנחה די מבוססת שבעקבותיה גם הבנקים יוזילו שירותים, בין היתר עמלות עו"ש, הלוואות וכרטיסי אשראי.
"עד היום הבנק החזיק את המידע ולא הייתה יכולה להיות תחרות. באמצעות הרפורמה כל לקוח יוכל לשתף את המידע שלו עם חברות שונות, מה שיגרום לחברות 'לריב' על הלקוח. המידע מאפשר לתת הצעה תחרותית יותר שבסוף רק תסייע ללקוח לבחור באופציה המשתלמת ביותר. כשבנק או חברה לא יודעת את הנתונים, הם נותנים הצעה גבוהה כי הם לא יודעים להעריך את הסיכון. כשהחברה יודעת את כל המידע אפשר לתת הצעה אישית יותר ואף זולה יותר," מסביר ארליך.
"כשהמערכת תעבוד, הצרכן יהיה המלך. הוא יוכל לתת את המידע למי שהוא רוצה בקלות, באמצעים טכנולוגיים. בנקים או חברות חוץ בנקאיות יתחרו על הלקוחות במיוחד משום שהרפורמה מאפשרת להיות לקוח של בנק מסוים אבל לקחת הלוואה ממקום אחר. היום המידע נמצא אצל הבנק בלבד ולכן הלקוח רכוש שלו. ולכן רק הבנק יכול לתת לו הצעות לאשראי והלוואות – אז ברור שכשאין תחרות המחיר של ההלוואה יעלה," הוא מסכם.
יש לציין, כי הבנקים עצמם, או חברות פינטק שבבעלותם (כמו פייבוקס מקבוצת דיסקונט, לדוגמא) לא יוכלו לבצע השוואת עלויות ללקוחותיהם, אלא רק גופים חיצוניים. הוועדה להוסיף להצעת החוק סעיף שלפיו שר האוצר ימסור דיווח לוועדת הכלכלה על התקדמות הרפורמה והשגת יעדיה, החל מתום השנה הראשונה לרפורמה.
מתנגדי הרפורמה (בראשם הבנקים כמובן), טוענים שלא כל הגורמים הפיננסיים השלישיים שיפעלו במסגרת הרפורמה, יכולים להפעיל רמת אבטחה גבוהה כמו זו שקיימת בבנקים. נכון שהסמכת גופים אלה תבדוק את גם את יכולת האבטחה שלהם, אבל חברות כרטיסי האשראי, למשל, חברות מורשות ומוסמכות על ידי המדינה, סובלות (בעיקר לקוחותיהם) מגניבת פרטי כרטיסי אשראי עליהם חוגגים עבריינים, והן לא יכולות להתהדר ברמת אבטחה גבוהה כמו זו המצופה מהם.
לא כל צד שלישי שייכנס לתחום ניהול הפיננסים של אנשים פרטיים וגופים מסחריים במסגרת הרפורמה של הבנקאות הפתוחה, הוא בעל יכולת גבוהה כמו בנק באבטחת המידע האישי על לקוחות. מה יקרה אם חברה כזאת, שהיא חברה קטנה עם פחות אמצעים, תיכשל באבטחת המידע האישי של לקוחותיה ואלה ידלפו החוצה? שאלה שדורשת פתרונות ברמה הגבוהה ביותר במסגרת הרפורמה הצפויה.
כמו כן, השאלה היא מי הציבור שישתמש בבנקאות פתוחה? יש להניח שזה יהיה הציבור הנאור יותר, הטכנולוגי יותר והמתמצא קצת בפיננסים וניהול חשבון הבנק שלו, כך שהאוכלוסיה החלשה יותר לא כל כך תשתמש בבנקאות הפתוחה. עוד שאלה שעולה - האם יהיו גופים שינצלו את הבנקאות הפתוחה לרעה? השאלה היא האם המערכת תדע לפקח כמו שצריך על הגורמים החדשים שייכנסו לשוק. הדפוקים ימשיכו להיות דפוקים.
אבל בכל זאת צריך לזכור את השורה התחתונה - התחרות אמורה להוזיל את העמלות והריביות הבנקאיות לכולם, וההלוואות יהיו זולות יותר. זה ישרת את הציבור כולו, על כל מעמדותיו