כשהפקיד אומר לכם ריבית פריים, למה הוא מתכוון?

לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו בוהים בפקיד הבנק שזורק לעברנו מונחים כמו – ריבית נומינלית, ריבית ריאלית, פר"י, אובליגו, ולא באמת יודעים מה לעשות עם עצמנו. זה יכול לקרות גם בשיחה בין חברים שמשקיעים בבורסה ומדברים על אג"ח קונצרני וארביטראז'.  האם באמת עולם הכלכלה והבנקאות כל כך מסובך, או שאולי הכל נועד למנוע מכם להבין מה עושים עם הכסף שלכם? כך או כך, אנחנו כאן כדי לעזור עם מיליון לחלק מהמושגים הסתומים האלה. חסר לכם מושג? כתבו בתגובות ונפרש אותו בפעם הבאה.

עוד ב-mako כסף:

• איך להרוויח גרושים ולחיות כמו מילונרים?
• איפה אפשר לחסוך 10 אחוז ממחיר המחשב הנייד?
• הסיבה המפתיעה לכך שאתם לא עשירים

ריבית פריים

זו ריבית הבסיס למתן הלוואות (גם משכנתא), לחסכונות, מסגרת אשראי, של כל הבנקים המסחריים. היא מורכבת מריבית בנק ישראל (המפורסמת בכל חודש) פלוס מרווח קבוע של 1.5%. נכון למועד כתיבת שורות אלו, ריבית בנק ישראל היא 0.1% ולכן ריבית הפריים היא – 1.6%. אחת הטענות הנשמעות נגד הבנקים היא, שאין ביניהם תחרות על ריבית הפריים.

ריבית נומינלית

ריבית הנקובה מראש על הלוואה או פיקדון. הריבית אינה צמודה למדד. לדוגמא – אם השקעתם 10,000 שקל בפיקדון עם ריבית נומינלית של 4%, אז הרווח שלכם אמור להיות בסוף השנה – 400 שקל.

ריבית ריאלית (תשואה ריאלית)

זו הריבית המתקבלת על ידי ניכוי המדד מהריבית הנומינלית. כלומר, אם השקעתם את 10,000 השקלים שלכם בפיקדון צמוד למדד, בריבית נומינלית של 4%, והמדד עלה באותה שנה ב-4%, אז לא הרווחתם כלום. הבנק, מצד שני, תמיד מרוויח.

תוספת סיכון

מרכיב בריבית שהבנק לוקח ממקבלי ההלוואות כדי להבטיח את עצמו, למקרה שהחייב לא יעמוד בהחזר ההלוואה. מדובר באחוזים מסוימים - כ-15% בממוצע מגובה הריבית הנומינלית. לקוחות גדולים לא משלמים בדרך כלל את התוספת הזאת. מדובר ברווח נקי לבנק, משום שלבנק אין שום סיכון. אם החייב אינו משלם, החוב מוקפא, צובר ריבית פיגורים, ורק במקרים נדירים של פשיטת רגל, הוא אינו מוחזר לבנק במלואו.

עמלת הקצאת מסגרת אשראי

עוד עמלה חצופה שהבנקים גובים מאיתנו, דווקא במקרה והיינו ילדים טובים ולא ניצלנו את מסגרת האשראי שלנו בבנק. מסגרת אשראי היא סכום הכסף שהבנק מאפשר לנו למשוך מהחשבון כמשיכת יתר (אוברדראפט/מינוס). אם אנחנו מנצלים את משיכת היתר נשלם ריבית חובה; אם לא נשתמש במסגרת, נשלם עמלה רבעונית (פעם בשלושה חדשים) של 10-12 שקלים. אם ננצל חלק ממסגרת האשראי (למשל, אם יש לנו מסגרת של 20 אלף שקל ואנחנו במינוס קבוע פחות או יותר של 10,000-15,000 שקל, כך שאיננו מנצלים את כל המסגרת), נשלם את הסכום הגבוה מבין עמלת הקצאת מסגרת האשראי או ריבית חובה.

אג"ח

ראשי תיבות של צמד המילים "איגרות חוב". מי שמחזיק איגרת חוב נותן בעצם הלוואה למי שמנפיק אותה (ממשלה, גוף מוסדי, חברה ועוד). אג"ח מונפקת לתקופה מסוימת, והמחזיק בה מקבל, במועדים נקובים ראש, את הקרן פלוס ריבית מובטחת מראש. עם זאת, האיגרות גם נסחרות בבורסה, כלומר - אין חובה להחזיק בהן עד ליום הפירעון, וניתן למכור אותן בכל עת, מה שאומר גם שמחירן יכול להשתנות בהתאם למחירן בשוק. האג"ח נחשבות למסלול השקעה סולידי, אך יש גם מקרים שבהם מי שהנפיק את האג"ח נקלע לקשיים ולא יכול להחזיר את ההלוואה למחזיקי האיגרות.

יש סוגים שונים של אג"ח  - ממשלתיות (אג"ח מדינה נטולות סיכון ולכן הריבית נמוכה), קונצרניות (חברות עסקיות. יש סיכון והריבית גבוהה יותר); אג"ח להמרה - אג"ח הניתנות להמרה במניות; איגרות מונפקות אך ורק על ידי חברות עסקיות. יש גם סוגי הצמדה שונים וסוגי ריבית שונים.

הלוואת בלון / הלוואת גישור

סוג של הלוואת "גרייס", שבה דוחים את תשלום הקרן לתקופה (בדרך כלל לא לשנים) במהלכה ישלם הלווה לבנק את הריבית והפרשי המדד בכל חודש, ובסוף התקופה ישלם את כל הקרן. מיועד למי שצריכים סכום כסף בדחיפות, ויודעים שהם אמורים לקבל סכום כסף דומה בתום התקופה שיוכל לכסות את ההלוואה. למשל, ברכישת דירה - יש מי שלוקחים הלוואת בלון כדי לשלם לקבלן במועד, כשהם יודעים שבתום תקופת ההלוואה תהיה להם אפשרות להחזיר את ההלוואה ממכירת הדירה הישנה או מלקיחת משכנתא, ומוכנים לשאת בהוצאות הריבית והפרשי ההצמדה.

לוח שפיצר

לוח סילוקין שמקובל בהלוואות לטווח ארוך כמו משכנתא. פירעון ההלוואה מחושב מראש כך שגובה ההחזר התקופתי יהיה אחיד. בכל תשלום הלווה פורע חלק קבוע מהקרן פלוס הריבית התקופתית. בהתחלה גובה הבנק חלק יחסי גדול בהרבה של הריבית וחלק קטן של הקרן. לכן אנחנו נדהמים כל פעם מחדש, כשאנחנו רואים שאף שעברו כמה שנים של תשלומים, גובה ההלוואה כמעט ואינו משתנה.

ככל שתקופת ההחזרים ארוכה יותר – אנחנו נשלם יותר. כלומר, אם לקחנו הלוואה ל-30 שנה, אז בשנה הראשונה נשלם 70% לטובת הריבית ו-30% לטובת הקרן. אם ניקח אותה הלוואה ל-25 שנה, בשנה הראשונה נשלם 65% לטובת הריבית ו– 35% לטובת הקרן.

מק"מ

ראשי תיבות ל"מלווה קצר מועד". זהו סוג של איגרת חוב ממשלתית (אג"ח) קצרת מועד, המונפקת על ידי בנק ישראל לתקופה של שנה לכל היותר. יש המבלבלים בין מק"מ לפק"מ (פיקדון קצר מועד), אלא שהפק"מ הוא פיקדון בנקאי הנושא ריבית לתקופה קצרה, ואילו המק"מ נסחר בבורסה ואינו נושא ריבית. אם אתם מבקשים לסגור את כספכם לתקופה מוגבלת קצרה של עד שנה, מק"מ עשוי להיות התשובה בשבילכם.

איך מרוויחים במק"מ? הוא מונפק במחיר הנמוך מערכו הנקוב (מחיר הפדיון העתידי) ומכאן הרווח, שממנו יש לקזז 15% מס רווחי הון ועוד פחות מ-1% עמלות.

ארביטראז'

ניצול של פער במחירי נכס (מניה או סחורה) מסוים בשני שווקים (בורסות) או יותר. למשל – מניה שנסחרת גם בבורסה בישראל וגם בארה"ב (ויש הרבה כאלו, כמו טבע, למשל). באותה נקודת זמן המחיר שלה בישראל הוא למשל – 4 שקלים, ובארה"ב 2 דולרים (כ-8 שקלים). כדאי לקנות באותו רגע את המניה בישראל ולמכור אותה באותו רגע בארה"ב ולהרוויח כמעט 100%.

בתיאוריה זה נשמע פנטסטי – חלומו הרטוב של כל משקיע. במציאות הפערים האלה נסגרים כל כך מהר, משום ששוק ההון העולמי נחשב לשוק משוכלל. מה זה שוק משוכלל? שוק שנשלט על ידי מקצוענים – יש להם תוכנות מחשב ייעודיות, שעוקבות אחרי ארביטראז'ים. בקיצור – למשקיע רגיל אין סיכוי רב משחק הזה. לעיתים יש נכסים דומים באותה בורסה שגם בהן ניתן להרוויח מארביטראז' – למשל, אופציה מול מניה ועוד.

פיקדון מובנה (סטרקצ'ר)

למרות השם, לא ממש מדובר בפיקדון אלא יותר בהשקעה. בפיקדון מובנה, אתם משקיעים סכום מסוים (הקרן) לתקופה מסוימת (בין שנה לשלוש שנים), בלי לגעת בו. הבנק או בית ההשקעות מבטיחים לכם שבסוף התקופה תקבלו את הסכום שהשקעתם פלוס תשואה (אם ההשקעה הייתה רווחית). אם היה הפסד, תקבלו את הקרן שהשקעתם. נשמע מעולה – אי אפשר להפסיד, כי בכל מקרה הקרן חוזרת אליכם בתום התקופה. מצד שני, מה אם הייתה אינפלציה באותן שנים, נאמר של 10% במצטבר? תקבלו את הקרן פחות 10%. אם השקעתם 50 אלף שקל, תקבלו בסוף התקופה רק 45 אלף שקל.

ממה מתקבלת תשואה בפיקדון מובנה? הפיקדון מושקע וצמוד לנכס בסיס – מניה מסוימת, מדד מניות (כמו מדד תל אביב 25 וכדומה), או מטבע ( דולר, יורו, ין וכדומה).

המאפיין את ההשקעות בפיקדון מובנה הוא הגדרת תנאים מראש לקבלת מענק תשואה. לדוגמא – אם נכס הבסיס הוא מדד תל אביב 25, ובפיקדון המובנה הוגדר שעד (דגש על המילה עד) עלייה של 20% לאורך חיי הפיקדון (למשל, שנתיים), המשקיע מקבל 80% מערך העלייה, הרי שהתשואה המקסימלית של המשקיע היא 16% (80% מ-20%). אם העלייה בערך נכס הבסיס תהיה גבוהה יותר, הרי שהתשואה תהיה נמוכה יותר. סוג של הימור, אבל לא כמו במסחר רגיל במניות בהן אתה יכול להפסיד את כל הכסף שהשקעת (וגם להרוויח הרבה יותר).

פח"ק

ראשי תיבות של "פיקדון חוזר קרדיטורי", המוכר גם כ"פר"י" – פיקדון ריבית יומי. מדובר בפיקדון בנקאי נזיל לחלוטין, שניתן לממשו בכל יום על בסיס ריבית יומית, שקובע הבנק גם על פי שיקוליו. הבנקים מאפשרים היום חידוש אוטומטי של הפיקדון על בסיס יומי. במכירת הפיקדון משלמים מס בשיעור 15% על הרווחים.

פז"ק

ראשי תיבות של "פיקדון לזמן קצוב". מדובר בסוגי פיקדונות המופקדים לפרק זמן מוגדר מראש: שבוע/חודש וכיו"ב, תוך קביעת שיעור הריבית שיקבל המפקיד, מראש.

מח"מ

ראשי תיבות ל"משך חיים ממוצע". מדובר במונח מתחום האג"ח בעיקר, והוא מגדיר את משך התקופה הממוצעת בשנים עד לקבלת התשלומים מאיגרת החוב. באיגרת שאינה משלמת ריבית המח"מ מקביל למשך התקופה עד לפדיון המלא שלה. באיגרת המשלמת ריבית המח"מ תלוי במחיר של האיגרת, בשיעור הריבית ובמספר הפעמים שהיא משולמת, ולרוב הוא קצר מעט מאורך חיי האיגרת.

המח"מ מהווה סוג של מדד למידת הסיכון הטמונה באג"ח. ככל שהמח"מ גבוה הוא מעיד על רגישות גבוהה יותר לתשואת האיגרת ביחס לזעזועים בשוק. מח"מים נמוכים מעידים על המצב ההפוך בו האיגרת שומרת על תנודתיות קטנה יותר.

תשואה

רווח או הפסד בין סכום הקנייה לסכום המתקבל ממכירת הנכס (או השכרתו, אם מדובר בנדל"ן) הנמדד באחוזים, לרוב לאורך שנה מלאה. לדוגמא – אם קניתם מניה ב-100 שקל ומכרתם אותה לאחר שנה ב-120 שקל, התשואה היא 20%. בנדל"ן – אם קניתם נכס ב-1 מיליון שקל, ואתם משכירים אותו ב-3,000 שקל לחודש (36 אלף שקל בשנה), התשואה השנתית שלכם תהיה 3.6% לשנה.

אובליגו

התרגום – התחייבות. כמונח מתחום הבנקאות הוא בא לתאר את סכום כל ההתחייבויות של הלקוח לבנק - מסגרת אשראי מנוצלת, הלוואות שטרם נפרעו, הלוואות וחובות בכרטיסי האשראי, שעבודים.

גרייס

בעברית – חסד. כלומר – הבנק, בטובו, עושה עמנו חסד, ואינו מחייב את הלווה לשלם באופן מיידי את החזרי ההלוואה. כך למשל, הבנק יכול לאפשר ללווה לדחות את התשלום הראשון בחצי שנה; אפשרות אחרת היא לשלם בכל חודש במשך תקופה רק את הריבית והפרשי הצמדה, ובסוף התקופה לשלם את הקרן. אפשרות כזאת מקלה על מי שמתקשה בהחזר הלוואות גבוה יחסית וחושב שלאחר התקופה שנקבעה הוא יוכל להחזיר את מלוא הקרן בבת אחת.

ניכיון צ'קים

נשמע כמו מונח שלקוח מהעולם התחתון, אבל מדובר בפעולה די נפוצה, בעיקר אצל בעלי עסקים, שבה אתם מקבלים מעין הלוואה מהבנק (או מגוף העוסק בניכיון צ'קים) על חשבון צ'ק עתידי הרשום לפקודתכם. הגוף שמבצע את ניכיון הצ'ק לוקח כמה אחוזים בודדים מערך ההלוואה עד ליום פירעון הצ'ק. הבנק או החברה המנכה מעבירה בעצם את הצ'ק לבעלותה, ולא בכל מקרה מבוצע ניכיון של צ'ק; אם מדובר בגוף גדול ומוכר, יותר קל לבצע ניכיון של צ'קים – תלוי גם במעמדכם בבנק/בחברה המנכה. חשוב לדעת שבביצוע של ניכיון צ'קים, האחריות על כך שהצ'ק לא יחזור היא על המפקיד עבורו בוצע ניכיון, והוא יצטרך להחזיר את הסכום בעצמו אם הצ'ק יחזור.

• בנק
• בנקאים
• ריבית