הכנסת אישרה, הכותרות זעקו, ולפני כשנתיים עברה במליאה הצעת חוק נתוני אשראי, במסגרתה יוקם מאגר נתוני אשראי מרכזי על משקי הבית. המטרות שהוצבו בחזית - הגברת התחרות בשוק ההלוואות שתוביל לצמצום ההפליה במתן אשראי וכפועל יוצא הקטנת הפערים החברתיים, הרחבת הנגישות לאשראי לקהל רחב בציבור ויצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
בפועל - החוק כבר מחטיא אותן. במידה ולא תצהירו אחרת, תצורפו אוטומטית למאגר נתוני אשראי ארצי שבו ייאספו נתונים חיוביים ושליליים המעידים על יכולתכם לעמוד בהתחייבויות כספיות, מהמוסדות הפיננסיים בהם אתם חברים (בנקים, חברות אשראי, בתי השקעות וכדומה). למרות ההבטחות, נדמה שבמציאות הדברים ייראו אחרת.
ראשית, הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי מבורכת ומתבקשת, כיוון שלעיתים עלותה השנתית מסתכמת במעל 13% בשנה. אולם, השאלה הראשונה שעולה היא מי אותם לווים שייהנו מהאפשרויות החדשות, והתשובה ברורה - בעלי יכולות כלכליות גבוהות, שיש בידם כלי מיקוח אל מול נותני האשראי. על פי החוק, מי שיחליט שלא "לחשוף את קלפיו" בפני נותני האשראי, דירוגו ייפגע אוטומטית ומי שכן, עלות ההלוואה שתינתן לו תיגזר באופן ישיר מיכולותיו הפיננסיות. במילים אחרות, יש פה פגיעה כפולה באוכלוסיות החלשות בישראל – מצד אחד הן מתקשות ממילא לקחת אשראי בעלויות סבירות והחוק יהווה חותמת הכשר לגביית עלויות אשראי גבוהות ומצד שני, מדד האשראי שלהם ייפגע כיוון שאין ביכולתם למסור מידע חיובי על אודות יכולותיהם הכלכליות.
שנית, האם הנגישות לאשראי בישראל אכן נמוכה? כמה מכם קיבלו בשנה האחרונה מסרונים או שיחות טלפון ממוקדי הלוואות, או נחשפו לפרסומות בנושא? למעשה, בישראל אפשר לקחת הלוואה של עשרות אלפי שקלים בלחיצת כפתור, כך שבעודך עולה במעלית מהקומה ה-1 עד ל-10, מוזרמים לחשבון הבנק שלך כספי ההלוואה מבלי אף הוכחת יכולת ההחזר. בנקודה הזו, הייתי מציע דווקא להגביר את המודעות בשימוש מושכל באשראי, על ידי חינוך להתנהלות פיננסית נכונה כבר בגיל צעיר.
שלישית, על פי תקנות הגנת הפרטיות האירופאיות (GDPR), אסור לאסוף מידע פרטי מבלי ידוע מפורש מה ייעשה באותו מידע, מלבד יצירת דירוג אשראי אישי. לכן, "יצירת מאגר מידע על יכולותינו הפיננסיות שישמש את בנק ישראל", היא מטרה עמומה ואמורפית. על פי החוק החדש, אין לבנק חובה ליידע את נותני המידע באופן השימוש בו, באפשרויות ההסרה שלו וסוגיות נוספות שנדרשות במסגרת העיסוק בפגיעה בפרטיות הפוטנציאלית. האם המחוקקים במדינת ישראל, בשנת 2019, מאפשרים לאסוף מידע רגיש כל-כך למטרות שאינן מוגדרות עד הסוף?
חוק נתוני האשראי החדש רווי שאלות ותהיות ביחס למטרות המוצהרות. נדמה כי החוק אינו אלא תעודת הכשר לנותני האשראי להמשיך את מגמת "ההלוואות לכל דורש" - הלוואות זולות לבעלי היכולת והלוואות יקרות למעוטי היכולת - רק שעכשיו ביתר קלות מצד נותני האשראי. זוהי השתקפות של כוחות המשק כפי שהם באים לידי ביטוי גם במסדרונות הכנסת - ייצוג חזק לעשירים וייצוג חלש לעניים.
עו"ד זיו אור, ממשרד עורכי הדין זיו אור שבחיפה, עוסק בתחום חדלות פירעון ובייצוג חייבים