רגינה קוגן
קוגן. עורך דינה: "לא טרחו להסביר לה את המשמעות של אשראי ב– 55 אלף שקל" | צילום: רמי שלוש, TheMarker
בנק לאומי צירף קשישה לתוכנית אשראי מתגלגל, לכאורה, ללא ידיעתה או הסכמתה, תוך הסתמכות על חתימה מזויפת - כך נטען בתלונה שהוגשה בשבוע שעבר במשטרת במחוז חוף חיפה.

רגינה קוגן (92), המתגוררת בדיור מוגן בחיפה, הבחינה לפני כחודש כי יורדים לה מהחשבון 520 שקל מדי חודש בכרטיס האשראי שלה. היא התקשה למוקד הבנק כדי לברר את פשר החיוב.


בבירור במוקד נאמר לה שהיא משלמת 41 אלף שקל על עסקה של "אשראי מתגלגל", שבמסגרתו היא מקבלת מסגרת לחשבון בגובה 10,000 שקל, ומשלמת מדי חודש החזר בסך 200 שקל אשראי מתגלגל.

אשראי מתגלגל הוא מסגרת נוספת למסגרת האשראי הבנקאי. על פי הגדרות בנק ישראל, בכרטיס אשראי מתגלגל מסגרת האשראי נקבעת מראש ובהסכם עם בעל הכרטיס. מחזיק הכרטיס רשאי לבצע עסקות עד לגובה מסגרת האשראי - ובתאריך הפירעון החודשי הוא רשאי לפרוע סכום חלקי מסך העסקות שביצע או את מלוא הסכום. אם בחר שלא לפרוע את מלוא הסכום, היתרה שלא נפרעה נושאת ריבית ו"מגולגלת" לחודש הבא, ובו בעל הכרטיס יכול שוב לבחור לפרוע חלק מהסכום או את כולו. על "גלגול" האשראי משלם הלקוח ריבית.

מכיוון שקוגן לא זכרה שחתמה על עסקה כזאת, היא המשיכה בבירור מול לאומי קארד, שהנפיקה לה את הכרטיס, ושם אמרו לה שהעסקה נחתמה ב-2010 בבנק לאומי בעת שקיבלה כרטיס אשראי, והפנו אותה לבירור בבנק.

קוגן לא זכרה כי חתמה על עסקה בסכום כזה בבנק או בטלפון, וידעה כי לא הזדקקה כלל להלוואה בתקופה ההיא. לכן פנתה לסניף וביקשה לקבל אסמכתה להסכמתה לעסקה.

בבירור התגלה לה כי אמנם ניגשה לבנק ב-2010 כדי לקבל כרטיס אשראי חדש וקיבלה אותו - אך, כלל הנראה, על מסמך ההצטרפות לעסקה חתם מישהו אחר. קוגן חותמת את שם משפחתה ברומנית, ובמסמך מופיע שרבוט שאינו מזכיר את דוגמת החתימה שלה. מעבר לכך, קוגן, שעלתה לישראל מאוקראינה ב-1972 ואינה קוראת עברית היטב, לא היתה מסוגלת לקרוא את מסמך ההצטרפות.

מימין: החתימה המקורית של קוגן. משמאל: החתימה שהופיעה על המסמך של בנק לאומי

החיובים הוגדלו חמש פעמים במשך השנים

בבדיקה התברר כי במרוצת השנים, החיובים הוגדלו חמש פעמים. בדצמבר 2013 העלו את המסגרת ל-17 אלף שקל; באפריל 2014 העלו את המסגרת ל-25,500 שקל, והתשלום החודשי עודכן מ-200 שקל ל-260 שקל; וכך עוד שלוש פעמים עד שלבסוף בספטמבר 2016 הוגדלה המסגרת ל-51,500 שקל, והתשלום החודשי - ל-520 שקל.

עדכונים אלה נעשו ללא עדכונה או חתימתה של קוגן, ובמשך כל הזמן הזה נשלחו התדפיסים של חברת האשראי לכתובת משובשת שאינה קיימת - שבה נכתב "כיכר" במקום השם המקורי של רחוב המגורים, וכך לא קיבלה קוגן את פירוט החיובים מעולם. שאר הדואר מהבנק נשלח לכתובת הנכונה.

כשפנתה קוגן למנהל הסניף כדי להבין את פשר החתימה שאינה שלה, וכיצד צירפו אותה לתוכנית ללא ידיעתה או הסכמתה, הוא טען כי יכול להיות שלא הבינה וכי "העניין בטיפול". בשל כך היא פנתה באמצעות עו"ד אורי שרם למשטרה להגשת תלונה.

שרם סיפר כי בסיס התלונה הוא זיוף החתימה של קוגן: "הבנק המציא לכאורה אסמכתה שבה מופיעה חתימה שהיא בבירור לא החתימה שלה. מעולם לא הוסבר לה על תוכניות נלוות כאלה ואחרות לכרטיס האשראי - כל שהיא ביקשה זה כרטיס אשראי על מנת למשוך בכספומט ולעשות קניות. אף אחד לא הסביר לה שהיא קונה מוצר שצובר חובות ונושא ריבית אסטרונומית.

"לא טרחו להסביר לקשישה בת 92 שמרוויחה 4,200 שקל בחודש מביטוח לאומי, את המשמעות של אשראי בגובה 55 אלף שקל. זו פעם ראשונה שאני שומע את הבדיחה הזאת. לא ניתן לשנות תנאי ניהול חשבון בלי הסכמה של בעל החשבון, ואי־אפשר להעמיס חיובים בלי הסכמה".

שרם הבהיר כי בכוונתו גם לפנות לפיקוח על הבנקים לבירור הסוגיה, וכי לקוחתו שוקלת להגיש תביעה אזרחית כפיצוי על החיובים ועוגמת הנפש.

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "פנייתה של קוגן כבר נמצאת בטיפול של הנהלת הסניף. במסגרת הטיפול, נציג מטעם הסניף יזמין את קוגן בימים הקרובים לפגישה כדי לבחון את תלונתה לעומק, וזאת במטרה למצוא את הפתרון המיטבי עבורה".

מבנק ישראל נמסר: "הלקוחה מוזמנת לפנות אלינו לבירור תלונתה. אם יימצא ליקוי אנו נבחן את ההשלכה על לקוחות אחרים, ונפעל במידת הצורך למניעת הישנות של מקרים דומים".

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
המכוניות סותמות את הנמלים - ומגיעות לקו המים
היום שבו דוד ביטן, אורן חזן ונאוה בוקר קיבלו מהמדינה עשרות מיליוני שקלים