באופן פרדוקסלי, דווקא בימי המשבר הכלכלי אליו נקלע ציבור רחב עקב הקורונה, ובניגוד לעמדת בנק ישראל שהמליץ להקל על לקוחות הבנקים, קיבלו לאחרונה רבים פניות מהבנק, בעיקר עצמאים, שחוקר ובודק את מצבם והתמודדותם עם השלכות משבר הקורונה. כשמתברר לו כי הלקוח שינה מצבו לרעה עקב סגירת עסקו או אובדן מקור הכנסותיו, מודיע הבנק כי בכוונתו להקטין ובחלק מהמקרים אף לבטל את מסגרות האשראי בחשבונם.

עו"ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית, מספר כי נתקל לאחרונה בפניות רבות לסיוע משפטי בנושא. "ביטול חד צדדי של מסגרת האשראי עלול להביא כל אדם, גם כזה שאינו בקושי כלכלי כלשהו, אל פתחו של מדרון חלקלק, שבסופו הוא עשוי למצוא עצמו במצב של חדלות פרעון וקריסה כלכלית. מנגד, אין ספק שבנק רשאי לכלכל את צעדיו באופן אשר ימנע ממנו להפסיד כספים, לשמור על חוסנו הפיננסי ולהגן על עצמו מפני הסיכון העומד בפניו כי לקוחותיו לא יצליחו לפרוע את חובותיהם אליו".

מסגרת האשראי היא למעשה הלוואה, שבה אפשר לעשות שימוש עד לסכום המסגרת לתקופה קצובה. אבל לעיתים הבנק בוחר לשנות את התנאים של ההלוואה הדינאמית הזאת ואז מוצא עצמו הלקוח בבעיה קשה, אחרי שכבר התחייב כלכלית לגורמים נוספים.

בהסכמי מסגרות האשראי עליהם חותמים הלקוחות (ברובם המכריע של המקרים- מבלי לקרוא את האותיות הקטנות ואת שלל הסעיפים ותתי הסעיפים), מותיר הבנק בידיו את הזכות לבטל או להקטין את מבגרת האשראי, בכל עת ולפי שיקול דעתו הבלעדי. בכל מקרה בו אירע אירוע חריג, כזה או אחר, המצדיק, לגישת הבנק  פעולה דרסטית זו.

"עם זאת," מדגיש עו"ד נרקיס, "זכותו של הבנק להפסיק או להקטין את האשראי והשיקולים המנחים אותו בהקשר זה נדונו במספר פסקי דין אשר קבעו כי בנק איננו רשאי להפסיק את האשראי כפי חפצו בלא סיבה מוצדקת, וכי זכותו לביטול אשראי כפופה לחובת תום הלב ולקיום ההסכם בדרך מקובלת".

מנגד, לצד זכותו של הבנק להפסיק את האשראי בנסיבות מוצדקות, מוטלת על הבנק החובה להעניק ללקוחות התראה סבירה על מנת שיהיה לו די זמן להסדיר את ענייניהם הפיננסיים ולהיערך בהתאם.

זוג כועס מסתכל על מסמכים
בית המשפט יכול לעמוד לצדכם | אילוסטרציה: Shutterstock

מה ניתן לעשות כאשר הבנק מקטין או מבטל את מסגרת האשראי?

 עו"ד נרקיס ממליץ בשלב ראשון  לפנות לבנק (ורצוי לתעד פניה זו) ולהסביר את הנזק שייגרם לו אם הבנק יפעל כאמור. רצוי לצרף לפניה אסמכתאות כגון דוחות כספיים, הזמנות, התחייבויות שניתנו בהתאם למוסכם וכדומה וזאת על מנת להמחיש את הנזק וכדי לשכנע את הבנק כי פעולה זו אינה מוצדקת ואינה דרושה ולנסות לשכנעו לחזור בו מהחלטתו.

"ככל שהסיבה בגללה בחר הבנק לצמצם או לבטל מסגרת האשראי היא בעיה כלשהי בהתנהלות החשבון ויש תשובה או פתרון, חשוב והכרחי להסביר לבנק (ושוב - לתעד) מדוע הבעיה הנקודתית נפתרה או אמורה להיפתר. לדוגמא אם הוטל עיקול וננקטים הליכים אל מול המעקל מומלץ לצרף מכתב מעו״ד המסביר מדוע קיימות טענות כנגד העיקול. אם חשבון אחר הוגבל יש לצרף את הבקשה שהוגשה לביטול ההגבלה והחלטה על עיכובה, ככל שניתנה כזו".

חשוב לדעת כי כיום לבנקים מערכות מידע המתריעות על כל בעיה כך שרצוי לקחת את היוזמה ביצירת הקשר עם הבנק, בוודאי לאחר הכניסה האחרונה של חוק נתוני האשראי.

האיזון בין האינטרסים של הלקוח ושל הבנק

 החוק קובע בהקשר זה בסעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, כי בנק איננו מחוייב להעניק "שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח". "אולם, האם יש בהוראה זו כדי להקנות לבנק מעמד של 'כל יכול' אשר יכול בהבל פה, לסרב ליתן אשראי, להפסיקו חד-צדדית או להפחיתו?," שואל עו"ד נרקיס.

לדבריו, מגמת הפסיקה בבתי המשפט נוטה להגן על לקוח הקטן אל מול המערכת הבנקאית המורכבת, ולקבוע כללים, שמאזנים את פער הכוחות המובנה ביחסי בנק- לקוח, ככל האפשר. והוא מסביר: "לצורך איזון זה מוטלות על הבנקים, בהתאם לפסיקה, חובות מוגברות של אמון, זהירות ונאמנות, ולאורן נבחנות פעולות הבנק והצעדים אותם נקט.

"כך למשל בחן בית המשפט באם בטרם הקטין או ביטל הבנק את מסגרת האשראי, נערכה על ידו בחינה וחקירה מקיפה על מנת לוודא שאכן התקיימו הנסיבות החריגות המצדיקות נקיטה בצעד דרסטי כזה.

"במקרים אחרים בחן בית המשפט את מידת ה'אשם התורם' מצד הבנק, לנזקים שנגרמו ללקוח כתוצאה מצמצום מסגרת האשראי באופן חד צדדי, את מידת הדחיפות שבפעולה זו ואת האלטרנטיבות המידתיות בהן יכל הבנק לנקוט ולמנוע מן הלקוח את הנזקים הכבירים הנובעים מביטול חד צדדי של מסגרות אשראי".

גלעד נרקיס
עו"ד גלעד נרקיס | צילום: רונן יעקובי, יחסי ציבור

נדרש תום לב של הבנק

 מסקירת הפסיקה עולה כי הבנק אינו רשאי לנהוג באופן חד צדדי ובצורה שרירותית וכי בכל מקרה הוא מחוייב לנהוג בזהירות ובמתינות כלפי לקוחותיו. אמנם לרוב, הבנק נעזר בתנאים בהסכמים עמו, המקנים לו שורה של סמכויות לפעול כאוות נפשו במערכת היחסים בינו לבין הלקוח, אבל הדבר לא מעניק לבנק פטור מהחובה לנהוג בתום לב כלפי הלקוחות.

לסיכום, מציע עו"ד נרקיס לזכור את הנקודות הבאות:

  1. לבנק אסור לבטל או לצמצם מסגרת האשראי ללא סיבה אמיתית ומוצדקת
  2. יש לעדכן את הבנק בכל פעם שקיימת בעיה ולהסביר כיצד תיפתר
  3. מומלץ להציג בפני הבנק השלכת פעולה זו ולפרט את הנזקים שיגרמו ללקוח בעטיה.
  4. יש לתעד כל שיחה או פגישה עם הבנק
  5. הבנק צריך ליתן זמן סביר להתארגנות לפני צמצום או ביטול מסגרת אשראי
  6. במקרים המתאימים וכשאין מנוס מכך, פנייה לגורמים המפקחים או לערכאות שיפוטיות יכולה לסייע בידי הלקוח לתקן את העוול שנגרם לו.