בואו נדבר רגע על התופעה המוכרת הזאת שמשפיעה לרובינו על החיים: תירוצים. זה בדרך כלל פוגש אותנו איפשהו בין שגרת היומיום לבין העתיד הוורוד שהיינו רוצים לאחל לעצמנו. בין אם זה הרצון להצליח בדיאטה, ללמוד תחום חדש או לפתח תחביב ישן שמוצא את עצמו נדחק לתחתית רשימת העדיפויות שלנו בכל יום מחדש. אז ככה, מאחר שהחיים קצרים מידי כדי שתוותרו על החלומות והשאיפות האישיים שלכם, החלטנו לעזור לכם להיפטר מההרגל הזה.
בואו נתחיל מ – "למה אנחנו עושים את זה בעצם"? או - מה גורם לנו לשים לעצמנו במו ידינו מכשולים בדרך להשגת השאיפות שלנו? "באופן כללי, אפשר לומר שרובינו מחפשים את אזור הנוחות בחיים", אומר נדב הריס, פסיכולוג קליני. "מחקרים מסוימים מעידים על כך שבאופן טבעי, לרובינו יש נטייה להימשך דווקא לכוס הריקה. בסופו של דבר הנטייה הזאת שבתקופות קדומות שימשה כמנגנון הישרדותי, גורמת לנו לקטר יותר ולפעול פחות". הריס מונה מספר סיבות שכיחות שגורמות לנו לתרץ:
נסיבות אובייקטיביות:
לעיתים, נסיבות חיים שונות כגון תקופות של עומס בעבודה, בעיות רפואיות ועוד, גורמות לנו לשנות את סדר העדיפויות שלנו ודוחקות את הרצונות שלנו הצידה. במקרה כזה, התירוץ למעשה משנה את סדר העדיפות שלנו, בגלל נסיבות שלא תמיד קשורות בנו ישירות וכך משפיע בפועל גם על הצעדים שאנחנו עושים כדי להגשים את המטרות שלנו.
רווח משני:
כשאנחנו מתרצים, לעיתים אנחנו זוכים לרווח משני מהסיטואציה. יכול להיות שסטודנט מפוזר שלא זוכה להצלחה רבה בלימודים יעדיף להימנע משיפור המצב, הודות לתשומת הלב מכיוון חברות ללימודים שעוזרות לו להתארגן למשימות הלימודים. במקרה כזה, העדפה זו תגרום לו להשתמש במגוון תירוצים כדי לשמר את המצב, על אף שהוא מודע לחסרונות שבו ולשאיפותיו הכמוסות לשנותו.
דפוסי התנהגות נרכשים:
גם הרגלים ודפוסי חשיבה שרכשנו כבר בתקופת הילדות, עשויים להשפיע על הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות בחיים וכן מתרצים ונמנעים מהשגת המטרות האישיות. מי שגדל בבית שמרני למשל, שבו בלט המסר שלימוד מקצוע סטנדרטי יותר חשוב מהגשמת הרצונות האמיתיים, יכול להיות מושפע מכך בפועל ולהימנע מלהגשים את רצונו להיות צייר או אמן.
בחירה אישית:
כאמור, דפוסי התנהגות וערכים שונים שרכשנו בבית עשויים להשפיע על האופן שבו אנחנו בוחרים לתרץ, ואולם, הריס מציין שכל אחד מאתנו בוחר במודע או שלא במודע כיצד התבנית המוכרת הזאת תשפיע על ההתנהלות שלו בפועל: בעוד שחלק מאתנו אכן יאמץ את ההרגלים המוכרים ויפעל על פיהם, חלקנו נבחר דווקא להילחם בהם ולהגשים את שאיפותינו בכל מחיר".
כללי הזהב: כך תימנעו מתירוצים
ובכן, כדי להימנע מהמצב המתסכל הזה ולהצליח להגשים לפחות חלק מהשאיפות, הריס ממליץ על כמה דרכים פשוטות ויעילות:
- הכינו רשימה: לעיתים, כשמתעלים מחשבות אל הכתב, התמונה הכללית מתבהרת: הכינו רשימה של 4-5 שאיפות עתידיות שאתם מעוניינים להגשים. רשמו לצד כל אחת מהן את היתרונות והחסרונות שבה ואילו צעדים אתם מתכננים לבצע כדי להשיג אותן.
- בקשו פידבקים מהסביבה: לפעמים מה שרואים מרחוק לא בהכרח רואים מקרוב. זוכרים את הרשימה שהכנתם? שבו עם אנשים שמכירים אתכם ובקשו את דעתם. כן, בהחלט יכול להיות שהעובדה שמתחשק לכם לרזות 10 קילו אינה עולה בקנה אחד עם משקלכם בפועל, וכדאי מאוד שמישהו יהיה מודע לכך ויעצור אתכם לפני שתעשו את הצעד השגוי הזה.
- עבדו על החסמים: אם ממש מתחשק לכם ללמוד גלישה, לכו על זה! נסו לראות איך אתם מתמודדים עם מה שמונע מכם לעשות זאת. אם מדובר בעבודה שוחקת שגוזלת את זמנכם למשל, אולי תציעו לבוס להישאר מאוחר יותר על חשבון יציאה מוקדמת יום למחרת.
- התייעצו: אם שום דבר לא עוזר לכם לצאת מהמצב הבעייתי, תוכלו להתייעץ עם איש מקצוע כמו פסיכולוג או לחילופין לקרא ספרים מומלצים העוסקים בקבלת החלטות. זה עשוי לחולל פלאים.
"ילדים נוטים לתרץ יותר ממבוגרים"
עוד נקודה מעניינת שעליה מצביע הריס היא העובדה שדווקא הילדות היא התקופה שבה אנחנו נוטים לתרץ יותר. "זה נובע מכך שילדים לרוב פועלים ממקום יותר אגוצנטרי וככל שהם גדלים הם מבינים שחלק מהאחריות למעשיהם מוטלת גם על גורמים חיצוניים. לקראת גיל ההתבגרות ילדים חוזרים יותר ויותר לקחת אחריות על מעשיהם, אך לא באופן עקבי ורציף. לעומת זאת, חלק מהמבוגרים נוטים לייחס את בחירותיהם לסביבה, וחלקם ממקדים את תשומת הלב באחריותם האישית. התקווה היא שכאשר הילד יתבגר הוא יבין שרוב האחריות והאופן שבו הוא מקבל החלטות אמורים להיות מוטלים בעיקר עליו".