כל הורה שואל את עצמו מה ילדיו עושים באינטרנט. העיסוק בנושא מתחיל עוד בשלב מוקדם מאד – כמו למשל בתזמון המתאים (אם בכלל) לחשיפה למסכים – אבל הוא ממשיך עם משחקים, רשתות חברתיות ואז גם קניות.

למעשה, בין אם נרצה ובין אם לא, הילדים ובני הנוער שלנו עתידים בשלב מסוים להביע עניין עצמאי בביצוע רכישות שונות באתרי האינטרנט. עם זאת, אופי הרכישות משתנה מגיל לגיל וכל שלב מביא איתו עניין בחוויית קניות מסוג אחר.

חלק מהילדים ירכשו בעיקר משחקים ותוספים שונים למשחקים, בעוד אחרים יהיו מעוניינים לבצע קניות של בגדים ונעליים, כרטיסי כניסה להופעות, ציוד טכנולוגי מסוגים שונים ועוד.

הסכנות: תרמיות, חוסר הבנה ובזבוז כספים

הבעיה היא שהרכישה אונליין טומנת בחובה סכנות, בדומה לכל שיטוט באשר הוא ברחבי הרשת. במסגרת הרכישות השונות, עלולים הילדים ובני הנוער ליפול קורבן לתרמיות מסוגים שונים. לרוב, נגלה את זה מאוחר ורק כאשר יופיעו חיובים גבוהים ומשונים בכרטיס האשראי שלנו.

נוסף על כך, צעירים חסרי ניסיון עלולים לטעות בפרשנות של מחירי המוצרים, כמו למשל בהפיכת דולר לשקל. חוץ מזה, כל ילד וילדה עלולים להתקשות בהבנת המחיר המוצג באתר האינטרנט: עם או בלי משלוח, עם או בלי מכס וכן הלאה.

ברמה הטכנית, קניות אונליין דורשות מההורים לספק כרטיס אשראי – כך שלעיתים אנחנו מאבדים את השליטה. בטווח הארוך, עצם העובדה שהילד הזין את פרטי האשראי שלנו באתר אינטרנט מסוים והפרטים נשמרו, כבר עלול להוות בעיה.

מצד שני, ילדים ובני נוער כאמור דורשים עצמאות כחלק מתהליך ההתבגרות שלהם. חלק מהעצמאות הזו, באה לידי ביטוי ברצון עז לבצע רכישות עצמאיות ברשת, ללא צורך לבקש מההורה כסף או את כרטיס האשראי שלו.

"הצלצול הזה הוא בשביל כולנו", ריינגולט. (צילום: Kwanchai Chai-udom, shutterstock, חדשות)
ילד רוכש ברשת | צילום: Kwanchai Chai-udom, shutterstock, חדשות

רכישה בטוחה ברשת  - מתחילה באחריות הורית

אז מה עושים כדי לספק לילדים שלנו עצמאות ברכישות? זה פשוט: עלינו ללמד אותם לעשות שימוש בפתרונות הבטוחים ביותר הקיימים בשוק, ובנוסף לפקח היטב על המוצרים שאותם הם מעוניינים לרכוש.

למזלנו, קיימים כלים שונים שנועדו להסדיר את התהליך שבו ילדים ובני נוער עושים קניות ברשת. קודם כל, כדאי להתקין על גבי הדפדפן תוספים שמונעים גישה לאתרים לא מאובטחים. התקנת התוספים מתבצעת בצורה חד פעמית דרך הדפדפן ולאחר מכן הם לא דורשים אף סוג של מעורבות מצד ההורים.

חוץ מזה, יש אפליקציות שמיידעות אותנו - דרך מייל או בהודעת סמס - על אופי התכנים שאליהם הילדים נחשפים והאם הם מתאימים לגיל שלהם. כדי לקבל התראה כזו, מגדירים את גיל הילדים ואת התכנים שאליהם מעוניינים לחשוף אותם. חשוב לציין שמדובר בפתרון מוגבל כי הוא תקף בעיקר לגלישה דרך הנייד ובכל מקרה לא רלוונטי לאתרי קניות לגיטימיים לחלוטין.

במקום אשראי - כרטיס נטען

פתרון מקיף יותר לנושא של קניות אונליין בקרב ילדים ובני נוער הוא כרטיס ויזה נטען $ של בנק הדואר. הכרטיס, שמופק על ידי דואר ישראל, מיועד לבני נוער בין הגילים 16 ל-18 ומאפשר רכישה ברשת באופן עצמאי. הכרטיס אמנם נטען בדולרים ולכן מתאים יותר לשימוש באתרים מחוץ לישראל, אך ניתן בקלות לנצל את היתרונות שלו גם באתרים ישראליים.

במסגרת הכרטיס, ניתן לעשות שימוש ביתרה של עד 2500 ש"ח ולרכוש מוצרים בחו"ל, בישראל ובאונליין. מעבר לכך, ישנה אפשרות להכניס את הכרטיס כמוטב בביט - כלומר, להעביר אליו ישירות את הכסף שהנער מרוויח לדוגמא בבייביסיטר או בכל עבודה זמנית אחרת.

"השימוש בכרטיס מאפשר יצירתיות, שליטה ועצמאות לילד", מסבירה אפרת אוחיון, שעוסקת בתחום פיתוח שירותים בנקאיים בבנק הדואר ומכירה את הנושא מקרוב.

"השימוש בכרטיס מלמד את הנער להתנהל במסגרת תקציב, כי הוא לא יכול לבזבז יותר ממה שהוטען עבורו. באופן כזה, אנו עונים על הצרכים של הילדים ובני הנוער בביצוע רכישות ברשת", אומרת אוחיון, "בצד של ההורה, ניתן דרך האפליקציה לעקוב אחרי המקומות שבהם הילד מוציא את הכסף ולדאוג שהוא לא יגיע לאתרים שאינם מתאימים לו".

רוצים לזכות בכספי בזבוזים לשופינג הבא שלכם? ענו על הקוויז, בחנו עד כמה אתם מומחים לקניות ואולי תזכו. *הפעילות מיועדת אך ורק למחזיקי כרטיס ויזה נטען שנטענו בו לפחות 50 דולר טרם הפעילות.