מי המשתתפים? ה' (28) נשוי ל-א' ואב לשני ילדים בגילאי 4 ושנה וחצי. ה' ו-א', נולדו וגדלו בראשון לציון, שם הם עדיין גרים, שניהם משתייכים למגזר הדתי. א' מטפלת במעון, ה' בחודשים האחרונים עובד בתעשייה אווירית, לאחר שהשתחרר מצבא קבע.

דיור: בחמש השנים האחרונות מתגוררים בדירת שלושה חדרים ישנה. עלות השכירות: 3,000 שקלים.

שעות עבודה: ה' עובד 8 שעות ביום, א' עובדת 9 שעות ביום.

כמה מרוויחים? ה' משתכר 13,000 שקלים, א' משתכרת 5,000 שקלים, קצבת ילדים 282 שקלים

היסטוריה תעסוקתית: ה' שירת בצבא 8 שנים, 5 שנים מתוכן בצבא קבע בטייסת מבצעית ("זה היה מאוד קשה ולא השתלם"), א' עבדה בשירות לקוחות.

השכלה: א' סיימה תיכון, ה' סיים לאחרונה תואר ראשון במנהל עסקים.

בשעות הפנאי: ה' מתאמן בחדר כושר - 140 שקלים לחודש.

מצב חשבון: "יש לנו חשבון משותף, כרגע אנחנו במינוס 4,500 שקלים, יש לנו חיסכון אשר סגור לשנתיים בסך 32,000 שקלים".

צה"ל פתח בתחקיר (צילום: דו"צ)
"השירות בחיל האוויר היה מאוד קשה ולא השתלם" | צילום: דו"צ

איך הגענו לחובות? "בזכות החתונה שלנו, שהייתה ב-2014, יצאנו עם רווח משמעותי כ- 40,000 שקלים ודאגנו לא להשתגע עם ההוצאות לחתונה. הבעיה הייתה שלא התנהלנו נכון. לא היה לנו שום חינוך כלכלי, אף אחד לא לימד אותי איך לחסוך ואיך להתנהל עם כסף. אני מגיע ממשפחה חרדית מרובת ילדים (7 אחים) אבא שלי היה עובד בעבודה פיזית ולא התאפשר לקנות לי דברים מעבר לצרכים הבסיסיים. לכן, מגיל צעיר היינו עצמאיים ודאגנו לעצמנו, אני ואחי יצאנו לעבוד ולהרוויח כסף. בגיל 16 עבדתי בסופר, שם, הכרתי את אשתי. בגיל 17 כבר היה לי רכב. אבל אף פעם לא חסכתי כסף, ומשם הכול התחיל. אחרי החתונה לא ניהלנו נכון את החשבון, לא חסכנו, קנינו בצורה לא מבוקרת. לא ידענו בכלל כמה אנחנו מוציאים, לא בדקנו את העו"ש, או את חשבונות האשראי. התנהלנו ככה במשך שלוש וחצי שנים, בזמן הזה גם הבאנו ילדים לעולם. אחרי זמן רב, הבחנו שאנחנו מוציאים יותר מאשר מכניסים, בפער של כמה אלפי שקלים. הפערים האלו הצטברו והמינוס גדל עד ל- 17,000 שקלים. היינו בנקודה שבה היה עלינו להחליט אם להתחיל לקחת הלוואות או לפנות לעזרה".

איך התמודדנו עם המינוס? "הגדלנו את המסגרת של העו"ש כדי לא לשלם עוד ריביות. לא היו לנו כלים להתמודד עם המינוס לכן פנינו ל'פעמונים'. ביחד עם שלומי, מלווה פעמונים בדקנו את תלושי השכר, וההוצאות בכרטיסי אשראי, ברמת רזולוציה גבוהה. גילינו בעזרתו, שאנחנו לא מודעים לכל מיני ביטוחים ששילמנו, או ריביות על העו"ש, הוא שם לנו מראה מול הפנים וחשבנו איתו ביחד איפה ואיך אפשר לצמצם. בנינו תקציב חודשי, שעלינו לעמוד בו. אני ואשתי פתחנו קבוצה בווטסאפ, שקראנו לה 'ניהול נכון", שם אנחנו כותבים כל פריט שאנחנו מוציאים עליו כסף, גם אם מדובר בלחמנייה שעולה שני שקלים. בנוסף, יש לנו כלי שנקרא 'רישומית', אליו אנחנו מכניסים את כל ההוצאות וההכנסות. כשאני הולך היום לסופר, אני הולך עם רשימה ועם הסכום המדויק שאני אמור לשלם. בניתי טבלת אקסל, שמסכמת כמה הוצאתי כמה נשאר ביתרה וכמה חסכתי. כך, לאט לאט צמצמנו את המינוס".

הוצאות קבועות לחודש:
שכר דירה 3,000 שקלים, חשמל 250 שקלים, מים 60 שקלים, ארנונה 265 שקלים, גז 60 שקלים, אינטרנט 110 שקלים, טלפונים סלולריים 80 שקלים, צהרון 935 שקלים, מעון 1,640 שקלים, חדר כושר 140 שקלים, חוג לילדה 170 שקלים, ביטוח רפואי פרטי 330 שקלים ועד בית 70 שקלים, תספורת ל-ה' פעמיים בחודש 80 שקלים, מזון 1,800 שקלים טיפולים רפואיים 300 שקלים, דלק 800 שקלים ביגוד 200 שקלים

רכב
: הונדה סיוויק 2007 (עלותו 22,000 שקלים).

הוצאות משתנות: ביטוח רכב 6,008 שקלים, טסט 1,300 שקלים.

מערכת היחסים שלי עם הבנק:"נגמלנו מכרטיס האשראי, פשוט גזרתי אותו. פעם הייתי מגהץ אותו על כל שקל שהייתי מוציא. א' בהתחלה לא אהבה את זה, אבל היום היא מודה לי על כך. במסגרת פעמונים, המלווה הגיע אלינו 3 פעמים, אבל המצב שלנו היה אותו הדבר – מדי חודש ירד לנו באשראי 11,000 שקלים ואז הפסקנו להשתמש בכרטיס האשראי היום אנחנו עובדים רק במזומן, ואני מאמין שזה מה שבעיקר גרם לשינוי. עם הכרטיס הבנקאי אני רק מוציא את הכסף, בזכות זה אני קונה פחות". 

על מה מוותר?"בעבר הייתי קונה לעצמי הרבה בגדים, היו לי הוצאות של כ-300 שקלים בחודש, מאז שהתחלנו את התהליך אני כמעט לא קונה בגדים. לא וויתרנו על כלום אבל אין ספק שצמצמנו, גם במזון, אנחנו לפעמים קונים מותג פרטי של רשתות קמעונאיות כי הוא יותר זול".

איך שידרגנו את ההכנסה? "מאז שעברתי לתעשייה האווירית, השתדרגנו. המשכורת שלי עלתה ב-80% לעומת מה שהרווחתי בצבא קבע. אני בטוח שאם לא הייתי נכנס לתהליך, לא היינו חוסכים אלא היינו מבזבזים יותר".

תוכניות במגירה: "לסגור את המינוס ולקנות בית, באזור שבו אנחנו גרים".

חלום: "לפתוח חדר כושר".

טיפ מפעמונים: הבית הוא המקום העיקרי בו רוכשים הילדים כישורי חיים. גישות לכסף וגיבוש דפוסי התנהלות כלכלית נקבעים במידה רבה בגיל צעיר, ולכן ידע ומודעות שנרכשים בגיל צעיר ישפרו את היכולת של ילדיכם לנהל את כספם בתבונה בהמשך.  המסגרת המשפחתית היא המקום המתאים ביותר לצייד את הילדים בהבנה של מהו כסף, איך משיגים אותו, למה הוא משמש וכיצד מנהלים אותו.

ילדיכם לא ישבו ויקשיבו להרצאה על כלכלת הבית ונאומים בנושא לא ממש יעזרו. חינוך פיננסי נעשה תוך כדי התנהלות שוטפת, בסיטואציות שמזמנים החיים. כשאתם מתלבטים בנושאים פיננסיים ועומדים לפי קבלת החלטות בתחום- שתפו את הילדים במעשיכם (כמובן בהתאם לגילם וליכולת ההבנה שלהם).