השקעות בשוק ההון בקרב משקיעים צעירים היא תופעה שהולכת וגוברת. רבים מאותם משקיעים צעירים, אך לא רק הם, נוטים לקחת סיכונים ולעיתים להמר בכספם על השקעות שיכולות "על הנייר" להיחשב כחלומיות כאשר בפועל מסתיימות בתרמיות פיננסיות.
רק לפני שבוע הגיעה פרשת אמיר ברמלי לסיומה – אחת מפרשיות ההונאה הנרחבות ביותר שבוצעה בשוק ההון בישראל. בית המשפט המחוזי בתל אביב, גזר על ברמלי עונש של 10 שנות מאסר לאחר שהורשע בהונאת 340 מיליון שקל בקרנות רוביקון וקלע. ההרשעה התייחסה להטעיה מכוונת בדרך של גיוס משקיעים שעקבה את הוראות חוק ניירות ערך, במעילה בכספים ובהטעיית משקיעים לגביי מטרות ההשקעה.
ברמלי למעשה פעל בשיטת הפירמידה, הוא נטל כספים ממשקיעים ובמקום להשקיעם בפעילות שהובטחה, הוא החזיר אותם למשקיעים קודמים. ברמלי לקח 19 מיליון שקלים מכספי המשקיעים וניצל אותם למטרותיו הפרטיות, בין השאר מימו וקנה נכסי נדל"ן עבור בני משפחתו.
פרשת ברמלי היא דוגמה להשקעה בגוף שאינו מפוקח על ידי רשות ניירות ערך. ברמלי הצליח להוציא במרמה כספים מאנשים שסברו בתמימותם שמאחורי ההבטחות עומדת חברה אמינה. חקירה מאומצת של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך וניהול התיק בביהמ"ש על ידי מחלקת ניירות ערך של פרקליטות מיסוי וכלכלה הביאה בסופו של דבר למעצרו ולהרשעתו של ברמלי ולסופה של התנהלותו העבריינית.
אלא שברמלי הוא לא היחיד וככל הנראה גם לא יהיה האחרון שינסה להונות משקיעים. לכן הרשות מפרסמת ברשתות החברתיות ובאתר הרשות, שלל אזהרות שנועדו לתת לאזרח סימני אזהרה כדי להימנע ההשקעות כאלה ולאחרונה אף עלתה הרשות עם קמפיין חדש שנועד לפקוח את עיני הציבור.. לדברי עו"ד עודד שפירר, מנכ"ל רשות ניירות ערך, הכניסה לתחום ההשקעות בשוק בניירות ערך בשוק ההון היא מבורכת, יחד עם זאת חשוב להיזהר מפני הסכנות של השקעות אימפולסיביות ולא מבוססות וללא ליווי של מומחים וגופים מפוקחים, כמו יועצי השקעות בבנקים ובתי השקעות.
לדברי שפירר, יש לנקוט בפעולות מקדימות לפני שמשקיעים, האם הגוף שבו רוצים להשקיע או באמצעותו רוצים להשקיע הוא גוף שמפוקח על ידי רשות ניירות ערך. "אין אגדות בהשקעות והשקעות בשירותים פיננסים שאינם מפוקחים על ידי הרשות, עלולות להיות מסוכנות".
לפני שמתחילים צריך לבדוק האם ההצעה שאותם גופים נשמעת קסומה מדי ואם כן, אומר שפירר, ייתכן שמדובר בתרמית: "נכון, בכל השקעה כרוך סיכון והפיקוח לא נועד וגם לא יכול למנוע את מלוא הסיכונים שכרוכים בהשקעות. אולם, הרשות קובעת סטנדרטים של התנהגות נאותה ותקינה. ההשקעה בגורמים שאינם מפוקחים עלולה להיות מסוכנת הרבה יותר מאלה המפוקחים".
אז מהן נורות ההזהרה שצריכות להבהב?
"אם ההשקעה נשמעת כמו הזדמנות חלומית, היא עלולה להפוך להרפתקה פיננסית מסוכנת ובשונה מהסוף המוכר באגדות – בתרמיות פיננסיות הסוף לא תמיד טוב. כך למשל אם קיים קושי לברר מידע על פעילות החברה או פרטים על תנאי ההשקעה – בעניין זה היו מקרים בהם הוצגו באופן לא נכון משך זמן ההשקעה, האפשרות למשוך חזרה כספים במהלך תקופת ההשקעה, וכן עמלות מרובות וגבוהות הכרוכות בהשקעה שהקטינו את הסכומים להם זכאים המשקיעים. היו גם מקרים בהם הדיווח על סטטוס ההשקעה היה לא נכון – לדוגמא, דיווח לא נכון על התקדמות של פרויקט נדל"ן בחו"ל או הימנעות מדיווח על קשיים שעלו בקידום הפרויקט.
"אם קיים קושי בנוגע לגילוי על הסיכונים הכרוכים בהשקעה – לדוגמה, סיכונים הכרוכים בשינויי שער מטבע שעלולים לשנות את תוצאות ההשקעה מהקצה אל הקצה. או לדוגמה, סיכונים הכרוכים באי יכולת לאכוף זכויות משפטיות של החברה או המשקיעים בקשר עם השקעה הנעשית בחו"ל, שיובילו לכך שהמשקיעים יימצאו מול שוקת שבורה במקרה בו תתעורר בעיה.
"בעיות בנוגע להתנהלות תפעולית וכספית – לדוגמה, חברה שגייסה ממשקיעים כספים להשקעה בפרויקט מסוים, אך לא ניהלה את הכספים בחשבון בנק ייעודי נפרד, אלא 'ערבבה' אותם עם כספים של פרויקטים אחרים והשתמשה בהם לצורך פרויקטים אחרים.
"חשוב לשים לב לסימני אזהרה של הבטחות לרווחים גבוהים ללא סיכון או בסיכון נמוך. כך גם לגביי חברות או גורמים שאינם רשומים בישראל".
השקעות שעלולות להתגלות כתרמית מאופיינות בדרך כלל גם במדיניות שיווק אגרסיבית והפעלת לחצים פסיכולוגיים מצד אנשי המכירות. "לפעמים הן מלוות בהשקות ראוותניות ונוצצות שאמורות למשוך משקיעים, פניות שמתבצעות ברשתות החברתיות, בוואטסאפ או בטלגרם. לעיתים שיטות השיווק כוללות תגמול כספי עבור גיוס משקיעים חדשים, שיווק שמאפיין שיטת פירמידה" אומר שפירר.
"השקעות כאלה גם נוטות שלא לספק תשובות לשאלות, או התעלמות משאלות מהותיות שמגיעות ממשקיעים שמעוניינים לחקור לעומק לפני השקעה שכוללת סכום גבוה. סימני אזהרה נוספים הם כאשר אנשי המכירות לא מוסרים פרטי קשר וכתובת רשמית של משרדי החברה או דורשים לקבל סיסמאות והרשאות לחשבון המשקיע".
הרשות משקיעה מאמצים ומשאבים להתמודדות עם תופעות ההשקעות הלא מפוקחות: "בשנים האחרונות נקטה הרשות בפעולות רבות להתמודדות עם התופעה של השקעות לא מפוקחות: אזהרות לציבור, הליכי אכיפה פליליים, הליכי אכיפה מנהליים, הליכים אזרחיים בבתי המשפט, בדיקות וביקורות רבות, תיקונים של החוק ופרסום עמדות סגל. כל זאת כחלק מתפקידה העיקרי של הרשות להגן על משקיעים ועל כלל הציבור".
שפירר מדגיש כי משקיע שמזהה את נורות האזהרה המלמדות כי מדובר בשיטת גיוס השקעות שמקורן בתרמית, מוזמן לפנות למוקד הקו החם שמפורסם באתר רשות ניירות ערך ולדווח על כך.