אמנם שנת המיסים תסתיים לפי לוח השנה הלועזי אך כמנהגינו, בעת המיוחדת הזו, לבחון את השנה שחלפה לה ולברך את זו שבפתח בתובנות ואפשרויות חדשות לקידום ושיפור התנאים למגזר העסקי בישראל.

ניסוי במיסוי 

חוק מיסוי בעלי שליטה וחברות הארנק, מבלי להיכנס להצדקות ולהתנגדויות שהביאו לחקיקתו, הוא ללא ספק אבן בוחן בעולם המס. אני חייב לציין שהייתי שותף מלא להסכמות בחקיקה זו, במתכונת הסופית שלו ולא כפי שהוצג לראשונה בכנסת. אני סבור שזוהי חקיקה מידתית ואפילו הכרחית, שבאה לעשות סדר שנדרש לדעתי בהתנהלות השוטפת של חברות המעטים. השבוע התבשרנו כי עד סוף אוגוסט גבתה המדינה מעל 2 מיליארד שקל נוספים, שגבייתם הינה תולדה של הטבת מס לדיבידנד מוטב. הטבה שתפקע בסוף ספטמבר, וצפוייה להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים במיליארדים נוספים.

תוצאות גביית המיסים מלמדות כי דווקא הפחתות מיסים הן מנוע גביית מס משמעותית, ואולי אף יעיל יותר מהוספת סנקציות והכבדה במיסים. מתן גזרים למשלמי המס על פני מקלות שפוגעים בפעילות של כל המגזר העסקי, עשוי להניב תוצאות חיוביות. תראו מה קרה לנו בעקבות נוהל גילוי מרצון, בו איפשרה רשות המיסים לאזרחים להגיע ולדווח על הכנסות שלא הוצהר עליהן בעבר ולקבל חסינות מפני הליך פלילי. השבוע חשף מנהל רשות המיסים כי 30 מיליארד שקל של ישראלים נחשפו מעבר לים, האם אותם מספרים היו מתקבלים אם המדינה היתה ממשיכה במשחק תופסת עם מעלימי המס?

תוצאות אלו מלמדות כי אפשר אחרת! הפחתת מיסים והסרת סנקציות עשויה להוביל לעלייה דרמתית בגביית מיסים. שינוי גישת החקיקה עשוי להניב רווח לכולנו כי המיסים שגובה המדינה יחזרו לכולנו. 

משחקי מיסים

לאחרונה התבקשתנו להציג את הצעותינו בפני הוועדה לשיפור הסביבה העסקית בישראל. כידוע, בשנים האחרונות התדרדר דרמטית מיקומה של ישראל במדד קלות עשיית עסקים שמפרסם הבנק הבינ"ל. במיוחד מטריד מיקומה של ישראל במקום ה-96 (מתוך 189 מדינות) בנושא תשלום המס, מאות אלפי עסקים משקיעים בממוצע בישראל 235 שעות בשנה, כל אחד, כדי לעמוד בתשלומי המס על פי חוק. 235 שעות בהן במקום להשקיע בצמיחת העסק, העצמאים נדרשים לחשב, לקזז, לדווח ולשלם את חובותיהם למדינה. זוהי ללא ספק משקולת רצינית על כתפיו של המגזר העסקי בישראל, בייחוד מאחר וחלק ניכר מהדרישות הן למעשה משחק סכום אפס בתשלומי המס למדינה.

ירון גינדי
התוצאות מלמדות שאפשר גם אחרת. ירון גינדי | צילום: יחסי ציבור

קיימים מנגנונים היסטוריים, כמו למשל ניכוי מס במקור, לפיהם מאות אלפי עסקים נדרשים לגבות את המס עבור עסקים אחרים בדרך של ניכוי. זאת מתוך הסכום שעליהם להעביר לאותם עסקים, כלומר האחד משלם את המס של משנהו. ומה התוצאה עבור המדינה? אפס! מאחר והמס שמשולם בניכוי, מקוזז מהמקדמה השוטפת של העסק. מה כן נובע מכך? תפעול מנגנון כבד של הפקת אישורי ניכוי מס במקור ומערכות קיזוז והתחשבנות בין עסקים, שכאמור תוצאתה למדינה כלל אינה ברורה.

מצב דומה קורה כאשר יבואן נדרש לשלם מע"מ כתנאי לשחרור סחורה מהמכס, כאשר מיד לאחר שחרור הסחורה ותשלום המס הוא רשאי לפנות למע"מ ולהזדכות בסכום ששולם. גם כאן אין היגיון כלכלי, למעט פגיעה באותו בעל עסק שנדרש לשאת בעלויות מימון המס, מאחר ובין התשלום לזיכוי במס עשויים לחלוף מספר חודשים.

על מנת לעודד את הצמיחה יש לבחון את היעילות הכלכלית הנובעת מתחזוקתם של מנגנוני מיסים המכבידים על המגזר העסקי ותוצאותיהם הכלכליות למדינה הן משחק סכום אפס.

שתהיה זו שנה של מיסים וצמיחה למגזר העסקי הישראל.

הכותב הוא יוע"מ ונשיא לשכת יועצי המס