לפני מספר חודשים התעמתו חקלאים ביוון עם המשטרה סביב רפורמות בפנסיה. בצרפת רק תודלף המילה ״פנסיה״ מישיבת ממשלה ואלפי סטודנטים ומפגינים אחרים יצאו לרחובות. בישראל זה מורכב יותר. יש לנו דאגות גדולות יותר - אבל רק לכאורה. כל שינוי בחיסכון הפנסיוני עלול לבשר עתיד של עוני עבור קשישי מדינת ישראל, כלומר עבור כל אחת ואחד מאזרחי ישראל.
בניגוד לפרסומים בתקשורת שהתמקדו בהפרשות הפנסיה לחיילי הקבע או על גיל הפרישה של הנשים - הסיפור האמיתי הוא 60% מכל הציבור שמשלם את דמי הניהול המקסימליים, דבר שמכרסם בחיסכון הפנסיוני במאות אלפי שקלים במרוצת השנים והעובדה שלרוב מוחלט מקרב העובדים אין מושג עם מי, על מה ואיך להתייעץ באופן אובייקטיבי כדי לשפר את מצבו.
>> 5 צעדים שיגדילו את הפנסיה העתידית שלכם
שוק הפנסיה כיום נמצא במשבר מסוכן, כפי שעולה מדו״ח מבקר המדינה שהתפרסם ביום רביעי. על-מנת לתקן את המצב ולהבטיח עתיד בו אנו, הורינו והוריהם יזדקנו בכבוד, עלינו להבין את שורשי המשבר. מדיניות ההפרטה בשוק הפנסיות, בה פתח נתניהו עוד כשכיהן כשר אוצר, הייתה כישלון ידוע. ההפרטה של קרנות הפנסיה בשעתו השאירה את הממשלה והמוסדות הגדולים חזקים ואת האזרח הפשוט היא השליכה אל ג׳ונגל של חברות גדולות, דמי ניהול גבוהים, אינספור ניגודי עניינים (בעיקר אצל סוכני הביטוח) וייעוץ פנסיוני חסר.
תחרות ושוק חופשי הם מושגים שיכולים להישמע נהדר, אבל אין קשר ביניהם לבין המציאות בכל הנוגע לתחום מורכב כל-כך כמו שוק הפנסיה, אשר נוגע לכל אזרחית ואזרח. במצב בו האדם העובד נדרש לפתח קשת רחבה של מיומנויות ותחכום מקצועי רק כדי לקצור את פרי העמל שלו בעת פרישה ולהזדקן בכבוד - השוק נכשל ועל הממשלה לקחת אחריות.
עוד ב-mako כסף:
אחת הבעיות המרכזיות שיצרו את משבר הפנסיה הייתה שראש הממשלה ראה בחיסכון הפנסיוני מקור אשראי למשק ולכן ביטל את רוב ״אגרות החוב המיועדות״ שהיו תעודת הביטוח של החוסכים והבטיחה את מחויבות המדינה לעתיד העובדים ולזכותם להזדקן בכבוד. הפעולה האמיתית הנדרשת הינה להגדיל את היקף אגרות החוב המיועדות לפחות ל-70% מכלל החיסכון בקרנות החדשות ובכך להגן על החוסכים הצעירים שעתיד הפנסיה שלהם בסיכון גבוה ביותר.
מעבר למחדל ההפרטה, מערכת הפנסיה במדינה עומדת בפני אתגרים גדולים הנובעים מהעלייה בתוחלת החיים ומהזדקנות האוכלוסייה. קופת הביטוח הלאומי היא רשת הביטחון החברתית האחרונה בהחלט להגן על האזרחים. טוב עשה המבקר, אפוא, שהעיר גם על הגירעון הקשה בקופת הביטוח הלאומי, עקב שימוש שהחלה הממשלה לעשות בכספיו לצרכים לא חברתיים. גם זה קרה בימי נתניהו במשרד האוצר בבחינת צעד חסר-תקדים שהיה אמור להיות זמני בלבד. כמובן שכאשר זה בא על חשבון העובדים - צעדים זמניים נוטים להתארך שוב ושוב וגם היום עודפי התקציב של המוסד משמשים למעשה למימון הוצאות הממשלה בהווה, במקום לחיסכון עבור מימון הקצבאות (הנמוכות ממילא) בעתיד.
היום מונהג ״חוק פנסיה חובה״ עליו נאבקתי במשך שנים. אפשר לברך על כך שעובדים צעירים למדו כבר לדרוש אותו כבר בעבודתם הראשונה. עם זאת, כפי שמגלה דו״ח המבקר, השטן מסתתר בפרטים הקטנים. העובד הישראלי אינו פחות מתוחכם מהחקלאי היווני או הסטודנט הצרפתי. גם הם לא בקיאים בפרטי כל רפורמה שעל הפרק, אבל אנו יכולים ללמוד מהם גם כאן ולדרוש מהממשלה לקחת אחריות כללית על תחום חשוב כל-כך כמו הפנסיות ולמנוע את העתיד של קשישים עניים, מפניו מתריע המבקר.
הכותב הוא חבר כנסת מטעם "המחנה הציוני"
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il