אנשים רבים מתפתים להשקיע את כספיהם בהשקעות לא מפוקחות; חלקם מעבירים כספים שחסכו לאורך שנים ארוכות ובעמל רב לגורמים שאינם מכירים - תוך התבססות על הבטחותיהם. מדובר בין היתר בהשקעות במכשירים פיננסיים כמו קרנות ואג"ח, במיזמי הייטק או בנדל"ן.

לא כל השקעה לא מפוקחת היא הונאה – אך רבים נופלים קורבן למדיניות שיווק אגרסיבית ומאבדים את כספם. התלונות הרבות של אזרחים שהפסידו את הונם הביאה את הרשות לניירות ערך לפרסם השבוע את "המדריך לגלקסיה להשקעות לא מפוקחות" עבור הציבור הרחב, במטרה לעזור לאנשים לזהות מתי מדובר בארגון לגיטימי – ומתי כדאי לברוח.

"מהטיפול בפניות של משקיעים שנפגעו ממיזמים בלתי מפוקחים ראינו שרבים מהם איבדו סכומי כסף משמעותיים, פרי עמל רב של שנות עבודה וחיסכון, בהיקפים המגיעים למאות אלפי שקלים למשקיע בודד", מספרת עו"ד חוה בינשטוק, אחראית תחום השקעות לא מפוקחות במחלקת הייעוץ המשפטי ברשות לניירות ערך. "המשקיעים מייצגים את כל שכבות האוכלוסייה, לרבות אנשים משכילים, בעלי ידע וניסיון חיים. אף אחד לא מוגן מהפסדים בהשקעות שאינן מפוקחות".

מהן השקעות מפוקחות?

מרבית אפיקי ההשקעה והחיסכון מפוקחים על ידי המדינה: בנק ישראל מפקח על הבנקים; רשות שוק ההון מפקחת על חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל; והרשות לניירות ערך מפקחת על חברות הנסחרות בבורסה וקרנות נאמנות.

"מטרת הפיקוח היא לצמצם את הסיכונים הרבים שיש לציבור בקשר עם החזקת וניהול כספיו", מסבירים ברשות לניירות ערך. "כל השקעה עשויה מטבע הדברים להוביל לא רק לרווח אלא גם להפסד, אך הפיקוח קובע סטנדרטים מינימליים של התנהגות נאותה ותקינה. לכן ההשקעה בגורמים שאינם מפוקחים יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר מהשקעה בגורמים מפוקחים".

הצגת רווחים גבוהים בסיכון נמוך

לעתים קרובות מבטיחים גופים אלה תשואות גבוהות בזמן קצר ולכאורה בסיכון מינימלי או אפילו ללא סיכון כלל. אמירות כמו "להרוויח בלי יותר מדי מאמץ" נועדו לתת למשקיעים תחושה שמדובר בהשקעה פשוטה וקלה. בחלק מהמקרים גילתה הרשות שהוצגו למשקיעים מספרים אטרקטיביים - למשל, אגרות חוב המעניקות ריבית של 12%, או תשואה ממוצעת של 9%-18% בפרויקטים קודמים. המספרים נועדו להמחיש את הפער בין הרווח בהשקעה הלא מפוקחת בהשוואה להשקעה סטנדרטית - ובייחוד בהשוואה להשקעה סולידית שאינה נושאת רווח כמעט, כמו הפקדת הכספים בבנק.

יצירת תחושה שמי שלא משקיע מפסיד

אמרו לכם שחבל שהכסף סתם ישכב בחשבון הבנק? הבטיחו לכם הזדמנות השקעה חד פעמית, ב"תנאים מצוינים שלא יחזרו"? העבירו אתכם למנהל ההשקעות של החברה? לא פעם מופעל לחץ פסיכולוגי על המשקיעים לקבל החלטות מהירות ולהעביר את כספיהם. לחצים אלה נועדו לדחוק במשקיעים הפוטנציאליים כך שלא יוכלו להתלבט או להתייעץ עם גורמים מקצועיים חסרי פניות.

ברשות מציינים שלעיתים נמצאו דווקא תרגילי שכנוע הפוכים, שנועדו לתת למשקיעים תחושה שהם לא צריכים למהר. "קח את הזמן, אני מעדיף שתעשה את ההשקעה רק אם זה הדבר הנכון עבורך", או "קח עוד יום לחשוב על זה, בלי לחץ", הם חלק מפרקטיקת השכנוע המקובלת.

הונאות פונזי בהשקעות לא מפוקחות

לפי המדריך, משקיעים רבים זוכים במהרה ל"רווח" על הנייר - או אפילו החזרי כספים. הדבר מפיג את חששותיהם ולעתים אף גורם להם להגדיל את היקף השקעתם, או לשכנע בני משפחה וחברים להיכנס גם הם להשקעה. בפועל, רווחים מסוג זה עלולים להיות ביטוי להונאה מסוג פונזי, במסגרתה משלם הגוף כספים למשקיעים מתוך כספים של משקיעים אחרים – עד לקריסתו הבלתי נמנעת.

באחד המקרים בהם טיפלה הרשות, הובטחו למשקיעים באגרות חוב תשואות גבוהות ובלתי סבירות של מעל 20% בשנה. בהתחלה קיבלו המשקיעים הפקדות לחשבונותיהם שהעידו כי החברה "עומדת בהתחייבויותיה"; הדבר עורר אצלם תחושת ביטחון, ובעידוד אינטנסיבי של נציגי החברה הם השקיעו סכומי כסף נוספים ושכנעו בני משפחה וחברים להצטרף. ואולם, הכספים שהופקדו לחשבונותיהם היו רק חלק קטן מסך ההשקעה שלהם.

מקור הכספים לא נבע מהצלחת ההשקעה, אלא מכספיהם שלהם ומכספי משקיעים נוספים שגויסו בינתיים. לאחר זמן קצר חדלו ההעברות לחשבון הבנק, ולא ניתן היה ליצור קשר עם החברה ונציגיה. למשקיעים התברר כי החברה קרסה או שעקבותיה נעלמו – ועמם הכסף.

במקרה אחר העבירו המשקיעים את כספיהם לידי חברה שהתיימרה להשיג תשואות גבוהות באמצעות השקעה ב"תוכנות מחשב מתקדמות". החברה הציגה למשקיעים גרפים ונתונים על "רווחים", שהצביעו על עליות שערים והצלחה של ההשקעות. אלא שאחרי זמן קצר, החלו התדפיסים "להצביע" על ירידה בהשקעות. בדיעבד התברר שכל המסמכים היו מזויפים – ונוצרו במכוון כדי לטמון פח למשקיעים.

במקרה אחר, אף הוא של "השקעה" באמצעות "תוכנות מחשב מתקדמות", הודיעה החברה בפתאומיות על הפסדים בהיקף של כמחצית מסכום ההשקעה – בשל תקלה טכנית במערכת המחשוב. כשהכספים הפסיקו להגיע, היה קשה עד בלתי אפשרי ליצור קשר עם נציגי החברה. הם התחמקו משיחות הטלפון, ממיילים ומהודעות המשקיעים, ותלו את ההפסד בגורמים כמו "חששות למלחמה קרה מול רוסיה", "נפילות היורו" ו"המתח מול איראן". בקשות המשקיעים למשוך את יתרת הכספים מחשבונם נענו בשלילה; במקרים אחרים הציעו החברות הסדרים שונים לדחיית חוב או הוספת ערבות למשקיעים. כל אלה, מן הסתם, ללא אסמכתאות ממשיות.

סימני אזהרה

השקעות לא מפוקחות אינן בהכרח אסורות בחוקאך לרוב, כדאי להיזהר מהן ולפעולבחוכמה. לאורך השנים ניהלה הרשות לניירות ערך עשרות הליכים משפטיים נגד גופים לא מפוקחים במישור הפלילי, במישור האכיפה המנהלית – וגם במישור האזרחי. רוצים להשקיע אך חוששים שמדובר בהונאה?  אלה סימני האזהרה של הרשות לניירות ערך.

חברות או גורמים שאינם רשומים בישראל או שלא ניתן לאתר מידע לגביהם: חשוב לבדוק אם החברה המבצעת את הפעילות רשומה בישראל. פעמים רבות חברות לא מפוקחות אינן רשומות בישראל אלא במדינות כמו איי סיישל, איי הבתולה, או איי קיימן. רישום במקומות אלה צפוי להחמיר את מצבו של המשקיע כאשר תתעורר בעיה.

מסירת פרטים בעל פה, אי מסירת פרטים כלל, אי מתן תשובות לשאלות: כחלק מאסטרטגיית השיווק האגרסיבי מקובל לראות מקרים בהם לא ניתנו תשובות לשאלות, או ניתנו תשובות לא ברורות, תוך מתן התחושה למשקיע כי מדובר בשאלות מיותרות, לא חשובות, המעידות על חוסר הבנה או חוסר היכרות עם התחום.

העדר אסמכתאות בכתב: העדר מסמכים רשמיים, או מסמכים שנראה כי נוסחו ברשלנות ובחוסר מקצועיות וכוללים טעויות כתיב, מצביעים גם הם על כך שמדובר בגורם לא מקצועי.

העדר פרטי קשר וכתובת רשמית של משרדי החברה, מלבד כתובת מייל או אינטרנט

העדר בעלי תפקידים בחברה מלבד נציג המכירות

דרישה לקבלת סיסמאות והרשאות לחשבון המשקיע