נפילות במקומות ציבוריים הן עניין שכיח למדי והסיטואציות בהן אדם עלול להיפגע כתוצאה ממפגע בדרך הן מגוונות. כך למשל נפילות במדרכה, נפילות במכון כושר, בקניון, נפילות באולם אירועים, פציעות בבתי מלון, פציעות של תלמידים בגן או בבית הספר, נפילות במגרשי שעשועים, פציעות ספורט ועוד כהנה וכהנה.
במקרה של פציעה יש לאתר את הגוף האחראי על המחדל. זו יכולה להיות רשות מקומית, מוסד, חברת תשתית וכיוצא בזה. כאמור, מקרים אלה אינם נדירים וכך גם הנכונות של רשויות להגיע להסדרי פשרה במידה ואזרח נלחם על זכויותיו ומגיש תביעה שכן על פי פקודת הנזיקין, כאשר קיים מפגע במקום ציבורי ונגרם נזק לאדם שנפגע ממנו הוא זכאי לפיצוי.
עוד ב-mako כסף:
- איפה תוכלו למצוא את המוצרים האלה בפחות כסף
- 5 דברים שמבזבזים לכם את הזמן לגמרי
- 1,300 שקל על קפה בשנה? איזה בזבוז
להוכחת הפיצוי עליו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו המציינת את אחוזי הנכות שנגרמו כתוצאה מהנפילה. במקביל לתביעה נגד המוסד או הגוף הציבורי בו קרתה התאונה, ניתן לקבל פיצוי נוסף אם נגרם נזק בלתי הפיך והאדם ביטח את עצמו בפוליסת תאונות אישיות. בהתאם לכך, תובעים את חברת הביטוח, בהתאם לפוליסה כאשר הסכום עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף מאות אלפים.
מכסה הביוב עלה לעירייה ביוקר
באוקטובר 2013, קצת אחרי חצות, פסע גבר כבן 30 על מדרכה בעיר חולון, כשלפתע נתקל במקטע מרצפות משובש, עם בור, סמוך למכסה מתכת גדול שהותקן במדרכה. הוא נפל ונפצע.
בהתאם לקביעת הרופאה התעסוקתית של קופת החולים הוא אינו כשיר לצמיתות לשום עבודה הכרוכה בהפעלה פיזית של הידיים ובכלל זאת, אינו כשיר לחזור לעבודתו. הצעיר הגיש באמצעותנו תביעה נזיקית נגד עירית חולון ונגד חברת בזק אשר התקינה מכסה הבולט מהמדרכה, המיועד לכיסוי תשתית תת-קרקעית. נטען כי על העיריה וחברת בזק לדעת כי הבור מסוכן או שהמדרכה המשובשת מהווים סיכון להולכי הרגל, וחרף זאת, לא נקטו באמצעים, אשר היה בהם למנוע את התרחשות התאונה והנזק. לאחרונה פסק בית משפט כי השתיים יפצו אותו בלמעלה ממיליון שקלים.
במקרה אחר, דליה (60), חולת אלצהיימר, מעדה בשקע במגרש חניה בעיר אריאל ושברה את ידה.
דליה הגישה תביעה נגד העיריה בטענה כי התרשלה בכך שלא תיקנה את הבור במגרש החניה וכי היא חבה בפיצוי לדליה. מומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע כי נכותה של דליה מהתאונה הינה בשיעור של 10% בלבד. על אף שקודם לתאונה, סבלה דליה מתחלואים שהגבילו את תנועותיה ואף מפגיעה עצבית ביד הפצועה, וחרף העובדה כי קיים תיעוד רפואי נרחב לפני התאונה, הציע בית המשפט לסיים את התיק בסכום של כמאה אלף שקלים כפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לאישה והעזרה לה נזקקה. זאת על אף שהייתה מוכרת בביטוח הלאומי כבעלת נכות כללית בשיעור של 62%.
ואמנם במסגרת הסכם פשרה שגובש עם עירית אריאל וחברת הביטוח הראל, סוכם כי דליה תקבל את הסכום מבלי שהעירייה תודה באחריות ותוך התחייבות האשה שבכך הסתיימו טענותיה.
במקרה אחר בן 50, חולני שלא עבד כשנה לפני התאונה, שבר את הרגל בראשון לציון וזכה בפיצויים של 250 אלף שקל.
כך קרה גם לנעמי, סטודנטית אשר עבדה ככספרית בבנק ונשרטה בידה מאשנב זכוכית. מדובר בחתך שטחי, אשר הודבק והותיר מגבלה זמנית של היד, ומאחר שלא היו סיבות לאי התפקוד, אשר נגרם אצלה בפועל, הוגדרה הבעיה על ידי המומחה מטעם התובעת כתסמונת CRPS. מאז היא החלימה ואינה סובלת משום מגבלה, אשר הייתה קיימת באופן זמני לאחר התאונה וחלפה. נעמי קיבלה מחברת הביטוח של הבנק סכום של 75 אלף שקל.
מה לעשות אחרי שנפגעים
לגשת לטיפול רפואי. כדי להראות שכתוצאה מהנפילה נפגענו.
לצלם. בשלב יותר מאוחר, יש לחזור למקום הנפילה ולצלם את האתר בו קרתה התאונה ואת המפגע מקרוב, כך שניתן יהיה לראות את המפגע ומרחוק כדי שיראו היכן נפלנו – ולציין את פינות הרחובות.
שמות עדים לתאונה. רצוי לרשום את פרטיהם של אנשים שהיו עדים לתאונה. עדותם עשויה להתגלות כחשובה ביותר. כך למשל אם החלקנו על רצפה רטובה כי אז מדובר במפגע שאינו נראה לעין. יחד עם זאת, גם אם אין לנו עדים, עדיין ניתן להוציא פיצוי.
לברר מי חברת הביטוח. בין אם מדובר באולם אירועים, מלון או קניון, או רשות מקומית - לכולם יש חברת ביטוח המבטחת אותם מפני תביעות צד ג' ולכן יש לנסות לברר מי חברת הביטוח. אם מתקשים לאתרה, אזי עורך הדין שלכם יכול לעשות זאת עבורכם.
עו"ד שרונה גונן מומחית בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il