בתשלומים: למה הישראלים רושמים כל כך הרבה צ'קים?

יותר מכך, לפי רוב התחזיות זוהי רק ההתחלה, וההוצאה החודשית של משקי הבית בישראל צפויה לצמוח. הרשתות הקמעוניות בתחומי המזון והפנאי כבר החלו להעלות מחירים, והתוצאה היא פחות כסף פנוי בארנק — ועסקות יקרות יותר.

התחושה שהכל מתייקר מקבלת אישוש גם בדו"ח השנתי שערכה מחלקת המחקר של חברת ERN סליקת תשלומים. הדו"ח אמנם בוחן את השימוש בצ'קים בלבד, אבל משקף מגמה כללית. שיעור השימוש בצ'קים בישראל לתשלום בענף הקמעונות הסתכם ב–2017 ב–110 מיליארד שקל, והוא מהווה 18% מהתשלומים בענף, לעומת 37% במזומן, ו–45% בכרטיסי אשראי.

מניתוח הנתונים עולה כי ב–2018 נרשמה עלייה של 9% בגובה עסקה ממוצעת בצ'קים, לעומת 2017. עסקה ממוצעת בצ'קים הסתכמה ב–1,875 שקל ב–2017, וב–2018 היא זינקה ל–2,041 שקל. השוואה לנתוני 2016 מראה עלייה של 17.6% בגובה העסקה הממוצעת, אז עסקה ממוצעת בצ'ק הסתכמה ב–1,735 שקל בלבד. נתונים אלה מלמדים על עליות המחירים בענפי הקמעונות השונים.

עוד עולה מהדו"ח כי ב–2018 חלה עלייה של 7% בסכום של צ'ק ממוצע, לעומת 2017 — מ–931 שקל ל–997 שקל.

בחינת מספר ימי האשראי הממוצע — מספר הימים שלאורכם הצ'ק אינו יכול להיפרע — מעלה תמונה מדאיגה — עם עלייה של כ–6% במספר ימי האשראי הממוצע ב–2018 ביחס ל–2017. מספר ימי האשראי בשנה שחלפה הסתכם ב–94 ימים, לעומת 89 ימים ב–2017. בהשוואה ל–2016 ניכר גידול גבוה אף יותר, בשיעור של 8% — מ–87 יום ב–2016 ל–94 יום ב–2018. מהנתונים עולה כי בשנתיים שחלפו הישראלים פרסו את רכישותיהם ליותר תשלומים, מה שמעיד על הקושי לעמוד בהוצאות בשל עליות המחירים. בנוסף, הדבר עשוי להעיד על מחנק האשראי בקרב המעמד הנמוך ומעמד הביניים.

כשבוחנים את מספר ימי האשראי על פי חלוקה ענפית, עולה כי בענף הביגוד חלה עלייה של כ–3% במספר ימי האשראי הממוצע ב–2018 ביחס ל-2017; בענף חומרי הבניין חלה עלייה של 5%; ברשתות המזון נרשמה עלייה של 2.5%; ובענף התיירות היתה עלייה של 4%.

"2018 היתה שנה מעניינת במגזר הקמעונות", אומר שי פרמינגר, מנכ"ל ERN סליקת תשלומים. "יש סימנים מדאיגים שצריכים לעורר את קברניטי המשק, ובראשם עליות המחירים והגידול המשמעותי במספר ימי האשראי. השילוב הזה מסוכן, כי הוא מעיד יותר מהכל על מחנק אשראי".

עוד אומר פרמינגר כי מגמה בולטת שהחלה בשנה שעברה ממשיכה גם כעת: "צרכנים מרכזים את רכישותיהם ומגדילים את סכום העסקה הממוצעת בצ'קים. אנחנו צופים שהחוק המגביל את השימוש במזומן, שנכנס לתוקפו בשבוע שעבר, יגדיל באופן משמעותי את השימוש בצ'קים, מכיוון שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ליותר מ–16% ממשקי הבית אין עדיין כרטיס אשראי". מהצד השני,החוק החדש גם מטיל הגבלות על שימוש בצ'קים, כמו האיסור לתת צ'ק פתוח, ולכן יקשה על עסקים רבים לגלגל את הצ'קים הלאה.

 

 

1. ענף המזון: או שהישראלים אוכלים יותר — או שהמחירים עלו

כפי שנחשף ב–TheMarker, רשתות השיווק לא המתינו לשינוי המחירונים על ידי יצרניות המזון, שהודיעו על התייקרויות, וכבר גילגלו את ההתייקרות לצרכנים. וכך, כבר בחודשים האחרונים חלה עליית מחירים. הדבר ניכר גם בשימוש בצ'קים: ב–2018 היה סכום עסקה ממוצעת בתחום המזון גבוה ב–5.3% בהשוואה ל–2017, והוא הסתכם ב–644 שקל לעומת 612 שקל ב–2017.

2. אופנה: פחות קונים בחנויות

משבר האופנה — שהחל כבר בסוף 2017 והגיע לשיאו ב–2018 עם קריסת רשת הוניגמן וסגירת רשתות אחרות — נמשך. במקביל לסגירת רשתות, ניכרת ירידה במכירות. בין הסיבות הבולטות לכך ניתן לציין את מעבר הישראלים לרכישות אונליין.

לפי הדו"ח, ב–2018 נרשמה ירידה של כ–18% במספר העסקות הכולל בצ'קים בתחום האופנה, וירידה של 14.5% בסכום העסקות הכולל בענף האופנה ביחס ל–2017. בנוסף, סכום עסקה ממוצעת היה גבוה יותר, והסתכם ב–520 שקל לעומת 500 שקל ב–2017. בענף ההנעלה נרשמו נתונים דומים: ירידה של 19.3% במספר העסקות הכולל וירידה של 19.3% בסכום העסקות הכולל ביחס ל–2017.

3. ענף התיירות: הישראלים נפשו יותר

ענף התיירות חווה ב–2018 צמיחת שיא בעקבות התגברות התחרות במחיר ומגוון כרטיסי הטיסה. זאת בעיקר בעקבות צמיחת פעילות חברות הלואו־קוסט בישראל, שהשפיעה גם על שאר חברות התעופה הפועלות בישראל. המרוויחים העיקריים היו הצרכנים הישראלים שניצלו את ההוזלות, ורכשו יותר טיסות וחופשות. שיקוף לכך ניתן לראות בנתונים, כשבשנה שחלפה חלה עלייה של כ–6% בסכום העסקות בצ'קים הכולל בתחום התיירות, וכן עלייה של כמעט 8% בגובה עסקה ממוצעת. סכום עסקה ממוצעת ב–2017 היה 5,081 שקל, וב–2018 עלה הסכום ב–400 שקל נוספים. נתונים אלה גם מחזקים את שיא היציאות של ישראלים לחו"ל שנשבר משנה לשנה, כשלפי הלמ"ס, ב–2018 טסו לחו"ל כ–4.1 מיליון ישראלים, ו–1.9 מיליון ישראלים נסעו לחו"ל פעמיים או יותר.

4. ענף החשמל: קונים יותר באינטרנט

תוכנית נטו הוזלות של כחלון מדצמבר 2017 כללה פטורים ממס קנייה על מוצרי חשמל לבית — כמו מכשירי טלוויזיה, רמקולים ומיקרופונים — שעליהם הוטל מס קנייה של 15%–30%, לצד פטורים על קניית מקררים, מערבלי מזון, מטחנות מזון ותנורי חימום שעליהם הוטל מכס של עד 12%. למרות התוכנית, ב–ERN מדווחים כי בשנה החולפת אזרחי ישראל רכשו פחות מוצרי חשמל בחנויות לעומת 2017. ההשערות הן כי רבים מהצרכנים עברו לרכישות אונליין גם בענף זה, ומהנתונים עולה כי ב–2018 חלה ירידה של 8.5% בכמות העסקות בצ'קים הכוללת וירידה של 5.6% בסכום העסקות הכולל. עם זאת, סכום עסקה ממוצעת ב–2018 היה גבוה יותר — 3,505 שקל, לעומת 3,464 שקל ב–2017.

5. מכוניות:עלייה חדה ברכישות כלי רכב דו־גלגליים וטרקטורונים

הפקקים שהגיעו לשיאים חדשים בשנה שחלפה הם כנראה ההסבר לכך שב–2018 חלה עלייה של 5.3% במספר העסקות בצ'קים של כלי רכב דו־גלגליים וטרקטורונים, ועלייה חדה של 10.3% בסכום העסקות הכולל ביחס ל–2017. בנוסף, ב–2018 נרשמה עלייה של 4.7% בגובה עסקה ממוצעת ביחס ל–2017.

6. גברים מוציאים יותר מנשים

מהנתונים עולה כי למרות שנשים משתמשות יותר בצ'קים, גברים מוציאים סכומים גבוהים יותר באמצעותם. כ–42% ממספר העסקות הכולל שנעשו בצ'קים בוצעו על ידי גברים, לעומת 53.5% ממספר העסקות שבוצעו על ידי נשים ו–4.5% שבוצעו על ידי תאגידים. 48% מסכום העסקות הכולל בוצעו על ידי גברים, לעומת 27.5% מסכום העסקות שבוצעו על ידי נשים ו–24% בוצעו על ידי תאגידים.

7. החרדים והערבים מבזבזים יותר מבעבר

במגזר החרדי נמצא בדו"ח כי חלה עלייה של 11.7% בגובה עסקה ממוצעת באמצעות צ'ק, וסכום עסקה ממוצע במגזר זה ב–2018 היה 1,528 שקל לעומת 1,377 שקל ב–2017.

במגזר הערבי חלה עלייה של 13.8% בגובה עסקה ממוצעת, וסכום עסקה ממוצעת ב–2018 היה 3,232 שקל לעומת 2,840 שקל ב–2017. עוד עולה כי סכום עסקה ממוצעת במגזר הערבי גבוה מסכום עסקה ממוצעת בכלל האוכלוסייה, מה שמלמד על כך שהצ'קים הם עדיין אמצעי תשלום פופולרי במגזר הערבי.

יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:

בנקאות דיגיטלית: אחרי סגירת הסניפים, בנק ישראל מצמצם את השימוש בדואר

תיירות: מספר התיירים בשיא - וגם מחירי הנופש בישראל