חג החירות נדמה לפעמים כחג של עבדות כלכלית, בשל ריבוי ההוצאות על אוכל מיוחד, לבוש חגיגי ומתנות למארחים. רבים גם מאמצים את התקופה לחידוש הבית ואף מגדילים את המינוס על ידי הוספת רהיטים. ויש גם שמנצלים את החופשה הארוכה כדי לנפוש, בארץ או בחול.
כך או כך, בחודש זה גדלות משמעותית ההוצאות בחשבון הבנק. ניתן לסיים את תקופת החג הזו ללא בורות כלכליים משמעותיים. המפתח טמון דווקא בעולם האמוציונלי, אשר הופך את היד לקלה מדי על הארנק.
"מגיע לי", "אם כבר אז כבר", "רק את זה וזהו", אלה רק חלק מן המילים שאנו אומרים לעצמנו, המבטאים למעשה רגשות ותחושות. אם נזהה מדוע רגשות אלה עולים וצפים, נוכל לצמצם את ההוצאות ולעבור את התקופה עם אוויר לנשימה. מהם אותם הרגשות והתחושות?
תסכול. האוברדראפט מתסכל, וככל שהמספר מימין למינוס המטריד הולך וגדל כך תחושת חוסר האונים מתעצמת. כשיצאנו מבית ההורים לעצמאות כלכלית היינו ביתרת זכות ובדרך כלל לא חלק מהסטטיסטיקה ששומעים עליה כל כך הרבה. המינוס בחשבון הבנק התנוסס לראשונה, חל בדרך כלל עם הקמת המשפחה. חשבנו שאפשר לנצח את הסטטיסטיקה ופתאום נוכחנו לגלות כי אנחנו כמו כולם.
כישלון. תחושת הכישלון מגיעה בדרך כלל כשהמינוס הפך שלא ברצוננו, לעניין שבשגרה, וכך גם הטלפונים מהבנק. יש תחושה כי לא משנה כמה כסף יכנס לחשבון מהמשכורות והכנסות נוספות, לא נצליח להתקדם בחיים. ההלוואות שהבנק נותן בחפץ לב לכיסוי האוברדרפט גם לא עוזרות, כיוון שהן מקטינות את ההכנסה הפנויה, המינוס יחזור שוב ואיתו גם תחושת הכישלון בשל המרדף האינסופי אחרי כסף אשר אינו מאפשר להעניק לילדים או לנו את העתיד שחשבנו שנצליח ליצור.
נחיתות. הביקורת העצמית המוגברת מביאה לתחושת נחיתות ולאמירות הרסניות כמו "אני לא מספיק טוב", "אני לא עומד בסטנדרטים", "אני לא יודע להתנהל עם כסף ולכן אני מאכזב את הקרובים אלי שסומכים עלי".
חוסר הערכה. למרות שעות העבודה הארוכות והויתור על חיי משפחה, המשכורת רק נבלעת בתוך החוב לבנק. לכסף ולעבודה אם כך אין ממש משמעות.
אני לא חכם. איך יכול להיות שדבר כל כך בסיסי כמו לנהל כסף, אני לא מצליח לעשות? אנשים שהם הרבה פחות ממני מצליחים לחיות חיים טובים הרבה יותר, אז מה אני עושה לא נכון? אני טיפש?
דומה כי תחושות אלה יכולות להוביל רק למטה, אולם הגברת המודעות לקשיים האמוציונליים, ולרצון לעשות פעולות אשר יסייעו להתנהל כלכלית נכון יכול לשנות את פני הדברים.
לכן, הרבה לפני שמתחילים לפתוח את טבלאות האקסל ולרשום הוצאות, או לכעוס על בני הבית שמוציאים יותר מדי, יש לבחון פנימה מה הביא להתנהלות כלכלית לא רצויה כזו ולהפוך את פני הדברים.
ראשית כדאי להקל קצת בביקורת העצמית המנמיכה, ולא לראות רק את הדשא של השכנים שטסים לחו"ל או מבלים במלונות וקונים מכוניות חדשות, אלא לשבח את עצמנו על כך שאנו מצליחים להאכיל משפחה ולשמור את הראש מעל המים.
אם נרצה להתקדם ולהבטיח לילדים מימון לדירה, תשלום לאוניברסיטה וכדומה, כאן כבר נדרש לקחת אחריות וללמוד את הכלים להצלחה. כדי שנצליח, על כלים אלה להיתפר למידותינו, בהתאם לתכונות האופי והגורמים אשר מביאים אותנו להתאמץ להצלחה.
לקיחת אחריות ולמידת הכלים בדרך להצלחה תסייע למנוע את הבור הכלכלי ולהצליח להגיע להישגים בעתיד הקרוב והרחוק כאחד.
נעמה ויסבורט ודנה פרידמן הן מנכ"ליות של "נעמה ודנה המרכז לכלכלה אישית"