בחלק גדול ממשקי הבית, שני בני הזוג עובדים ולרוב הם מתקשים לבצע את מטלות הבית בעצמם ושוכרים לשם כך שירותים של עובד משק בית (מה שקרוי בדרך כלל - עוזרת בית). למעסיקים (כול אחד מבעלי הדירה, או השוכרים אותה) יש מחויבויות בחוק כלפי עוזרת בית, ולמעשה מתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד, אף שאינם המעסיקים היחידים שלה. האינסלטור הקבוע שלכם, למשל, לא מקבל מכם את התנאים האלה.
עו"ד שלום בר, מומחה לדיני עבודה, מפרט את המחויבויות:
שכר מינימום – חובה לשלם לעובד/ת משק הבית שכר מינימום. שכר המינימום הנוהג כיום בישראל עומד על 29.12 שקלים לשעה. מיותר לציין, כי הסיכוי למצוא עוזרת בית במחיר זה הנו נמוך ואת המחיר האמיתי יקבעו כוחות השוק.
חופשת מחלה – מכיוון שעוזר/ת משק בית לרוב עובדים מספר פעמים בשבוע ולא מדי יום, מחשבים את ימי העבודה החל מהיום שרשום באישור הרפואי שבידה.
נסיעות – המעביד מחויב לשלם הוצאות נסיעה בכפוף לתקרה הקיימת בחוק.
דמי הבראה – עובדים שהשלימו שנת עבודה זכאים לדמי הבראה. דמי הבראה מחושבים לפי וותק ושעות העבודה החודשיות על בסיס 378 שקלים ליום לעובד במגזר הפרטי, והדין אינו שונה אצל עובד משק בית, אשר זכאי, כמו יתר העובדים, בתשלום דמי הבראה.
חופשה שנתית – עובדים זכאים לחופשה שנתית בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית
ביטוח לאומי – עובד/ת משק הבית זכאית לתשלום של ביטוח לאומי. עליכם להיכנס לאתר הביטוח הלאומי ולעדכן בו את פרטיו, הביטוח הלאומי ישלח לכם שובר אותו תשלמו עבורו.
ביטוח פנסיוני – עובד/ת משק הבית זכאי לביטוח פנסיוני בגובה 6.5% ממשכורתו לתגמולים ו-6% לפיצויים על חשבון המעסיק וכן 6% לתגמולים על חשבון העובד. ביטוח פנסיוני הוא חשוב כיוון שבמקרה של נכות או מוות חו"ח אתם עלולים למצוא את עצמכם משלמים לעובד או לשאריו את הפיצויים במקום חברת הביטוח.
פיטורים – במידה מפטרים את עובדת משק הבית עליכם להודיע לה מראש ובכתב בהתאם להוראות חוק הודעה מוקדמת, ולשלם לה פיצויי פיטורים. על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, טרם החלטה על פיטורים על המעסיק לערוך שימוע לעובד.
"לסיכום, מדגיש עו"ד שלום בר, "העסקת עובד/ת משק בית מצריכה מהמעסיק לעמוד במספר דרישות של החוק. אי עמידה בדרישות החוק חושפת אתכם לתביעות העלולות להסתכם בכסף רב".
יחסי עבודה ולא מתן שירותים
עובדי משק בית מתנהלים בעצם כמו ספקי שירותים ללקוחות שונים (כמו קבלן עצמאי/פרילנסר). מדוע אם כך נקבעו עבורם חוקי עבודה התואמים מעמד של שכיר? שאלנו את משרד הרווחה ושם השיבו לנו:
"סוגי ההתקשרות בין שני צדדים לביצוע משימה מיוחדת, לטובת אחד מהצדדים, בתמורה לתשלום כספי, מוסדרת באחד משתי ההגדרות: מתן שירותים כקבלן עצמאי או במסגרת יחסי עבודה.
שאלת קיומם של יחסי עבודה מצויה בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה, אשר לא אחת הכיר ביחסים בין עוזרות בית לבין המעסיקים כיחסי עבודה ולא כמתן שירותים, וזאת על פי המבחנים לקיומם של יחסי עבודה". אגב, לגבי השאלה מיהו המעסיק, נענינו כי "התא המשפחתי יחשב המעסיק".
בכל זאת, נשארנו קצת מבולבלים, ופנינו למשרד עורכי הדין ג'ון גבע-הדר, המתמחה גם בדיני עבודה, ושאלנו כמה שאלות להעמקת ההסבר של משרד הרווחה.
האם בכול מקרה מתקיימים בינן לבין בעלי הבית יחסי עובד מעביד? מתי זה לא קורה?
"עובד במשק בית, נחשב לעובד של בעל הבית לכל דבר ועניין. כך הוא מוגדר לפי חוק הביטוח הלאומי וכך נקבע גם בפסיקת בתי הדין לעבודה (למשל בע"פ (ארצי) 34795-06-16 נקבע: 'נקודת המוצא במקרה של עובד משק בית היא שיחסי העבודה נקשרו בינו לבין המחזיקים בבית שהם אלה אשר נהנים מעבודתו'.
האם זה נקבע בחוק? מדוע מעסיק עובד משק בית שלא מפריש לביטוח לאומי, פנסיה, דמי הבראה, נחשב כעובר על החוק?
"החובה לבצע את ההפרשות והתשלומים עבור עובדי משק בית לא מאוגדים בחוק אחד, אלא בשורת חוקי מגן. כך למשל צו ההרחבה לפנסיה חובה, לא מסייג או מחריג עובד במשק בית ועל כן, הוא חל על עובד כזה, כעל כל עובד במשק.
ישנם חוקים ספציפיים הדנים במעמדם של עובדי משק בית; כך למשל, בשנת 1995 הותקנו תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית) אשר קבעו את שיעור ביטוח הבריאות של המעסיק לשלם עבור העובד וכך ישנה גם התייחסות בתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)".
מה הרציונל מאחורי הקביעה שמדובר ביחסי עובד מעביד? במה שונה עוזרת בית מכול פרילנסר אחר?
"מרבית חוקי העבודה, שמכונים 'חוקי מגן' הם חוקים שלא ניתן להתנות עליהם, או לשנותם; כלומר, גם אם העובד טוען, שהוא מוכן לעבוד בחינם, או מתחת לשכר מינימום, או אפילו לוותר על הפנסיה, הדבר אסור ומנוגד לחוק.
"בדרך כלל, עובדים במשק בית הם עובדים ששייכים לאוכלוסייה מוחלשת, או כזו, אשר יש צורך להגן עליהם במיוחד.
"עם זאת, היו למשל תביעות בבתי הדין לעבודה, של עובדים במשק בית שלא קיבלו כל תשלום עבור עבודתם כשהנתבעים (המעסיקים) טענו, שהעובדים עשו זאת במסגרת יחסים עם בעל הבית. דוגמה אחת היא של עובדת זרה, אשר לא קיבלה כל תשלום על עבודתה ובמהלך המשפט התברר, כי היא ניהלה מערכת יחסים משפחתית ממש עם המעסיק שלה – בית הדין קבע, כי היא לא נחשבת לעובדת שלו, אלא כמי שניהלה אתו משק בית משותף ולכן גם עשתה את העבודות שעשתה".
"ואולם, מרבית פסקי הדין חוזרים על הרציונל שלפיו, ראוי ונכון להגן על עובדים אלה ולהשוות את תנאיהם לתנאי עובדים שכירים אחרים".
לידיעת העובד – חייב לשלם מס
האם עוזרת הבית צריכה לשלם מס על הכנסותיה?
"וודאי – בניגוד לעובד שכיר, שהמעסיק, הוא זה שמנכה את מס ההכנסה במקור ממשכורתו (עובד מקבל שכר 'נטו' לחשבון הבנק ורואה בתלוש מה המס ששילם באמצעות המעסיק), מעסיק של עובד במשק בית פטור מניכוי המס במקור וזאת לפי תקנות מס הכנסה. כלומר, עובד משק הבית מקבל את השכר 'ברוטו' וזוהי אחריותו המלאה לשלם את המס".
בשורה התחתונה החוק עצמו לא קובע יחסי עובד ומעביד עם עובד משק בית, אבל משום שעובדים אלה נחשבים ל"אוכלוסייה מוחלשת", הם נהנים מחוקי מגן שלא חלים על עצמאים, ובתי הדין לעבודה בוחנים תביעות להפרשות של המעסיק לפי הקריטריון של אם התקיימו "יחסי עבודה" בין המעסיק של עוזרת הבית לבינה, וכי לא מדובר רק ב"מתן שירותים".