בסוף השבוע האחרון פורסמה הידיעה על נפילת בנק SVB (סיליקון ואלי בנק) בארה"ב, שהפך השירותים הבנקאיים של חברות ההייטק (כולל מאות סטארטאפים ישראלים), משלב הסטארט-אפ ועד ההנפקה, תוך אספקה של אינספור שירותים פיננסיים, החל מחשבונות עו"ש, דרך פקדונות מט"ח, חשבונות מסחר, הלוואות ואשראי בנקאי ועד בנקאות אישית.

"נפילה של בנק בסדר גודל כזה היא אירוע מכונן", מסביר אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות "תמיר פישמן". "SVB הוא בנק שמתמחה בעבודה מול חברות טכנולוגיה, והוא גדל בקצב מסחרר יחד עם בועת ההיי-טק ומספר ההפקדות בו כמעט הוכפל תוך שנה בלבד. עד סוף 2022, SVB היה המלווה ה־16 בגודלו בארה"ב. הקריסה שלו הייתה השנייה בהיסטוריית הבנקאות של ארה"ב".

איך קורה שבנק פתאום נופל?

״האסטרטגיה הבסיסית של הבנק הייתה לתת  ריבית  גבוהה יותר על פיקדונות כדי למשוך לקוחות הי טק , ומצד שני לתת להם גם הלוואות שלא היו מקבלים הלוואות במקומות אחרים", מסביר תמיר. "הגידול בפיקדונות היה כה עצום (כמאה מיליארד דולר) שהבנק לא הצליח מנגד לתת הלוואות באותו סדר גודל  ובכך לקח על עצמו סיכון עצום של שחיקה ברווחיות ובהון העצמי.  מכיוון שעל פיקדונות משלמים ריבית (הוצאה) וכאשר מנגד אין מספיק  הלוואות (הכנסות) נוצר הפסד".

אלדד תמיר (צילום: שריי עוז)
אלדד תמיר | צילום: שריי עוז

"בשלב הזה הבנק כבר מבין שיש בעיה, אך במקום לפתור אותה הוא מתחכם ועושה טעות על טעות כאשר על מנת לנסות להגדיל את ההכנסות, הבנק קונה המון אגרות חוב בשוק . אבל מה לעשות שכאשר האינפלציה פרצה,  הבנק המרכזי העלה ריבית, ועליה  זו בריבית כגרמה להפסדים עצומים לתיק החוב .

"על מנת לנסות ולהציל את עצמו מכר הבנק נכסים (תיק הלוואות ) בהפסד של 2.25 מיליארד דולר ובעצם 'הצית' את עצמו באותו רגע, מכיוון שאותת לכל אלו שמשקיעים אצלו כספים שהמצב קשה וגרם להם לרוץ ולמשוך את הכסף- מה שעוד יותר הכניס אותו לבעיה עד לקריסתו המהירה. על פי דיווחים, עד נעילת הבנק בשישי, נמשכו ממנו 42 מיליארד דולר. עד סוף אותו יום מסחר, מאזן המזומן בבנק היה בחוסר של 958 מיליון דולר, והוא נכשל להשיג ביטחונות ממקורות חיצוניים".

האם הכסף אבוד?

"לבנק מספיק נכסים על מנת להחזיר ללקוחותיו את כל כספי הפיקדונות. אבל שאלת הזמן עדיין לא ברורה", קובע תמיר. "נכון לעכשיו הבנק סגור עד יום שני בבוקר, ולאחר מכן לקוחות מבוטחים יקבלו גישה לכלל חשבונותיהם החל מיום שני ולכיסוי של עד 250 אלף דולר. לקוחות שאינם מבוטחים ייאלצו להמתין עד שהרשות תצליח לממש כמה נכסים כדי לגשת אל כספם".

"לאחר מכן, הפתרון הטוב ביותר הוא שנתעורר מחר בבוקר ונשמע שהבנק נמכר לאחד הבנקים הגדולים בארצות הברית, ואם לא אני מניח שהממשל ידאג להחזיר ללקוחותיו את כספי הפיקדונות  במהירות האפשרית על מנת לא להגדיל את הנזק".

האם תרחיש כזה יכול לקרות בישראל?

"בנקים פשטו רגל בישראל בעבר ואירוע קיצוני תצמיד יכול לערער יציבות של בנקים , גם בישראל", אומר תמיר. "השאלה הכי גדולה שנשאלת כרגע היא איפה היו הרגולטורים, ואיך הם הרשו לבנק לגדול כל כך מהר ולקחת על עצמו כל כך הרבה סיכון הכרוך בריבית?"

"לעומת זאת, בישראל הרגולציה מהודקת יותר, והוראות הפיקוח מחייבות את הבנקים לשמור רזרבות כספיות של הון כדי להבטיח את פעילותם השוטפת גם בשעת חירום. ההקפדה על יציבות הבנקים בימי שגרה, העמידה את המערכת הבנקאית כיום במצב של עמידות מפני משברים. הבנקים נהנים מעודפי הון, יחסי נזילות גבוהים ותיק אשראי באיכות גבוהה. ​בנוסף מספר הבנקים קטן ואין כמעט תחרות (ולכן אין שחיקה ברווחיות)".