בשבוע האחרון דובר רבות על עליית מדד המחירים לצרכן ואיתו העלייה במחירי ביטוח הרכב, ארנונה, חשמל, מצרכי מזון ועוד. רבים מאלו שדיווחו היו מומחים בעסקי המזון למשל שאמרו "ימים קשים עוד לפנינו, אפשר להגיד שלפנינו ממש צונאמי של עליות מחירים".
עוד ועוד חברות גדולות במשק דיווחו על עליית מחירים ובעיקר במוצרים בסיסיים כמו חלב חיתולים ומוצרי מזון הכרחיים. הקמעונאים, המוכרים את המוצרים בפועל, מצדם משאירים לצרכן את יכולת הבחירה אם לקנות מוצרים שמתייקרים, אם יש להם בכלל את אפשרות הבחירה.
אבל קול הזעקה הצרכני והתקשורתי שקם אינו בהכרח מתכתב עם המציאות הפיננסית. לפי בנק ישראל היעד לעליית המחירים היה גבוה בהרבה ממה שדובר במדיה, ויתרה מכך, לפני ההתייקרות גם הייתה ירידה במחירים, אשר הקטינה את העלייה עוד יותר. אז האם באמת יש ממה לפחד?
מדד המחירים לצרכן נקבע לפי סקר הוצאות של משקי בית הלמ"ס שבודק את הסעיפים שעליהם משלמת משפחה ממוצעת בישראל מדי חודש. בסל המשפחתי קיימים אלפי מוצרים ובכל שנה הלמ"ס בודק בכמה השתנה המחיר של כל אחד מהמוצרים בסל של המשפחה הממוצעת. הבעיה העיקרית היא שחלקים נרחבים מהסל כבר לא קיימים כמו טיסות והופעות והלמ"ס עמדה בפני אתגר לא קטן תוך ביצוע התאמות, גם אם לא בשלמות.
לפי הערכות המומחים, מחירי הדירות האמירו ב 10% והם צפויים לעלות עוד יותר. בנוסף הממשלה החליטה להעלות את המס על הכלים החד פעמיים והמשקאות הממותקים אשר מזניק כמובן את המחירים של סל הקניות. חברת אסם צפויה להעלות את מחירי מאות מוצריה בממוצע של 4.6%. גם במשק הבית האזרחים ישלמו יותר, עם התייקרות של חשבונות החשמל והארנונה. חברת החשמל פרסמה כי חשבון החשמל יעלה בכ-4.9%. לטענתה העלייה קורית בגלל מחירי הפחם העולמי שהתייקר ב 100% בשנה האחרונה.
אבל עליית המחירים הזו היא הכרחית כיוון שהיא מונעת אינפלציה. כאשר יש אינפלציה ערך הכסף יורד ומביא לעליית מחירים ללא יציבות ופיקוח. תהליך האינפלציה יוצר אי וודאות לגבי ערך הכסף ובכך נפגעות השקעות עתידיות במשק והשקעות לטווח ארוך. בנוסף, אינפלציה גבוהה מייקרת ומפחיתה את האשראי הניתן למשק ובכך עליית המחירים רק עולה ללא הגבלה. תפקידו של בנק ישראל הוא למנוע אינפלציה על ידי העלאת מחירים מתונה ושמירה על ערכו היציב של הכסף.
יש להבין כי עליית המחירים הנוכחית היא תהליך פיננסי טבעי ששומר על הציבור ואין צורך בפאניקה. בנק ישראל העריך כי התייקרות המחירים הכוללת תנוע בין 1%-3% ולפי נתונים מנובמבר של השנה הקודמת ההתייקרות נמצאת בגבול המתון של בנק ישראל שהיא 2.4% ורחוקה מהקטסטרופה שרבים מציגים.
התייקרות מתונה משאירה את אחוז האבטלה נמוך ואת המשק פורח
עלייה זו מתונה אף יותר כיוון שבשנת 2020 נרשמה ירידת מחירים כוללת של 0.7%, כך שהעלייה המתונה היא אפילו פחותה. לגבי התייקרות חשבון החשמל, בשנה הקרובה הוא אמור לרדת חזרה ואפילו להיות זול יותר ממה שהכרנו עד עכשיו. תעריפי הארנונה מתעדכנים כל שנה לפי מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי כך שלא נראה התייקרות חריגה בתחום הזה. לגבי ביטוחי הרכב, החברות מודיעות כי חלק מהעלייה קורית בגלל התייקרות חומרי הגלם והגניבות העולות. עם זאת, השוק רווי במתחרים ואף חברה לא רוצה לאבד את הלקוחות שלו ולכן התעריפים יעלו אך במידה מתונה ובאחוזים בודדים. בסל המזון יש עלייה חדה במחירי כלים חד פעמיים ובמשקאות הממותקים ובקרוב גם במוצרי אסם, אך אולי כאן זו עלייה לטובה אם לכולנו יקרה במיוחד הבריאות וכדור הארץ מתפקד.
כדאי להרגיע את הרוחות. ישראל מוצאת עצמה במועדון היוקרתי של 20 הכלכלות המובילות בעולם בתוצר לנפש, לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית. נתוני הצמיחה לנפש הם אינדיקטור המהווה מדד לחישוב רמת העושר של אומה. כל אלה מדגישים את ההתקדמות המרשימה שהכלכלה הישראלית רשמה לעצמה דווקא בתקופה המורכבת הזו.
בנוסף, קיים חשש מירידת מחירים שגורמת לפיטורים במשק, לשיתוקו ולצמצום השקעות עתידיות. עליית מחירים מתונה משאירה את אחוז האבטלה נמוך ומשאירה משק פורח. הכלכלנית שערכה מחקר עבור הכנסת מוסיפה שעלייה בהוצאה הפרטית מצביעה על עלייה ברמת החיים. היא בדקה את עליות המחירים באירופה מול ישראל ומצאה שבישראל המחירים עלו ואיתם רמת החיים, בעוד באירופה הכול נשאר כפי שהיה במשך שנים.
המצב בישראל ובעולם כולו נמצא באי וודאות כללית ולא רק כלכלית. יש לאזרחים רבים חששות מוצדקים מהלא נודע וכמובן שהכסף תמיד מדבר לצד הבריאות. עם זאת, כשבוחנים את המצב לעומק רואים שהשפל הביא אחריו גאות של שוק מוצף בהשקעות, עובדים וכמובן צרכנים.
הכותב הוא מנכל Moneytor פלטפורמה לניהול פיננסי חכם