לפני כשבועיים דחה השופט פרופ' עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז לוד הסכם פשרה שגובש ביוני בתביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח הראל, מגדל, כלל ומנורה-מבטחים. המדובר היה בצעד חריג ומהדהד, שנועד למנוע אי צדק משווע ללקוחות. הסיבה: חוות דעת שהזמין השופט קבעה שסיכויי התביעה טובים מאוד, ואם זו תתקבל, ייאלצו החברות להחזיר למבוטחים יותר ממיליארד שקל.
עוד ב-mako כסף:
מדובר בבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה ב-2011 בגין גביית יתר של דמי ניהול במשך שנים בעבר - מבלי שהתקבל אישור של המבוטחים. התשלום נגבה בגין מה שמכונה על ידי חברות הביטוח "גורם פוליסה", מבלי שהחיוב בתשלום זה מעוגן בהוראות הפוליסה.
על פי הסכם הפשרה החברות היו אמורות להחזיר למבוטחים שלהן, שבוטחו בפוליסת ביטוח חיים מסוג "מניב" הכוללת מרכיב חיסכון, שהופקה עד שנת 2004, רק 100 מיליון שקל. בפועל, הציבור היה מקבל רק 11% מהכספים שנטלו ממנו לכאורה חברות הביטוח. עורכי הדין, אגב, היו גורפים לא פחות מ-43 מיליון שקל.
אלא שלשופט גרופסקוף היה רעיון אחר. הוא מינה בודק מטעמו, פרופ' אייל זמיר, וזה קבע סיכויי התביעה טובים מאוד. השופט קבע ההחזר הראוי צריך להיות גבוה באופן משמעותי - 365 מיליון שקל (40% מהסכומים שנגבו והפחתה עתידית של 50% בגובה דמי הניהול).
חברות הביטוח יודיעו לבית המשפט את עמדתן לגבי ההסדר המתוקן עד תחילת דצמבר. אולם עד אז, כדאי לבדוק מה משמעות ההסדר עבור המבוטח הפרטי, ממנו נגבו לכאורה סכומים שלא עדין. ההחזר הכספי בטוח. אולם מה יהיה השיעור שלו? הכל תלוי בכמה שילמו המבוטחים לחברת הביטוח. ההערכה היא שמדובר בהחזר של כמה עשרות שקלים לכל חודש שבו כל מבוטח שילם על הפוליסה לחברת הביטוח. לדוגמה: אם ההחזר יהיה 30 שקל לחודש כפול 100 חודשים (התביעה מתייחסת לתקופה שבין השנים 2003 ל-2008), המבוטח יקבל החזר של 3,000 שקל.
לדברי עורך הדין ג'ון גבע, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, רק לאחר שיינתן פסק דין, ייקבע במסגרתו המנגנון לפיו יוחזרו הכספים למבוטחים. במקרה של החזר יפורסמו הודעות בעיתונות על פסק הדין והקריטריונים המחייבים של המבוטחים שיהיו זכאים להחזר.
מתי כל זה יקרה? לדברי עו"ד גבע, אם יהיה הסכם פשרה, אשר יקבל תוקף של פסק דין, ההליך יהיה הרבה יותר מהיר מאשר אם התביעה תידון כתביעה ייצוגית על כל ההשלכות (הוכחות, ראיות, אי ודאות, ערעור על פסק הדין וכו').