נגיף הקורונה חובה בתוכו משברים רבים – בריאותיים, כלכליים ופוליטיים. אולם, כמו בכל משבר, גם המשבר הנוכחי מאיץ תהליכים במישורים בהם הוא נוכח. אם, למשל, מלחמות העולם במאה הקודמת האיצו גילויים רפואיים (כמו הפניצילין) או זרזו את קצב התפתחות אמצעי השינוע האוויריים, כך משבר הקורונה מאיץ תהליכים שונים בתחומים שונים, כמו דיגיטציה של עולם התעסוקה, המסחר וההוראה, או פיתוחים מתחום הבריאות כמו פיתוח מכשירי הנשמה זמינים וזולים. נראה כי בישראל הקורונה האיצה, בין השאר, גם את התהליכים הפוליטיים - אך תוצרי ההאצה זו אינם דווקא חיוביים.
הממשל בישראל נדרש תוך חודשים ספורים לעבור ממתן מענה מידי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, בשל החשש כי המערכת הבריאותית תקרוס, ליצירת פתרונות יצירתיים מפני המשבר הכלכלי המקדם את פנינו בצעדי ענק. הרחוב כבר כמעט אינו דואג מפני הנגיף העלול לפגוע בבריאותו, הרחוב בעיקר דואג מפני הנגיף הפוגע בחסכונותיו.
ישראל, שלא בטובתה, מנוסה גם באתגרים כלכליים. הללו בדרך כלל תוצר של המצב הגיאופוליטי המורכב בו ישראל נמצאת במזרח התיכון. סכסוכים מזויינים בעלי היקפים רחבים כמעט פעם בעשור הגדילו את תקציב הבטחון באופן משמעותי על חשבון תקציבי תשתית ופיתוח אחרים. הניסיון המר לימד את הממשל לצבור חסכונות לסכסוך המזוין הבא. לשמחתנו, מעל עשור, ישראל לא נדרשה למאבק מזוין בעל עצימות גבוהה (אם כי לא ניתן להתעלם מן המצב הביטחוני הבלתי נסבל שחווים תושבי הדרום בשנים האחרונות). בעקבות כך, לישראל ישנם "שומנים פיננסיים" לעת משבר כלכלי – גם אם אינו תוצר של סכסוך מזוין – בעזרתם יכול הממשל, למשל, להעניק מענקים כספיים בקלות ובמהירות.
לממשל הנוכחי, יצא מוניטין כלכלי טוב, ובצדק. משברים כלכליים שונים שחווה העולם המערבי בעשור האחרון דילגו מעל ישראל, לא מעט בגלל התארגנות מקדימה נכונה ובעיקר בזכות כלכלה שמרנית ואחראית. למשל, בעוד שבמדינות דרום אירופה (פורטוגל, איטליה, יוון, ספרד) נראה היה כי הכלכלה מתפקדת כמו במשחק ילדים - בהן התאפשר מתן אשראי גבוה לצריכה פרטית וציבורית, אך ללא עלייה בשיעורי הפריון, התנהלות שהובילה לחובות עצומים - הממשל הישראלי הידק חגורות, ועודד הלוואות רק כאשר הציבור הוכיח את חריצותו בשיעורי פריון עבודה גבוהים (והציבור הישראלי חרוץ מאד!). הממשל הישראלי לא התפתה לפתרונות אינסטנט והוכיח בהתנהלותו הכלכלית כי הוא מתנהל כאדם בוגר, הבוחן בחינה מקיפה את הקשיים השונים ומפעיל בכובד ראש שיקול דעת בהליכותיו, עד לביסוס מרשים של ישראל כמעצמה אזורית בתחום הכלכלי.
אך כאמור, משבר הקורונה מאיץ תהליכים, ובין השאר גם במישור הפוליטי-כלכלי. הממשל הישראלי נראה היום כמו ילד מבולבל, הפועל מתוך אימפולסיביות וחוסר שיקול דעת. סגירת סקטורים עסקיים ללא הבחנה ומתן מענקים כספיים ללא מחשבה מקדימה – כל אלו מעלים את האפשרות כי הממשל חווה רגרסיה בהתפתחותו הכלכלית. מבט נוסף יגלה כי הממשל אמנם פועל כמו ילד קטן, אך הוא אינו כזה, אלא דומה יותר לאדם בוגר שקפצה עליו הזקנה, וזו האחרונה הביאה עליו שיטיון (או קיהיון). הדמנציה מתבטאת בהידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי והמנטלי של האדם – כך נראה הממשל הישראלי היום, מבולבל מאד. יגידו המבקרים, מה אתה סח, הרי תגובת הממשל לאתגרים השונים מביעה כי כוחו במותניו והוא בשיא כוחו. על כך יש להשיב מעולם המושגים הפסיכוגריאטרי – כי מה שאנו חוזים זו קוֹנְפַבּוּלַצְיָָה שלטונית.
יש אינדיקציה מובהקת למצב הגריאטרי שבו הממשל מצוי – כאשר יריביו הפוליטיים מברכים אותו. הוא אולי חושב שהם מברכים אותו להצלחתו, אך מי שמאזין היטב שומע שהם מברכים עליו ברוך דיין האמת
הדמנציה השלטונית ברורה בתסמיניה. הממשל מבולבל ומבלבל, סותר את עצמו בחקיקות ובדרכי פעולה שאינן קוהרנטיות ותגובותיו המהירות לאתגרים הכלכליים דומים יותר לאדם מבוגר שהבין כי תפקודו הקוגניטיבי במגמת הידרדרות אך חסר את האומץ להודות בכך. לכן, הוא מלהג עם סביבתו תוך כדי ניסיון להשלים חורים בתפקודו הלקוי או במידע המצוי אצלו, כדי שלא ישימו לב למצבו הגריאטרי.
היו "מומחים" בודדים, לא מעולם הכלכלה השמרני, אשר בירכו על פיזור המענקים שהצהיר הממשל בשבוע שעבר. אנשי הכלכלה החברתית, שדאגתם הכנה לחלשים, הובילה אותם לקלקול השורה עד להגנה על הממשל הקפיטליסטי המחלק כספים לציבור ללא שום דיפרנציאציה. זו אולי אינדיקציה מובהקת למצב הגריאטרי שבו הממשל מצוי – כאשר יריביו הפוליטיים מברכים אותו. הוא אולי חושב שהם מברכים אותו להצלחתו, אך מי שמאזין היטב שומע שהם מברכים עליו ברוך דיין האמת. כדאי שהממשל יתעשת ויוכיח כי הוא יודע גם לפעול באופן אחראי, מתוך שיקול דעת כלכלי שאפיין אותו בעשור האחרון – ולא יתפתה לספק בדיות כלכליות במסגרת קונפבולציה שלטונית להסוואת השיטיון שאוחז בו בתקופת המשבר האחרונה.
הכותב הוא מרצה במרכז האקדמי פרס ברחובות