אם לא תהיה דחייה נוספת, וההערכה היא שלא תהיה, החל מה-22 בספטמבר הקרוב נוכל לעבור בקלות מבנק לבנק באמצעות הוראה מקוונת, מה שמכונה "העברה בקליק", כשהמעבר עצמו יתבצע בתוך 7 ימים בלבד.
הציבור הורגל לחשוב שלעבור בין בנקים זה מסובך; עקרונית זה לא נכון גם היום, כי באתרי הבנקים ניתן ללחוץ על בקשה לסגירת חשבון, והבנק שאליו הלקוח רוצה לעבור מטפל בכול מה שנדרש. עם זאת, מקבלים הודעה חוזרת מהבנק שיחזרו אליו בתוך מספר ימים מסוים, לא תמיד חוזרים והבירוקרטיה מנצחת, ובנוסף – נדרשים כאן טפסים על גבי טפסים שיש למלא. רפורמת הניוד שתיכנס בספטמבר תעשה את הכל יותר פשוט , ומה שהכי חשוב – בתוך 7 ימים.
לפני שבוע וחצי אישרה ועדת שרים לענייני חקיקה, ברגע האחרון, סמוך לפיזור הכנסת, תזכיר חוק לניוד שיסיר את המכשול האחרון בדרך לרפורמה.
על פי סקר שביצע הבנק הדיגיטלי הראשון בקרב 650 אנשים מקבוצת מחקר, נמצא ש-20 אחוזים היו רוצים לעבור בנק, אבל רק 2 אחוזים מהם עוברים בפועל. סקר שביצע בנק ישראל על שביעות רצון מהבנקים ב-2019 תומך בממצאים האלו שכן שם עלה כי 46 אחוזים מלקוחות שני הבנקים הגדולים לא ימליצו על הבנק לחבר או בן משפחה.
הנסקרים נשאלו מה הכי קשה להם במעבר בין בנקים וכמעט מחצית ענו שהם לא יעברו בנק בגלל הבירוקרטיה הנדרשת. עוד קשיים שצוינו הם: סגירת חשבון בבנק שממנו מעוניינים לעבור (17 אחוזים), העברת הוראת קבע (12 אחוזים), העברת הלוואות (8 אחוזים), העברת כרטיס אשראי (7 אחוזים), העברת תיק השקעות (4 אחוזים).
לקדם התחרות ולחזק את כוח המיקוח של הלקוחות
כיום, לקוחות המבקשים להעביר את הפעילות הבנקאית שלהם לבנק אחר, נתקלים לעתים בקשיים בעת השלמת הליך המעבר והתהליך נמשך זמן רב. נוכח קשיים אלו, ומתוך רצון להקל על הלקוחות ככל שניתן בעת הליך המעבר, מקדם בנק ישראל יחד עם משרד האוצר את רפורמת מעבר מקוון בין בנקים. מדובר בפרויקט טכנולוגי מורכב ובעל עלות גבוהה למערכת הבנקאית.
עם השלמת הפרויקט, במהלך שנת 2021, יוכלו לקוחות הבנקים לעבור בין הבנקים באופן מקוון ונוח, כאשר הליך המעבר יהיה ללא עלות עבור הלקוח ויושלם בתוך כשבעה ימי עסקים. רפורמה זו, תפשט את הליך המעבר בין הבנקים, תגביר את התחרות במערכת הבנקאית ותעודד חדשנות ויעילות בבנקים, לטובת הלקוחות.
בבנקים ובחברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) נערכים לניוד המקוון, והם לא ממש מודאגים שלקוחות יעזבו אותם, משום שעל פי סקר של הפיקוח על הבנקים מ-2019 רק 11 אחוזים אינם מרוצים מהבנק שלהם: "יש יחסית מעט אנשים שסבורים שהבנק שלהם אינו מתנהל כלפיהם בהוגנות. הסיבות העיקריות העומדות בבסיס תפיסה זאת הן: עמלות גבוהות, חוסר מענה או מענה איטי בטלפון, העדר שירות אישי, עומס בסניפים, ריבית גבוהה על המינוס וההלוואות, ומחסור בכספומטים וסניפים," נכתב בתוצאות הסקר/
ההטבות מהבנק הישן ישמרו לפחות ל- 3 חודשים
ניתן יהיה לנייד בין בנקים בצורה מקוונת כ – 80 אחוזים מחשבונות עובר ושב. סוגי הפעולות שינוידו באופן אוטומטי כוללים: יתרות זכות בשקלים ובמט"ח, יתרות חוב בשקלים ובמט"ח, הרשאות לחיוב חשבון עובר ושב, הוראות קבע (למעט חריגים), שיקים, ניירות ערך שניתנים להעברה (ניהול ני"ע ישראליים יועבר עד 12 יום, ני"ע זרים עד 15 יום. ר.מ.), וחיובים בכרטיס חיוב בנקאי.
הלקוח יוכל לקבוע את יום המעבר של הפעילות בחשבון, לבטל את הבקשה להעברת הפעילות (עד יום לפני יום המעבר בפועל), להעביר מספר חשבונות לחשבון אחד, ולהגיש כמה בקשות שירצה ללא מגבלה, למעט אם קיימת בקשה בתהליך באותו הזמן או שטרם עברו 3 חודשים מהניוד הקודם.
בנוסף, הלקוח יהיה זכאי שההטבות וההנחות בבנק הישן ישמרו לו לפחות למשך 3 חודשים ממועד הבקשה (במידה והניוד מתעכב או מתבטל) ,או עד למועד המעבר בפועל במידה והוא מוקדם יותר. פעולות שימור מצד הבנק הישן, ככל שיהיו, יתבצעו באופן הוגן וללא לחצים, והבנק יהיה מחויב לתת מענה לפניות הלקוח הנוגעות לפעילות שנותרה אצלו. הבנק החדש ישמש ככתובת לכל פניות הלקוח אודות התהליך וכל מידע שיעבור יהיה כפוף לדיני הפרטיות.
החשבונות אשר לא יהיו ניתנים לניוד בצורה אוטומטית הם חשבונות שקיימת לגביהם מורכבות או מניעה משפטית (כגון חשבונות נאמנות, חשבונות נפטרים, חשבונות אפוטרופסות וכדומה). במקרים אלו העברת הפעילות בין הבנקים תהיה בהתאם לתהליכים שהיו קיימים עד כה.
המעבר הקל שיתאפשר מספטמבר אינו אומר, שכל לקוח יוכל לעבור מבנק לבנק; במילים אחרות, אם אתם לקוחות עם חוב גדול לבנק הקיים ללא בטחונות מספיקים, הרי שלמרות שאתם סבורים שהבנק שלכם אינו הוגן כלפיכם, עדיין תתקשו להעביר את החשבון.
למי שמודאג מהמעבר באמצעים דיגיטליים, בנק ישראל מחדד: "בנק קולט יאפשר ללקוח להגיש בקשה בכתב להעברת פעילות בכל אמצעי ההתקשרות המוצעים על ידו, לבחירת הלקוח, ולכל הפחות בערוצי האינטרנט של הבנק ובסניף, וזאת לאחר שזיהה את הלקוח באמצעים המקובלים".
ברוב המקרים הבנקים יאבקו על לקוחות
בכירים בבנקים ששוחחנו אתם ולא רצו בחשיפת שמם טוענים כי בעיקרון לבנקים אין כאן ברירה, כי מדובר בחקיקה. עם זאת, ברור שמי שיקליק על מעבר לבנק אחר יקבל טלפון מהבנק שלו, ישאלו אותו מה הביא אותו להחלטה, ואז ברוב המקרים הבנק הנוכחי ישפר ללקוח את תנאיו: "ואז הושגה המטרה בעצם, שהתחרות מביאה לשיפור מעמדם של לקוחות הבנקים".
מי שמרוצה במיוחד מהמהלך הם הבנקים הדיגיטליים - "פפר" מקבוצת לאומי, שפועל כבר 3 שנים, ו"הבנק הדיגיטלי החדש" (בהקמה) של פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאיי.
"זו הזדמנות אדירה למערכת הבנקאית, שנובעת מהשילוב של כמה מהלכים רגולטוריים שמבשילים ביחד הכוללים חוק הניוד ורפורמת הבנקאות הפתוחה, שמאפשרת לתת מוצרים טובים יותר, לשתף פעולה עם פינטקים, להציע ללקוח עוד מוצרים מעבר לבנקאות הבסיסית, ולאפשר ללקוח לשלוט יותר במידע שלו", אומרת מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית Pepper. "אני חושבת שנראה את התחרות מתגברת גם כאן, ובהתאם נראה הצעות ערך טובות יותר עבור הלקוחות".
"באישור תזכיר החוק הוסר המכשול האחרון לכניסת רפורמת הניוד בקליק שתאפשר ללקוחות הבנקים שרוצים אלטרנטיבה תחרותית לעבור בקלות ובמהירות בין בנקים בלי להתעסק בבירוקרטיה", מסכים רועי קציר, סמנכ"ל השיווק, המכירות והפיתוח העסקי של הבנק הדיגיטלי הראשון. "הציבור הישראלי הורגל לחשוב שלעבור בנקים זה מסובך, אבל כבר היום המציאות אחרת לגמרי, זה אפילו ממש קל ועם הרפורמה זה יהיה אפילו יותר קל".