לבנק ישראל, הבנק המרכזי של המדינה, נתונה הסמכות הבלעדית להנפיק בישראל מטבע – היינו שטרות, מעות ומטבעות זיכרון.
המטבע נמנה עם סמלי הריבונות של המדינה ועל כן עיצוב השטרות והמעות נושא חשיבות רבה.
עם קום המדינה הוחלט כי המעות יציגו מוטיבים שיתבססו בעיקר על סמלים השאובים ממטבעות יהודיים קדומים, כדי לסמל המשכיות וקשר לעבר. אשר לשטרות, עיצובם התפתח בהדרגה: את שתי הסדרות הראשונות הנפיקו, בהתאמה, בנק אנגלו-פלשתינה ובנק לאומי, והן מציגות עיטור ניטרלי עקב לחץ הזמן והמצב המדיני. את הסדרות הבאות הנפיק בנק ישראל, שכן מאז הקמתו – בדצמבר 1954 – הוא מופקד על הנפקת המטבע בישראל.
הסדרה הראשונה בהנפקת בנק ישראל ביטאה בעיצובה את הקשר בין השטרות לארץ. תוארו בה נופים ואתרים שונים ברחבי הארץ, ובצידם פרחי הבר הגדלים בה. גב השטרות עוטר בציור מופשט כדי להקשות על זייפנים. הציורים המופשטים לא התחבבו על הציבור, ולכן הוחלט להקים ועדה ציבורית שתייעץ לבנק המרכזי כיצד לעצב את השטרות. בוועדה זו – הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון – מכהנים אישי ציבור ממגזרי המשק השונים.
הוועדה הציבורית החליטה כי הסדרה הבאה תעוטר בצידה האחד בדמויות מייצגות של החברה הישראלית דאז – נח"לאית, דייג, פועל, מדען וחלוצים. בצידם השני של השטרות הופיעו ממצאים ארכיאולוגיים יהודיים, במטרה להדגיש את שורשינו הקדומים בארץ.
בסדרה זו הופיעו שתי דמויות נשים: על השטר בעריך 1/2 לירה – נח"לאית, דמות בלתי ממשית שנוצרה מעיבוד תצלומיהן של חיילות אחדות. על השטר בעריך 50 לירות – צרויה (שקדי) רונן, אישה ממוצא תימני שמופיעה לצד אריה אייל, גבר ממוצא אשכנזי, במטרה לייצג את מיזוג הגלויות בארץ.
רק בסדרה הבאה (היא הוכנסה למחזור בהדרגה בין 1969 ל-1972) שולבו לראשונה דיוקנאות של אישים מרכזיים בתולדות הארץ והעם, ומאז ועד היום נהוג להציג על פני השטרות דיוקנאות אישים שהלכו לעולמם.
האישה השלישית שדמותה מופיעה על שטר, הנרייטה סאלד, נמנית עם יוזמות ויוזמי הקמתה של הסתדרות הנשים הציוניות "הדסה" ושימשה חברה בהנהלה הציונית העולמית. השטר משתייך לסדרת השערים, סדרה שנועדה לבטא את איחוד ירושלים, וגבו מציג את שער האריות. ערך השטר חמש לירות והוא הונפק ב-1973. הנרייטה סאלד נפטרה בל' בשבט, וישראל בחרה לציין בתאריך זה את יום המשפחה.
ראשת הממשלה גולדה מאיר – דמות האישה הרביעית – מופיעה על שטר בעריך 10,000 שקלים. שטר זה הונפק ב-1984, וב-1985 הפך לשטר בעריך 10 שקלים חדשים.
ב-1992 הונפק למחזור שטר בעריך 200 ש"ח. בצידו האחד מופיע נשיא המדינה השלישי, זלמן שז"ר. צידו השני מציג ילדה רוכנת מעל שולחן כתיבה על רקע אותיות דפוס עבריות, כדי לבטא את התרומה ששז"ר תרם לחינוך כששימש שר החינוך. מיהי הילדה? דמותה שאובה מתצלום שהמעצב קיבל מחבר, ועד היום איננו יודעים מיהי.
אנו מגיעים לשתי דמויות הנשים המופיעות על השטרות בסדרה שהנפקתה החלה ב-2014 – רחל המשוררת (20 ש"ח) ולאה גולדברג (100 ש"ח). לצד שתי המשוררות מציגים השטרות שני משוררים, שאול טשרניחובסקי ונתן אלתרמן, במטרה לבטא מחויבות לקידום השוויון המגדרי. עיצוב השטרות משקף את היצירה העשירה שהנחילו לנו משוררות ומשוררים אלה.
אנו רואים אפוא כי כשם שתולדות המדינה שזורות בסיפוריהן של נשים רבות, מוּכּרות ובלתי מוּכּרות, גם השטרות שבנק ישראל מנפיק משלבים דמויות נשים, חלקן ידועות ומובילות בתחומיהן וחלקן בלתי ידועות ואף בלתי ממשיות.
ד"ר צדוק עלון, מנהל מרכז המבקרים בבנק ישראל, ירצה על הנושא בהרחבה בליל המדענים שייערך ב-6.9.18 בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה