בין אם זה דיור, מזון, תרבות, נופש, ביגוד ושלל הוצאות נוספות - כולנו יודעים לדקלם "ישראל יקרה", ומרגישים על בשרנו שהיא ממשיכה להתייקר מחודש לחודש. אל התחושה של דימום הכיסים הבלתי פוסק מתווספים המספרים: שעות ספורות לפני ליל הסדר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמדד המחירים לצרכן עלה החודש בלבד ב-0.6% וכך השלים עלייה של 3.5% ב-12 החודשים האחרונים. לצידו, טיפסו מחירי הדירות בחודשיים הראשונים של השנה בשיעור גבוה של 1.8% והשלימו עלייה מצטברת ומעוררת פלצות של 15.2% בשנה החולפת.
בבדיקה מיוחדת שנערכה על ידי Coface BDI עבור mako, ביקשנו לבדוק מהי ההוצאה החודשית של משקי בית בישראל - הכל, כולל הכל: מזון, דיור, חינוך, הוצאות רכב, תרבות, בידור ופנאי, שירותי בריאות, הלבשה והנעלה ועוד או במילים אחרות: כמה החיים האלה עולים לנו.
ב-BDI עיבדו את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הוצאות משקי הבית בישראל לשנת 2018 (הדו"ח הזמין העדכני ביותר) בפילוח לעשירונים, ושם גילו שאולי סכומי ההוצאה כשלעצמם משתנים בהתאם ליכולת הכלכלית, אבל שיעור ההוצאות ברוב הסעיפים שלנו במהלך החיים עצמם - די דומים.
שיעור הוצאות משקי הבית באחוזים
שיעור הוצאות משקי הבית בשקלים
איפה השוני? במסגרת הבדיקה, זיהינו כי ככל שהעשירון גבוה יותר, כך שיעור ההוצאה על מוצרי המזון יורד. כלומר, כולנו משלמים מחירים יחסית דומים במכולת, אך ככל שהעשירון נמוך יותר, כך הביטחון התזונתי מצטמצם והיד פחות משגת.
"בעולם של עליית מחירים קיצונית בעלי ההכנסות הנמוכות נפגעים הרבה יותר באופן יחסי מאחר שמבחינתם, ההכנסה הפנויה שנותרת בידם, מתאימה או מאפשרת סל קניות קטן יותר", אומרת תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת המידע העסקי Coface BDI, על הנפגעים הראשיים מעליית המחירים, "ככל שהעשירונים הם יותר נמוכים אז ההוצאה העיקרית היא ההוצאה ההכרחית, כמו מזון, דיור ובריאות, וברגע שעוד יש עליית מחירים אז יש נטייה בלית ברירה לחתוך או לקצץ גם בהוצאות האלה."
עשירים יותר ומשלמים פחות על חינוך
ככל שזה מגיע להוצאות רכב, קיימת הלימה בין היכולת הכלכלית של משקי בית והיקף ושיעור ההוצאה, אך בסעיפים אחרים דווקא מסתתרים נתונים מפתיעים הרבה יותר: מצד אחד, ככל שאתה משתייך לעשירון נמוך יותר, הסיכוי שתוותר על מותרות כגון תרבות, בידור, פנאי ונופשים גדל, ומהצד השני, ככל שמשק בית משתייך לעשירון גבוה יותר, כך עלויות החינוך שלו נמוכות יותר, אף שמדובר בהבדלים זניחים.
"הנקודה העיקרית שמבדילה מהרבה מדינות אחרות, היא שבמדינת ישראל החינוך הוא חינוך חובה, ואין כמעט חינוך פרטי", מסבירה ינאי, "אנחנו רואים שבסך הכל כמעט בכל העשירונים יש הבדלים של עד 150 שקלים בחודש, אבל הם לא מהותיים. אנחנו יכולים להניח שקיים קשר בין מעמד סוציואקונומי ומספר הילדים במשק בית". כלומר, יתכן שקיים קשר בין דירוג סוציואקונומי נמוך עם משפחות ברוכות ילדים אל מול משפחות מעשירונים גבוהים עם מיעוט ילדים במשפחה, שמוביל לכך שהוצאות החינוך יחסית זהות בכלל העשירונים.
הוצאה כפולה
דיור? כולנו באותה סירה; שליש מההוצאות שלנו מוקדשות לקורת גג שלנו, וזה בכלל לא משנה אם אנחנו עשירים או עניים, אבל גם כאן יש מי שנפגעים יותר: "דווקא העשירונים הנמוכים מוצאים את עצמם חיים בשכירות או שהם צריכים לבצע תשלום של משכנתא גבוהה", אומרת ינאי, "באופן טבעי זה גם מטיל פגיעה הרבה יותר גדולה יחסית מאשר בעשירונים העליונים. בנוסף, בדרך-כלל משכנתא מחליפה שכירות, אבל יש גם לא מעט משפחות שגם קנו דירה ומשלמים משכנתא וגם חיים בשכירות ומושתת עליהם הוצאה כפולה."
למרות שהאינפלציה בישראל נמוכה עדיין בהשוואה לארה"ב ולאירופה, הממשלה בינתיים עסוקה בניסוי וטעייה לטובת הפחתת יוקר המחיה בישראל בכלים שונים (הפחתת המס על הבלו להוזלת הדלק, תכנית הדיור של שר האוצר אביגדור ליברמן, נקודות הזיכוי להורים עובדים, ביטולי המכסים), וצפויה כבר בראשית חודש מאי להחליט על מספר צעדים דחופים בתחום הדיור. על אף הכוונות הטובות, כששיתוק פוליטי מרחף מעל לראשה, נדמה שהסיכוי של הרבה מהתכניות לצאת לפועל - הולך וקטן.
לגזור ולשמור: כך תחצו את הג׳ונגל הכלכלי בישראל בדרך לחירות כלכלית
אז מה עושים? עם קצת מוטיבציה וכלים נכונים של תכנון, גם תחת יוקר המחייה שהולך ומאמיר אפשר לא רק לשרוד, אלא גם לחתור לעצמאות כלכלית מבלי לשנמך את איכות החיים.
"משפחה מגלגלת במהלך החיים עשרות מיליוני שקלים (בהתבסס על נתוני הלמ"ס - 4,144,320 ש"ח למשק בית מהעשירון התחתון ו-10,288,260 ש"ח בעשירון העליון על פני תקופה של 30 שנים - מ.ג.ו.). ניהול יעיל יכול להשליך כיצד יראה ההווה, העתיד של משפחה, ועתיד ילדיה", אומר שי אבו, יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה, "זה יכול להתחיל מהרגל קבוע של כוס קפה שקונים בבוקר, בסיגריות ולחיות עם עלויות בנקאיות כמו מינוס, עמלות ועוד."
משפחה מגלגלת במהלך החיים עשרות מיליוני שקלים. בהתבסס על נתוני הלמ"ס - 4,144,320 שקל למשק בית מהעשירון התחתון ו-10,288,260 שקל בעשירון העליון על פני תקופה של 30 שנים
בצל עליות המחירים זהה אבו כיצד ההכנסה הפנויה הולכת ומצטמצמת: "אם הייתי משלם עד כה על סל המזון שלי 3,000 שקל ועכשיו, בגל ההתייקרות אני משלם 3,500 ששקל כאשר ההכנסה היא 10,000, אוטומטית זה מעלה לי את הוצאות המזון מ-30% ל-35%", הוא מדגים, "החוכמה היא להגיב בזמן, לראות מגמה ולהבין לאן היא הולכת. כשלא מגיבים בזמן אנשים עלולים לא לשים לב וליפול."
"ברגע שיש מטרה שניצבת אז אדם מכניס את הכסף לסדר העדיפויות", הוא מסביר, ונותן דוגמה קלאסית, כמעט קלישאתית: "סיגריות. כמה פעמים קונים סיגריות? כל יום? על הדרך קונים עוד משהו? קולה? חטיפים? שתי חפיסות ביום, כמה זה? 100 שקלים ביום, כפול 30, אלה 3,000 שקל בחודש ו-36,000 שקל בשנה. כל שאיפה שלוקחים מסיגריה פוגעת בשאיפות אחרות שמציבים בחיים."
מעבר לטיפול בהתמכרויות שעלולות לעלות לנו הרבה מאד, ונניח אותן בצד ליום אחר, אבו גם שם דגש על הוצאות כספיות שלא מתוכננות היטב כדי לענות על צרכים שנדמים לנו לעתים כמדד של אושר: "הרבה פעמים אנחנו יכולים לצאת לחופשה בארץ בחודשי יולי אוגוסט. אנחנו מוצאים את עצמנו מוציאים סכומים מטורפים שאם לרגע מדמיינים אותם ברמת המשכורת, זה לא סביר ולא הגיוני. יש אנשים שיוצאים לאילת ל-4 ימים והם עבדו חודש שלם עבור זה."
גם אם אתם נמנים בין אלו שמגחכים מתחת לשפם על נופש באילת של אוגוסט או מכורים לעשן הסיגריות, לשי אבו יש עוד כמה עצות זהב שיפתיעו אתכם, והן לחלוטין נמצאות באותיות הקטנות:
שכר דירה ומשכנתא: "צריך לשלם בהתאם ליכולת, אבל יש רצוי ויש מצוי. במשכנתא, הרבה פעמים אנשים טועים ומסתכלים על הטווח הקצר. אפשר לרכוש דירה קטנה יותר עם משכנתא מתאימה ושזוג בזמן הזה יבנה את עצמו. בנוסף, ברכישת דירה אין דבר כזה לצאת לדרך מבלי להשאיר כסף בצד - יש בחיים עוד מטרות מלבד ארבע קירות."
מזון וביגוד: "אלו מסוג ההוצאות שאנשים לפעמים לא ממוקדים בהן. שימו לב כמה פעמים מבצעים קניות, הדבר יכול להעיד על רמת התכנון שלכם. הכינו רשימה ותכננו את הקנייה השבועית. בנוגע לביגוד, כדאי שנחכה רגע, נחפש ברחבי הרשת מחירים זולים יותר, זה מחייב אותנו לעשות בדיקה שיכולה להיות שווה לפעמים גם מאות שקלים."
חינוך: "אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו, גם כשהם כבר יהיו גדולים. אחד הכלים הוא חסכון לכל ילד, כשיש הורים שלא עושים את התוספת של ה-50 שקל, וחבל. זה משהו שמאד יכול לסייע לילדים כשיגדלו ולצמצם את הפערים. בנוסף, קיימות מלגות שחשוב לברר לגביהן. בהווה, לפעמים הוצאות החינוך יכולות להיות כבדות מאד, בוודאי כשיש ריבוי ילדים. לדוגמה, נתקלתי במשפחה עם תאומים שמרוויחה 13,000 שקל, מתגוררת בדירה שכורה של 4,000 שקל וכעת הם מתבשרים שיש להם עוד זוג תאומים. הוצאות החינוך היו צפויות לעמוד על 5,000 שקל, כשהיכולת הכלכלית שלהם עמדה על 2,400. הזוג לווה 90,000 שקל לתקופה של 10 שנים עם החזר של 900 שקל לחודש. מתוך הסכום הזה הם שמו בצד 1,500 שקל בכל חודש וכל כמה זמן, בלי לחץ, הם היו מכסים חלק מההלוואה. כעבור שלוש שנים וחצי ההלוואה הזו נעלמה."
חשמל: למרות החדשות הטובות על ירידה בתעריפי החשמל, עדיין יש כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לצמצם את העלויות. "היום תוחלת החיים של מוצרי חשמל אמנם קצרה יותר, אבל יחד עם זה תצרוכת החשמל נמוכה יותר. לפני שקונים מכשיר חשמלי צריך לעשות בדיקה, גם אם הוא עולה יותר יקר, מה עלות האחזקה שלו מבחינת החשמל. בנוסף, בר מים הוא אחד מזוללי החשמל הכי גדולים שיש מאחר שהמנגנון שלו עובד כל הזמן. אפשר לווסת אותו לעבוד בשעות מסוימות."
גז: "אנשים נוטים שלא לייחס חשיבות רבה להוצאה הזו מאחר שזה יחסית סכום קטן, אבל הפערים במקומות שונים בארץ מאד גדולים, כאשר יש תשלום קבוע ודמי שימוש, ובנוסף, היום עם מחממי מים של גז ההוצאה באה לידי ביטוי באופן משמעותי יותר. באתר של משרד האנרגיה אפשר לראות כמה כל חברה גובה."
ועד בית: "לוועד הבית יש אפשרות להתמקח על מחיר אחזקת המעליות, מה שיכול להשפיע על המחיר שמתחלק בין הדיירים. בבניינים שבהם יש דיירים רבים, כמו למשל במגדלים, ניתן לעשות פרסומת בלובי ולקבל כסף עבור זה, כמו גם הטבות צרכניות מרוכזות עבור הדיירים ואף להתמקח על מחיר הגז כאשר כל הדיירים יימצאו תחת קורת גג של חברה אחת."
רכב: "עבור ביטוח חובה יש מחשבון של משרד האוצר שמציג את המחירים ומשווה ביניהם, וחשוב לשים לב איך משלמים ובאיזה אמצעי, לוודא שאם התשלום נעשה בבת אחת, שלא נכנסים להוצאה בעייתית."
ביטוחים: "הרבה לא מודעים למשמעויות של הביטוחים, וביניהן שבכל סוף שנה אפשר למשל להתמקח עם חברת הביטוח ולקבל חודשים בחינם. אפשר לבחון מחדש עלויות כל עוד אנחנו בריאים, ולבדוק בביטוחים מול קופת החולים על מה אנחנו משלמים והאם יש כפל ביטוחי. אנשים רבים משלמים במשך שנים על כפל, כאשר אפשר לבצע בדיקה באמצעות אתר infomed, או פשוט לבחון את סוכן הביטוח פעם בשנה."
עלויות בנקאיות: "שימו לב כמה עולה המינוס שלכם בבנק. על מינוס קבוע של 20,000 שקל תשלמו 200 שקל בממוצע בחודש, שהם 2,400 שקל בשנה, שמצטברים לעשרות אלפי שקלים לאורך השנים. סכום גבוה לכל הדעות, שעלול להתאדות מידיה של כל משפחה."
הלוואות: "קל לקחת אותן היום באופן דיגיטלי, ובהתאמה - משלמים יותר יקר. לעומת זאת כשמגיעים לסניף הפער יכול להיות מאד משמעותי."
תרבות, בילוי וחופשות: "כשהחופשות והבילויים מגיעים בחוסר תכנון וספונטניות - פעמים רבות תמצאו את עצמכם משלמים מחיר מאד יקר."
אירועים קבועים: "צריך להכין את עצמנו לאירועי קיץ קבועים, כמו קייטנות, חופשים וכד׳. מאחר שזה מגיע בכל שנה, זה לא משהו שאמור להפתיע אתכם."
ניצול זכויות: "בקרב אוכלוסיות חלשות רק 75%-80% מממשים את הסכום שמגיע להם במסגרת מענק עבודה. שיעורים גדולים מזה לא מממשים החזרי מס שעשויים להגיע להם, ונלך רחוק יותר: עבור ביטוח החיים שלכם, אף כזה של משכנתא, ניתן לקבל החזר של 25%."
בלת"ם: "הקורונה קצת נתנה לנו סטירה שגרמה לנו לומר ׳רגע, אתה יכול לתכנן, אבל לא תמיד…׳, לכן חשוב מאד שתהיה עתודה כספית קבועה."
"לעיתים, לא חייבים לזכות בלוטו", מסכם שי אבו (ורומז רמז עבה שאם יש לכם תכניות לזרום לתחנת הלוטו הקרובה במוצאי שבת - ותרו עליה), "שינויים קטנים יכולים להוביל אותנו לזכייה לא פחות חשובה. הגדרת יעדים מהווה ערובה לניהול כלכלי נכון ומבוקר יותר, וחשוב לזכור שכוח ההתמקחות וכוח ההתייעלות הם רבים ומשמעותיים."