הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספרת לנו שכל זוג רביעי צפוי להתגרש. אם מוציאים מהמשוואה אוכלוסיות שאינן נוטות להתגרש (האוכלוסיה החרדית למשל) הרי שהסיכוי שלנו לרקוד יחדיו על מדרגות הרבנות גבוה יותר מהסיכוי ששוב ירד גשם בפורים ויחרב את התחפושות שקנינו בעמל כפינו מאלי אקספרס.

העובדה שחרב הגירושין מרחפת מעל הראש של כולנו (או לפחות מעל הראש של רבע מאיתנו) היא סיבה מצוינת להבין עם מה נצטרך להתמודד בבוא העת כשהתחושה לפיה לעולם לא ימאס האחד מהשנייה תתחלף בין לילה במיאוס. לכן אספנו עבורכם את כל מה שאתם צריכים לדעת כדי שלא שהחוויה האישית המורכבת הזו לא תהפוך לבעיה כלכלית שתפתיע אתכם בעוצמתה.

עוד ב-mako כסף:

במדינת ישראל הסדרת הגירושין נעשית בבית משפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים. אם אתם יהודים, לרבנות יש מנדט מלא בכל הנוגע למתן הגט ופדיון הכתובה. "הסמכות לדון בתביעה של מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת, הסדרי ראיה ופירוק שיתוף מסורה גם לבית משפט לענייני משפחה אך אם מוגשת תביעת גירושין ניתן לתבוע את כל אלה גם בבית הדין הרבני" מספרת עורכת הדין והמגשרת איילת חן. "המצב הזה שבו לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני יש סמכות יוצר סיטואציה אבסורדית שבה מרגע שמחליטים להתגרש נוצר מירוץ שבו 'מנצח' מי שפותח ראשון את תיק הגירושין ומקבע את ההחלטה איפה ידון התיק. המצב הזה ידוע בכינויו 'מירוץ סמכויות'".

מישהי נוספת שחשבה שמירוץ הסמכויות הוא מצב אבסורדי היא חברת הכנסת מירב מיכאלי שהחליטה ליזום תיקון לחוק שצפוי להיכנס לתוקף באמצע חודש יולי. "מטרת התיקון לחוק היא לנסות ולבלום את מירוץ הסמכויות" מספרת חן. "לפי התיקון צד שמעוניין להביא לסיום חיי הנישואין יהיה מנוע מלהגיש תביעות (הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה) ובמקום הוא יידרש להגיש 'בקשה ליישוב סכסוך' בבית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה לפי בחירתו. לאחר מכן יוזמנו הצדדים לגורם חדש שיקרא 'יחידת הסיוע' שבה יכהנו עובדים סוציאליים. יחידת הסיוע תנסה להביא את הצדדים להבנות והסדרים באמצעות מגשרים כאשר כל אחד מהצדדים רשאי (ואף מומלץ לו) להתייעץ ולהתלוות בעורך דינו. רק אם הליך הגישור לא יצלח יוכל הצד שפתח את ההליך לפנות לערכאה שיפוטית".

אישה בוכה כאשר גבר עוזב את הבית
אחרי התשלומים, שני הצדדים יחוו ירידה ברמת החיים | אילוסטרציה: Shutterstock

קשה לומר בשלב זה האם התיקון האמור שמכניס למעשה שלב מוקדם נוסף בדרך לגט – שלב של גישור יתגלה כתיקון מוצלח שיוביל להליכים קצרים יותר וזולים יותר או שלב שרק יסרבל את ההליך ויאריך אותו, והתשובה לכך תלויה במידה רבה באיכות וכישורי המגשרים שיבחרו לכהן ביחידת הסיוע.

המציאות, כרגיל, מורכבת. ח' פנתה עם בעלה להליך גישור מתוך מטרה לחסוך בעלויות ההתדיינות ולסיים את ההליך מהר וללא עורכי דין. להפתעתה היה זה דווקא המגשר שהציע לה לקחת עורך דין ולמהר ולפתוח תיק בבית משפט לענייני משפחה בטרם יקדים אותה בעלה לשעבר. ח' מספרת שתהליך הגישור לא באמת קידם אותם ואף שהיה זול יותר מאשר עורכי דין בסופו של דבר התברר כבזבוז משום שלא קידם את ההליך. לדבריה, מדובר בהליך שמתאים לזוגות שהחלו את מערכים היחסים מנקודת מוצא שוויונית מבחינה כלכלית ומעמדים, והמשיכו לשמור על שוויוניות זו. אולם לאחרים, היא טוענת, מדובר בהליך שעשוי לקפח את הצד החלש.

עורכי הדין מתעשרים

עורכת הדין שני ליבמן ממשרד שני ליבמן, המתמחה בדיני משפחה, מספרת שעלות שכר טרחת עורכי הדין נע בין 30,000 שקך עבור עורך דין צעיר ויכול להגיע עד 250 אלף שקל עבור עורכי דין מוכרים בענף. עלות גישור נעה בין 500 שקל לשעת מגשר ועד 2,500 שקל לשעה. אם הגעתם להסכם במסגרת הליכי הגישור יגבה המגשר שכר נוסף בין 12 אלף שקל ל-20 אלף שקל עבור עריכת ההסכם.

ליבמן מחזקת את דבריה של ח' ואומרת כי גישור הוא אפקטיבי כאשר שני הצדדים במעמד דומה וכאשר שני בני הזוג מצליחים להתנהל בצורה רציונאלית. "כאשר יש יותר מידי אמוציות הליך הגישור נידון לכישלון" היא אומרת.

ליבמן אינה חסידה של התיקון לחוק. "החוק החדש צפוי להביא לגידול בעלויות ולהתארכות ההליכים. גישור אינו מתאים לחלק ניכר מהזוגות שיאלצו כעת לעבור אותו כשלב מקדמי וידרשו להמתין עד לסיום השלב כדי להגיע לבית משפט או לבית דין דתי. בגלל שהמגשרים שימונו יהיו עובדים סוציאליים ולא עורכי דין או שופטים הם אינם יכולים להעניק סעדים זמניים כמו מזונות לילדים בתקופת הגישור שיכולה לארוך גם חודשים רבים. בינתיים הצד שמגדל בפועל את הילדים נותר ללא מזונות הוא עשוי לחתום על כל הסכם רק כדי להתחיל ולקבל מזונות ובהמשך יעתור לבית משפט לביטול ההסכם בטענה כי נאלץ לחתום עליו תחת לחץ".

האופציה הזולה והידידותית

התרחיש החיובי ביותר והנדיר הוא כאשר שני בני הזוג מחליטים לפרק את החבילה ברוח חברית. מיה היא בת להורים גרושים שנלחמים ביניהם כבר 30 שנה. לכן כשהיא ובעלה החליטו להיפרד היא רצתה לעשות את זה באופן שונה ממה שהכירה מהבית. כמה שנים בלבד אחרי שישבו שני האבות וחתמו יחדיו על שטר הכתובה, הם נפגשו פעם נוספת להסדיר את חלוקת הנכסים, ללא עורכי דין ובלי הוצאות מיותרות.

"שמו לי מטפחת מכוערת על הראש ונתבקשתי לעשות כל מיני פעולות מוזרות כמו מספר צעדים קדימה ומספר צעדים אחורה. הכל היה כל כך מגוחך שאני ובעלי לשעבר לא יכולנו להפסיק לצחוק", משחזרת מיה גם את הליך מתן הגט ברבנות.

גירושין כוללים גם חלוקת רכוש. למיה ובעלה לא היו ילדים כך שהחלוקה במקרה כזה היא פשוטה יותר. את הדירה שהייתה בבעלותם הם מכרו והתחלקו בתמורה. מיה מציעה לכל המתגרשים שבדרך לקחת נשימה עמוקה, לשים את האגו בצד ולגייס את מלוא האלגנטיות שאפשר, כי כל חלופה אחרת מובילה למחיר הרבה יותר גבוה.

מלחמת עולם יקרה

אבל לא כל סיפורי הגירושין מתנהלים כמו הסיפור של מיה. מרביתם נראים יותר כמו גרסת הבמאי הלא מצונזרת של "קרמר נגד קרמר". הליך הגירושין של שרון היה מורכב יותר וכלל גם הסדרי משמורת של הבת המשותפת. הפרידה של שרון ובעלה הייתה מאוד טעונה מבחינה ריגשית ועל מנת להגן על עצמה ועל ביתה פנתה שרון לאחת מעורכות הדין המוכרות בענף.

ילד מחזיק בידיים של הוריו
לכל ילד יש תעריף, ושריטה | אילוסטרציה: Shutterstock

הסכם שכר הטרחה הראשוני כלל שלושה דיונים בערכאות (בית דין רבני, ובית משפט לענייני משפחה) וביחד עם יתר ההכנות מסביב היא נאלצה להיפרד מכ-60 אלף שקל, לאחר שקיבלה הנחת היכרות מוקדמת עם עורכת הדין. בנוסף, היות שבעלה לשעבר הגיש ברבנות תביעה כספית נוספת נאלצה שרון לשלם כ-12 אלף שקל נוספים לשכר טרחה.

ממזונות ועד מדור – על מה משלמים

ככל שחייתם יותר שנים ביחד, צברתם יותר רכוש, הבאתם יחדיו ילדים ותמכתם אחד בשני כלכלית כך חלוקת הנכסים נהית מורכבת יותר ולרוב גם יקרה יותר.

מזונות קטין – נועדו לשמש להוצאות הילדים הקטינים. בית המשפט קבע כי עד סכום של 1,400 שקל בחודש לילד ראשון ההורה אינו צריך להוכיח כמה באמת הוציא. בפועל, סכום זה הפך לסטנדרט. אותה הלכה קבע כי מזונות עבור ילד שני הם בסך 1,200 שקל ועבור ילד שלישי 1,000 שקל. אולם ככל שהאבא שותף יותר בגידול הילדים ("יותר" נחשב למעלה משני לילות בשבוע) החישוב משתנה והמזונות מתחילים לרדת ובמשמורת משותפת סכום המזונות יורד כמעט לאפס. אבל אם האבא מרוויח יותר באופן משמעותי מהאם (מה שמאפיין לא מעט משפחות) הוא יידרש לשלם מזונות גם במצב של משמורת משותפת אולם בסכומים נמוכים יותר.

ומה לגבי תשלום מזונות על ידי האישה? ליבמן אומרת שלפי החוק ניתן עקרונית להטיל חיוב במזונות על האישה אבל בפועל אף אחד לא עושה זאת משום שלפי ההלכה היהודית רק האבא חייב במזונות ילדיו והלכה זו השתרשה גם בבתי משפט לענייני משפחה. אולם לכל כלל יש יוצא מן הכלל ואם האבא מגדל באופן בלעדי את הילדים האם תחויב ככל הנראה בתשלום מזונות.

מדור (מקום מגורים ואחזקתו) – רכיב שמטרתו השתתפות בהוצאות המגורים של הילדים. 30% עבור הילד הראשון, 40% עבור הילד השני, 50% עבור הילד השלישי ובמשפחה מרובת ילדים יכול להגיע עד כדי 100%. רכיב זה משקף את כל הוצאות המגורים: השתתפות בתשלום המשכנתא או השכירות, חשמל, מים וארנונה. זוגות רבים גרים בדירות שנמצאות בבעלותם ולכן פעמים רבות כחלק מהסדר הגירושין מוכר צד אחד את חלקו בדירה לצד האחר בעלות מופחתת תמורת וויתור על הוצאות המידור החודשיות.

מזונות שיקומיים – רכיב מיוחד שמאפיין זוגות שיש ביניהם פערי שכר משמעותיים כמו למשל עובד הייטק שמרוויח 40,000 שקל לחודש ומורה שמרוויחה 6,000 שקל לחודש. במקרה כזה יידרש בן הזוג שמרוויח יותר לשלם קצבה חודשית במשך תקופה מסוימת שארכה נקבע ביחס לאורך תקופת הנישואין ולא יותר משנתיים. מטרת הקצבה הוא לאפשר לבן הזוג שמרוויח פחות להתרגל למצב החדש ולהסתגל באופן הדרגתי לפגיעה המשמעותית ברמת החיים.

מזונות אישה – מזונות אותם מחויב הבעל לשלם מידי חודש לאשתו מיום הגשת התביעה לגירושין ובמהלך כל תקופת ההליכים עד למתן הגט.

בנוסף יש לא מעט תביעות כלכליות שנלוות להליך כמו תביעות מכוח חוק הגנת הפרטיות ותביעות על לשון הרע.

העלויות הן ללא ספק עלויות משמעותיות וגם לאחר תשלום של עשרות אלפי שקלים עבור שכר טרחת עורך דין האבות עשויים למצוא את עצמם משלמים מידי חודש אלפי שקלים עבור מזונות אולם ליבמן סבורה כי בסופו של יום העלות המשמעותית ביותר היא העלות הנפשית ובעיקר העלות לילדים.

"כל קטין שמעורב בהליך גירושים יוצא עם שריטה. עומק השריטה תלוי בהורים ובאופן שבו הם בוחרים להתנהל" אומרת ליבמן. "בעיני התוצאה המשפטית לא רלוונטית כמו התוצאה המשפחתית והתוצאה היחידה שצריכה לעמוד לנגד בני הזוג היא התוצאה המשפחתית ותפקידו של עורך הדין היא לעשות ככל יכולתו כדי להוביל את בני הזוג בדרך הזו". 

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il