החופש הגדול הוא זמן טוב לבדוק מה עם החופש שלכם? הילדים מקבלים חודשיים רצופים של חופש, גם המורים שלהם מקבלים את התקופה הזו, וזה עוד בלי להתייחס לחופשות במהלך השנה. ומה אתכם? ובכן, אין תשובה מוחלטת לכלל העובדים, זה תלוי במקום העבודה, זה תלוי בהסכם האישי שלכם – כלומר כמה דרשתם/ ביקשתם עם חתימה על חוזה העסקה. אבל, יש מינימום.

המינימום הזה תקף ברוב המקומות, אם כי, חשוב להבהיר – ברוב חברות ההיי-טק, בסניפים של החברות הגלובליות, ובחברות גדולות אחרות, ימי החופשה גבוהים יותר משמעותית מהמינימום הזה.

לכל עובד במשק מגיעים לפחות 12 ימי חופש בשנה  - חופש "על חשבון" העבודה. בימים האלו אתם בחופש ועדיין מגיע לכם שכר, ולכן כמובן מעבר לחופש עצמו, יש כאן הטבה כספית גדולה.     

המינימום – 12 ימים, מגיע לכם, באם הוותק שלכם הוא בין שנה ל-4 שנים. המינימום הזה הוא במקומות שבהם יש 5 ימי עבודה (בלי עבודה בשישי). המשמעות היא שאתם בעצם יכולים לקחת 16 ימים ברוטו (כולל שישי שבת). ולדוגמה – אם לקחתם את כל ימי החופש ברצף -  12 יום רצופים (בתנאי שבמקום העבודה זה אפשרי), אז בפועל מדובר ב-16 ימים (12 ימי חול ופעמיים שישי שבת).

אלא שאם במקום העבודה שלכם עובדים 6 ימים בשבוע, אזי מגיע לכם 14 ימי חופשה, שמבטאים 16 ימי עבודה ברוטו (כוללים שתי שבתות) – כלומר, החוק מקנה יתרון (קטן) לעובדים שמועסקים גם בשישי על פני העובדים 5 ימים בשבוע.

ככל שהוותק גדל יש לכם יותר ימי חופש

ימי החופשה שניתנים לעובד תלויים בוותק של העובד (שנות העבודה של העובד). חשוב לשים לב – שנת עבודה מוגדרת בחוק כפרק זמן של 12 חודשים, שמתחיל באחד בינואר. כלומר, אם התחלתם לעבוד ביולי 2015 אזי הוותק שלכם הוא לא שנתיים (כפי שניתם היה להבין), אלא שנה אחת (שנה אחת בלבד מינואר עד דצמבר - 2016 ). לצורך חישוב החופשה השנתית הוותק הוא שנה אחת.

ימי החופשה תלויים גם במשך העסקה על פני השנה (האם במשך כל השנה התקיימו יחסי עובד- מעביד בין הצדדים? או שהעובד התחיל לעבוד באמצע השנה, עזב או פוטר במהלך השנה ועוד). עובדים במשרה חלקית זכאים לימי חופשה על פי חלקיות המשרה - אם הוא עובד ב-50% משרה אז הוא יקבל מחצית מימי חופשה שמגיעים לעובד במשרה מלאה.

ילדות בטבע (צילום: לילי שרצקי אלמליח)
המעסיק לא יכול למנוע מכם לבלות זמן עם המשפחה | צילום: לילי שרצקי אלמליח

לאחר ארבע שנות עבודה, מספר ימי החופשה המגיעים לכם יגדל בהדרגה. בוותק של 7 שנות עבודה, מגיע לכם (באם אתם במקום עבודה של 5 ימים בשבוע) 21 ימים ברוטו – 15 ימים נטו; בוותק של 10 שנים מגיע לכם 24 ימים ברוטו – 18 ימים נטו; בוותק של 14 שנים ומעלה מגיע לכם – 28 ימים ברוטו – 20 ימים נטו.

לעובדים במקום עבודה של 6 ימים, מגיע כאשר יש להם וותק של 7 שנים – 21 יום ברוטו – 18 יום נטו; בוותק של 10 שנים  - 24 ימים ברוטו, 21 ימים נטו; ובוותק של 14 שנים הם מקבלים 28 ימים ברוטו שהם 24 ימים נטו.

המעסיק חייב לנמק

מי קובע בעצם מתי נצא לחופש – אני רוצה לצאת בתקופת החופש הגדול – אני יכול? ובכן, המעסיק רשאי לבחור מתי העובד ינצל את ימי החופש. לעובד יש זכות לבקש מתי הוא מעוניין לצאת, המעסיק צריך להתחשב בבקשות – לקבל, או לסרב בנימוקים הגיוניים – כלומר, המעסיק יכול להגיד לכם - "אתם לא יכולים לצאת לחופש, כי זו תקופה לחוצה בעבודה, ואין מספיק עובדים", אבל הוא לא יכול להגיד לכם "אני לא מאשר את החופש. נקודה".  אגב, מעסיק שמעוניין להוציא את העובד לחופשה, צריך להודיע מראש. ואם מדובר על חופשה ארוכה מ-7 ימים הוא חייב להודיע  לפחות שבועיים מראש. בפועל ברוב המקרים כשזה קורה, העובדים מקבלים הודעה זמן רב מראש.

צבירת ימי חופש

יש עובדים שלא מנצלים את יתרת ימי החופש שלהם. מה קורה אז? ימי החופש עוברים משנה לשנה, ואז נקבעת חופשה מרוכזת או שניתן לפדות את ימי החופשה בכסף. אבל זה תלוי במעסיק – על פי חוק לא ניתן לצבור את כל ימי החופשה, אלא עד גבול מסוים – אז קחו את זה בחשבון, ייתכן שאתם חושבים שיש לכם כמה עשרות ימים שנצברו ובפועל זה הרבה מתחת לכך. מעבר לכך – יש גם התיישנות על ימי חופשה, כך שהכי נכון זה לנצל או לדחות בהסכמה של המעסיק.

המדריך פורסם לראשונה באתר הון

למחשבונים באתר הון:
מחשבון ימי חופשה
מחשבון פיצוי פיטורין

המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי או פיננסי