מיישרים קו עם המדינות המפותחות: הממשלה אישרה הבוקר (שני) החלטה סביבתית תקדימית במסגרתה החל משנת 2023 יחל בישראל תמחור פליטות פחמן דו-חמצני, זאת במטרה להביא לצמצום זיהום האוויר בישראל, כמו גם הרתמות למאבק הגלובלי של הקהילה הבינלאומית במשבר האקלים. אלא שבקרב מומחים ישראלים העוסקים בחקר האקלים הדעות חלוקות. "נראה כמו צעד הצהרתי שמטרתו נראות עולמית ולא כלכלה פנימית", טען פרופ' דני רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.
לטענתו של רוזנפלד, אמנם חשוב מאוד שישראל תשתתף במאמץ הבינלאומי להפחתת פליטות גזי החממה, אולם מפה ועד להוביל להשפעה – הדרך עוד ארוכה. "ישראל לא מהווה אפילו אחוז זעיר מהפליטה העולמית. אנחנו אולי שבריר אחוז. הצעד הזה חשוב בפן של סולידיריות ותו לא".
עוד מוסיף פרופ' רוזנפלד, כי לדעתו האישית ההחלטה על תמחור פליטות הפחמן לא יביאו לצריכה מופחתת בחשמל או דלקים. "הישראלים לא ישתמשו בפחות חשמל גם אם המחיר יעלה בחמישה אחוזים, ובטח שלא יצרכו פחות דלק, מה גם שמחיר מס הבלו בישראל הוא כבר היום אחד הגבוהים בעולם".
לדבריו מצטרף ד"ר רם פישמן, חוקר קיימות וכלכלה בסגל של מדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. "מיסוי פחמן הוא כלי מרכזי וחשוב בהתמודדות עם משבר האקלים ולא בכדי עשרות מדינות מפותחות נוקטות בצעדים הללו. אך המס חייב להיות גבוה ואגרסיבי כדי שבאמת יוביל לירידה – לפחות חמישים דולר לכל טון פליטה של פחמן דו חמצני, ולא משנה מאיזה משאב".
ד"ר פישמן מציין כי ישראל אכן צריכה לבצע פעולות כדי להתקדם לכלכלה דלת פחמן, אולם עליה גם להציג קו משמעותי ותקיף נגד פחמן, לצד חלופות בדמוי אנרגיות מתחדשות ואנרגיה סולרית. "מדינות בעולם כמו ארה"ב מצפות להפחית 50% צריכה בפחמן עד 2030 בעוד ישראל יותר מעשרים אחוז פחות – מה שמדגיש כי אנחנו עדיין בפער משמעותי".
"כדי להביא שינוי אמיתי, המדינה צריכה לחשוב לא רק על סנקציות – אלא גם על חלופות ואלטרנטיבות בדמוי אנרגיה מתחדשת, וישראל למזלנו התברכה בהרבה מאוד שמש", הוא מדגיש. "כשלנו האזרחים תהיה האופציה לבחור בין צריכה של מוצר לא מזהם במחיר הוגן לבין מוצר מזהם במחיר גבוה – אז נוכל ליצור שינוי אמיתי".
החשמל עלול להתייקר
התמחור יחל בשלב הראשון על כלל הדלקים המזהמים, ובהמשך גם על פליטת גזי חממה מהטמנת הפסולת וממקורות פליטה אחרים. התמחור על הפחם, הגפ"מ, המזוט, הפטקוק והגז, יחל בשנת 2023 ועלול לייקר את מחיר החשמל בחמישה אחוזים עד לשנת 2028.
עוד הוסיפה המדינה, כי התמחור על פליטות משריפות דלקים ייעשה באמצעות "מנגנון הבלו", המס שנלקח כבר בימים אלו על צריכת דלקים לתחבורה כגון סולר ובנזין. לפי ההחלטה, גובה המס לא צפוי לעלות מעבר לתחזיות עקב ההחלטה אך החלק היחסי של מחיר הפחמן במיסי הבלו יפורסם.
ההחלטה על תמחור פליטות מדלקים מזהמים, הנהוגה כבר בימים הללו במדינות מפותחות רבות, מהווה אמצעי ראשון ליישום היעדים שהגדירה המדינה עוד בשבוע שעבר: הממשלה קבעה יעדים שאפתניים להפחתת הפליטות – 85% עד לשנת 2050, בעוד המדינה מצפה כי עד סוף העשור הקרוב הפליטות יופחתו ב-27%.
בנוסף, בשבועות הקרובים תובא לאישור הממשלה החלטה על תכנית רב שנתית למאבק במשבר האקלים ולהתייעלות האנרגיה, במטרה למנוע פגיעה בתחרותיות של התעשייה הישראלית ולקבוע מנגנונים שיקלו על מעבר לאנרגיה נקייה.
ליברמן: "צעד היסטורי"
בתגובה להחלטה, התבטא שר האוצר, אביגדור ליברמן בעד הרפורמה "הצעד שאנו מביאים היום הוא היסטורי ומיישר קו עם המדינות המפותחות שנאבקות במשבר האקלים. נמשיך לייצר תכניות שימנעו נזקים כלכליים-סביבתיים ויביאו לתועלת משקית משמעותית בטווח הארוך".
לדבריו הצטרפה גם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "רק בשבועות האחרונים אנו עדים לשריפות הענק וגלי החום חסרי התקדים שהיכו בצפון אמריקה והשיטפונות ההרסניים במדינות אירופה שהובילו למותם של מאות ולנזקים של מיליארדי אירו. ישראל מצטרפת לשאר המדינות שפועלות לעבור לכלכלה נקייה ויעילה, כדי להיות ערוכה להשלכות משבר האקלים". עוד הוסיפה השרה: "אני גאה בצעד חשוב זה, אשר יותר מכל, נותן תקווה לילדים שלנו ולדורות הבאים".