כמו בכל שנה, גם בינואר הקרוב, יקבלו מאות אלפי עובדים בישראל, תלוש משכורת נדיב ובו שכר חודשי כפול. משכורת 13 היא מענק נחשק בקרב העובדים המשולמת בנוסף ל-12 "הרגילות", שנועדה להגביר את המוטיבציה של עובדים להמשיך ברצף את עבודתם בארגון/בעסק. בשנים האחרונות חל מיתוג של משכורת 13, בעיקר בחברות ההייטק, שקוראים לה "בונוס שנתי" . אגב, בחלק ממקומות העבודה, היא ניתנת בפסח ולא בסוף השנה.
לדברי עו"ד שלמה יעקובוביץ', מומחה לדיני עבודה, מדובר בהטבה "שהעובד אינו זכאי לקבלה מכוח החוק, אלא מתוקף הסכם עבודה אישי בינו ובין המעסיק, או הסכם קיבוצי בין ועד עובדים לבין מעסיק או ארגון מעסיקים או לפי צו הרחבה ככל שישנו וכולל הטבה זו". כלומר, זו אינה זכות המוקנית לעובדים על בסיס דיני העבודה בישראל, ומעסיק אינו מחויב בה בחוק, ולכן הוא נקרא "נוהג".
הנוהג לשלם משכורת 13 התחיל במגזר הציבורי, אצל עובדי המדינה, בשנות ה-80 של המאה שעברה, וחלחל למגזר הפרטי בשנות ה90, אז שלטו ההסתדרות וועדי העובדים בזכויות העובדים בכל המשק. כיום נותר נוהג זה, בין היתר, במערכת הביטחון (לא באופן גורף), בחלק מהבנקים (לא לכל העובדים), לעובדים מוחלשים כמו בבתי חולים, חברות כוח אדם, מפעלי תעשייה וגם בעסקים קטנים: "יש גם עסקים קטנים שאפילו משלמים את משכורת 13 בחודש דצמבר עצמו, כדי להגדיל את ההוצאות שלהם בשנה החולפת, אם היו להם הכנסות גבוהות למשל, ולשלם פחות מס," מוסיף עו"ד יעקובוביץ'.
בונוס בחוזה אישי – כדאי לעגן מראש
לדבריו, בחברות הייטק וחברות עסקיות אחרות, מכנים את התוספת כ"בונוס" (שיכול גם להסתכם ב"משכורת 14" ויותר. ר.מ.) אולם לרוב, הוא מותנה בביצועי החברה ובתוצאותיה הכספיות באותה השנה.
"כך למשל, עובדי בנק לאומי קבלו בשנה שעברה מענק תשואה מותנה ביצועים בהיקף של 350 מיליון שקל בזכות התוצאות הכספיות של הבנק במחצית הראשונה של השנה, שבהן רשם תשואה על ההון גבוהה מ-13%. המשמעות היא שכל עובד יקבל בממוצע כשלוש משכורות כמענק. גם עובדי בנק מזרחי, קבלו בחודש מרץ השנה בונוס: בזכות הרווחים נהנו העובדים מבונוס של שתי משכורת (בנוסף לחצי המשכורת שכבר שולמה במחצית 2021). ההוצאה עבור הבנק נאמדת ב־250 מיליון שקל. גם באינטל חילקו בשנה שעברה בונוס משמעותי בגובה 2.8 משכורות חודשיות לרגל סוף שנת העסקים. זאת, אחרי שענקית השבבים העולמית הציגה בשנה שעברה דו"חות כספיים עם הכנסות של כ-78 מיליארד דולר – גידול של 8% בתוך שנה".
בחברות ההייטק גם נפוצים בונוסים שניתנים ברמה הפרטנית לעובדים, שרוצים ביקרם; בין אם הוא מותנה בהשגת יעדים אישיים ובין אם לא - כדאי שיהיה מפורט ומעוגן בחוזה מראש.
המניפולציות של מעסיקים במשכורת 13
"אף שמדובר על שכר לכל עניין ודבר, רבים מהמעסיקים נמנעים מהגדרתו ככזה משיקולי מס כאלו ואחרים," מסביר עו"ד יעקובוביץ'. "לא אחת, הוא מסווג ומופיע בתלוש השכר כ'בונוס', 'פרמיה' או כתשלום בגין שעות נוספות. לעיתים, משכורת 13 משולמת במזומן או כהחזר מוגדל בגין נסיעות או דמי הבראה גבוהים מהקבוע בחוק. הסיבה לביצוע מניפולציה זו היא הרצון של המעסיקים להימנע מהפרשה מוגדלת לפנסיה או לצורך פיצויי פיטורים, שנקבעים על פיי גובה השכר".
כמו כן, הוא טוען, כי לא מעט עובדים, בעיקר במקצועות מוחלשים, מקבלים מהמעסיק הבטחה בעל פה של משכורת 13: "חוץ מהארוחות והביטוח, גם תקבל משכורת 13," הוא מביא דוגמא. עוד לדבריו, יש גם מעסיקים שאמנם מתחייבים בחוזה ההעסקה למשכורת 13, אבל לא כתוב סכום, ולא פעם, כששכר מחולק לשכר יסוד ותוספות, משלם המעסיק רק את שכר היסוד כמשכורת 13.
יש להדגיש, לפי חוק מס הכנסה ולפי חוק ביטוח לאומי משכורת 13 מהווה הכנסה מעבודה לכל דבר ועניין. "למעשה," מדגיש עו"ד יעקובוביץ', "מניפולציה זו, של רישום משכורת 13 שלא כשכר, מהווה גם עבירה. תיקון 24 לחוק הגנת השכר, קובע כי על המעסיק לפרט במדויק את גובה השכר שניתן לעובד במסגרת תלוש השכר. בנוסף, פסיקת בתי הדין לעבודה קבעו כי תלוש השכר צריך לשקף את הסכם העבודה שבין הצדדים, כך שרישום כוזב של משכורת 13 כרכיב שכר אחר – עומדת בסתירה לכך. בנוסף, פסיקת בתי הדין לעבודה קבעו כי תלוש השכר צריך לשקף את הסכם העבודה שבין הצדדים, כך שרישום כוזב של משכורת 13 כרכיב שכר אחר – עומדת בסתירה לכך. בהתאם לכך לרשות עובד לו שולמה משכורת 13, שנתנה שלא כתוספת שכר, אלא בדרך אחרת (שעות נוספות, דמי הבראה וכו') - עומדת האפשרת להגיש תביעה כנגד המעסיק. העילה להגשת התביעה, גם היא, מכוח תיקון 24 לחוק הגנת השכר, המאפשר לבית הדין לעבודה לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק על סך אלפי שקלים לכל תלוש בו נמצאה הפרה כזו. תקופת ההתיישנות להגשת התביעה עומדת על 7 שנים, לרוב, מיום סיום מערכת היחסים בין הצדדים".