בגדים, סמארטפונים ואביזרים לטלפון, גאדג'טים ונעליים- אלו המוצרים שבני נוער רבים אוהבים לרכוש ברשת על פי סקר שנערך על ידי דואר ישראל בשיתוף מכון מחקר "שילוב I2R". כ- 92 אחוזים מבני הנוער בגילאי 16-18 רוכשים ברשת, בסכום ממוצע של 145 שקלים לקנייה, אבל מה עושים כשהם נתקלים באתרים לא מוכרים או רוכשים ממוכרים לא אמינים?

 על פי הסקר, האתרים המובילים לרכישות ברשת בחו"ל הם עלי אקספרס ו -eBay. שני האתרים הללו הם למעשה פלטפורמות קנייה ולא אתר מכר עצמאי, ומספקים למוכרים חיצוניים מקום למכור דרכו את המוצרים שלהם תמורת עמלות. למרות הצהרות המדיניות של חברות אלה, אמינותם של המוכרים לא תמיד ניתנת  לבדיקה ואין לדעת האם המוכר אמין, האם המוצרים שהוא מוכר יגיעו בזמן או באיכות טובה ואי אפשר להיות בטוחים ב-100 אחוזים שפרטי כרטיס האשראי שאתם מזינים בעת הרכישה לא יגיעו למקורות מפוקפקים.

 בעוד שרוב המבוגרים הקונים אונליין מכירים את המשמעויות והסכנות ברכישה ברשת, בני הנוער פחות מודעים לכך וגם היות וכרטיס האשראי של ההורים הוא לרוב הכרטיס בו הם רוכשים את הקניה – גם היד על הארנק קלה והשיקול הכלכלי לעיתים קרובות לא נלקח בחשבון.

קניות ברשת (צילום: shutterstock)
צילום: shutterstock

 אז מה צריך לוודא עם הילדים לפני שהם קונים ברשת?

מיסים

חשוב לשים לב שסכום הרכישה נמוך מ–75 דולר - הזמנות אונליין בסכום גבוה יותר כרוכרות בתשלום 17 אחוזים נוספים בגין מע"מ. 

הנחות וקופונים

אחד היתרונות בקניות ברשת הוא החיסכון, מעבר לזה שהזמנה מחו"ל היא פעמים רבות זולה יותר, הרבה אתרים מציעים לגולשים הנחות וקופונים שמוזילים עוד את הקנייה. אז רגע לפני שמזינים מספר אשראי ולוחצים על שלם שווה לבדוק האם קיים קופון למוצר שברצונכם לרכוש- הקופונים יכולים להיות מפורסמים בבאנרים באתר עצמו, בתפוצות מייל שמקבלים בהתחברות לאתר או בקבוצות פייסבוק רלוונטיות. לפעמים גם חיפוש בגוגל תחת שם החנות בצירוף המלים coupon או voucher עשוי להוביל אתכם לתוצאות מועילות.

איך משלמים?

מומלץ מאוד לשלם דרך כרטיס שאינו מקושר לחשבון הבנק שלכם על מנת למנוע את הגעתו לידיים זרות. אבל מה עושים בני הנוער שאין באפשרותם לשלם בכרטיס אשראי והורים שחוששים שהפרטים יגיעו לגורמים לא כשרים?

בדואר ישראל זיהו את הבעיה, ולראשונה השיק בנק הדואר  כרטיסים נטענים לצעירים מבית מאסטרקארד (טעונים בשקלים , פאונדים ואירו) או ויזה (טעונים בדולרים) הנטענים עד לסכום של 2,500 שקלים בחודש, בעלות חד פעמית של 45 שקלים בתוקף ל- 5 שנים.

"הכרטיסים מוטענים מראש ואינם מקושרים לחשבון בנק, ולכן מוגנים מפני פריצות לחשבון העו"ש ומבוטחים מפני אובדן או  גניבה. ניתן לשמור את יתרת הסכום בכרטיס לשימוש או לנסיעה הבאה עד 5 שנים מיום הנפקתו. במקרה של אובדן או גניבת הכרטיס, הכסף מבוטח ויוחזר ללקוח" מסביר אבי בלו מנהל בנק הדואר.

את הכרטיסים הללו, שמאפשרים גם משיכת מזומנים במכשירים אוטומטיים בארץ ובחו"ל, ניתן להטעין במזומן או באמצעות כרטיס אשראי בכל אחד מסניפי הדואר  (עלות עמלת טעינה לשקלים למטבע שקלי הינה 2 אחוזים, ולמט"ח אחוז אחד), וכן בהעברה בנקאית מחשבון אחר, ללא צורך להגיע לסניפי הדואר, והתשלום/רכישה באמצעותם הוא ללא עמלה בכל בתי העסק.

כרטיסים נטענים (צילום: יח"צ)
צילום: יח"צ

 

"מדינת ישראל היא שיאנית בתחום הסחר המקוון, ובני הנוער מהווים פלח משמעותי וחשוב מכלל הקונים ברשת", אומר אבי בלו, מנהל בנק הדואר. "אנו רואים שגיל ההזמנות ברשת הולך ויורד, וההבנה הצרכנית של בני הנוער הולכת וגדלה. הם צרכנים נבונים שיודעים מה הם רוצים ומשווים מחירים. חשוב שבני הנוער וצעירים ילמדו  להתנהל פיננסית בצורה נבונה ואחראית ללא חריגה בהוצאות".