כשנולדים למשפחה הנכונה, בזמן הנכון, החיים נהפכים להרבה יותר קלים. לפעמים אפשר להתמנות למשרה בכירה בשכר של מיליונים, ובמקרים אחרים לרשת אימפריה עסקית בשווי של מיליארדים. לבנים ולבנות של כמה מבעלי החברות בשוק ההון היתה נקודת פתיחה נוחה. הם גדלו בבתים עם בריכות שחייה, טסים במטוסים פרטיים ומפליגים ביאכטות מפנקות, ולכולם מובטחת ירושה שמנה, גם אם לא יעבדו כלל.
שוק ההון המקומי היה עד השנים האחרונות לרצף יוצא דופן של העברת בעלות על כמה מהקבוצות העסקיות המרכזיות בישראל. העברת הבעלות לא התרחשה כתוצאה ממכירת נכסים, מהשתלטות עוינת או מאירועי חדלות פירעון, אלא כתוצאה מחילופי הדורות: האב המייסד נפטר - והנכסים הועברו לילדים. בדרך כלל, ההורים שילבו את ילדיהם בעסקים עוד בימי חייהם, ודאגו להכשיר מראש את הדור הבא בחברה - בין אם התאימו לתפקיד ובין אם לא.
חברה בבעלות משפחתית אינה בהכרח רעיון רע. מחקרים שנערכו בעבר מצאו כי חברות ציבוריות בשליטה משפחתית מניבות תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, לוקחות פחות סיכונים, ושומרות על רמות שכר נמוכות יותר למנהלים הבכירים ועל מינוף נמוך. הסיבה לכך היא תכנון אחראי לטווח ארוך שנובע מדאגה לנכסיו של הדור הבא במשפחה. עם זאת, המחקרים מראים כי רק חלק קטן מהחברות המשפחתיות (כנראה פחות מ-10%) עוברות בהצלחה לדור השלישי.
העברת בעלות מרכזית בשוק ההון התרחשה בתחילת שנות ה-2000 כשעפרה שטראוס קיבלה מידי אביה, מיכאל שטראוס, את קבוצת שטראוס־עלית. שטראוס קיבלה את העסק לאחר כעשור שבו היתה מעורבת בתפקידים שונים, בהם מנהלת המכירות בשטראוס, מנהלת השיווק של גלידות שטראוס ומנכ"לית שטראוס-עלית. ב-2001 מונתה שטראוס ליו"ר קבוצת שטראוס במקום אביה, ומאז היא מובילה את הקבוצה.
גם לאחר העברת המושכות, קבוצת שטראוס-עלית המשיכה לשגשג ולצמוח. מאז 2001 זינקה מניית הקבוצה בכ-420%, ושווי הקבוצה תפח לכ-10 מיליארד שקל - לא כולל דיווידנדים של כ-1.5 מיליארד שקל שחילקה שטראוס בעשור האחרון. הסיבות לשגשוג של שטראוס מגוונות, אך העיקרית שבהן היא כנראה הבחירה להתרחב לתחומי פעילות חדשים בחו"ל, אסטרטגיה שהוביל הדירקטוריון. בין היתר, שטראוס התרחבה לתחומי הקפה והמים, נהפכה למעצמת חומוס בארה"ב ולחברת הקפה הגדולה בברזיל.
משפחת עופר: אימפריה שסועה
אחת מהעברות הבעלות המרכזיות של השנים האחרונות התרחשה במשפחת עופר. ב-2011, בהפרש של חודשים ספורים, נפטרו האחים יולי וסמי עופר, והותירו אחריהם אימפריה עסקית, שכללה את החברה לישראל, בנק מזרחי טפחות , חברת הנדל"ן מליסרון וחברת השיט רויאל קריביאן. הנכסים חולקו בין הצאצאים: את נכסיו של סמי ירשו שני ילדיו, עידן ואייל עופר - ירושה בשווי של כ-6 מיליארד דולר כל אחד; ואת נכסיו של יולי ירשו ליאורה ודורון - מאות מיליוני דולרים, ביחס לא שווה.
מאז העברת הדורות, נכסיה של משפחת עופר ידעו ביצועים מעורבים. בצד האחד, עידן עופר ספג ירידת ערך משמעותית בחברה לישראל, על רקע השינויים העסקיים והרגולטוריים בשוק האשלג, שבהם מעורבת הקבוצה באמצעות כיל. עידן גם לא נחל הצלחה בהשקעה במיזם המכונית הסינית קורוס, שמוחזק דרך חברות האחזקות השנייה שלו, קנון. ואולם, הוא קיבל גלגל הצלה כאשר חברת לבאוננג הסינית הסכימה לרכוש את השליטה במיזם הרכב תמורת מיליארד דולר. ההערכות הן כי שווי הירושה של עידן נחתך בחצי.
אצל אייל עופר הדברים נראים הרבה יותר טוב. לפי מדד המיליארדרים של "בלומברג", ההון שלו זינק ל-8.6 מיליארד דולר ב-2017 - בין היתר כתוצאה מעלייה בשווי הנדל"ן (משרדים ומלונות) שבבעלותו באירופה ובארה"ב. אייל גם נהנה מהזינוק במניית מזרחי טפחות ובמניית מליסרון בשוק הישראלי, על רקע הגאות בענפי הבנקים והנדל"ן. לצד זאת, רויאל קריביאן נהנית מהגידול בתנועת התיירות העולמית, אם כי ביצועיה בבורסת וול סטריט מעורבים.
באחרונה עסוקה משפחת עופר ביישום חוק הריכוזיות, כך שהבנק יעבור לשליטתו המלאה של אייל עופר, בעוד ליאורה ודורון יקבלו את השליטה (60%) במליסרון, שנסחרת לפי שווי של כ-7.1 מיליארד שקל.
משפחת ורטהיים: ירושה של 10 מיליארד שקל
העברת בעלות היתה גם נחלתה של קבוצת ורטהיים, מהקבוצות העסקיות הגדולות בישראל. ארבע שנים קודם לפטירתו של מוזי ורטהיים ב-2016, עברו נכסי המשפחה - ששוויים הוערך ב-10-8 מיליארד שקל - לשני ילדיו, דודי ודרורית. כדי למנוע מסכסוכים, העביר ורטהיים את נכסיו לילדים בעודו בחיים, לפי חלוקה לא שווה: כשני-שלישים משווי הנכסים לבן, שהיה ממשיך דרכו, וכשליש משווי הנכסים לבת.
החלוקה הלא-שוויונית אמנם לא הביאה למלחמת ירושה גלויה כפי שהיה במשפחת עופר, אבל לאחר מכן סעיפי הירושה תוקנו. בתחילת 2018 הושג מתווה מוסכם לתיקון, שלפיו דודי רכש את חלקה של דרורית בוורטהיים אחזקות (31%) בתמורה מוערכת של מאות מיליוני שקלים. כיום דודי אחראי על הנכס העיקרי - החברה למשקאות קלים (קוקה קולה) - ודרורית אחראית על זכיינית הטלוויזיה קשת. השניים מחזיקים במשותף בחלק מגרעין השליטה במזרחי טפחות, בהתאם לחלוקה שקבע האב. למשפחה גם אחזקה בחברת הנדל"ן אלוני חץ.
גם לאחר פטירתו של ורטהיים, קוקה קולה המשיכה ליהנות ממעמדה המונופוליסטי בישראל ולשגשג. באחרונה הודיע רוני קוברובסקי, המנכ"ל ונשיא החברה קולה מזה 20 שנים, כי יפרוש מתפקידו. בצד השני, דרורית מתמודדת עם האתגרים של קשת בשוק הטלוויזיה, לאחר שהפסידה ב-2017 כ-120 מיליון שקל, ובעלי המניות הגדולים הזרימו לחברה עשרות מיליוני שקלים.
משפחת ורטהיים עדיין נדרשת ליישם הפרדה בין נכסיה הפיננסיים (הבנק) לריאליים (אלוני חץ), כחלק מיישום חוק הריכוזיות. ככל הנראה, החברה המרכזית למשקאות אינה מוגדרת כנכס ריאלי משמעותי - ולכן לא תידרש בהפרדה.
משפחת עזריאלי: הבנות מנווטות את העסק
עם פטירתו של דוד עזריאלי ב-2014, מניות השליטה בקבוצת הנדל"ן חולקו שווה בשווה בין שלוש בנותיו של דוד - נעמי, דנה ושרון, כך שכל אחת מחזיקה בשרשור ב-15.2% מקבוצת עזריאלי - מניות בשווי של כ-10 מיליארד שקל. את הקבוצה מובילה דנה עזריאלי, שמכהנת כיו"ר, בעוד שתי האחיות האחרות שובצו כדירקטוריות.
מאז העברת השליטה, קבוצת עזריאלי המשיכה ליהנות מהגאות בענף הנדל"ן הישראלי. מניית עזריאלי זינקה ב-80%, ושווייה טיפס לכ-22.5 מיליארד שקל. מאז 2014 חילקה קבוצת עזריאלי דיווידנדים נדיבים של כ-2 מיליארד שקל. גם 2018 היתה מצוינת לקבוצה: היא הרוויחה בשלושת הרבעונים הראשונים שלה כ-750 מיליון שקל, וחילקה כ-520 מיליון שקל כדיווידנד. הקבוצה שידרגה חלק מהקניונים שלה, השלימה את הקמת עזריאלי שרונה בתל אביב, המגדל הגבוה בישראל שאכלוסו מסתיים כיום, וממשיכה בהתרחבות. בנוסף, הקבוצה ממשיכה באיתור מנועי צמיחה חדשים לצד פעילות קניונים, ובכלל זאת, פיתוח פעילות האי-קומרס באמצעות עזריאלי.קום, פעילות דיור מוגן ונדל"ן משרדי ברחבי ישראל.
משפחת שמלצר: שווה 3 מיליארד שקל
זמן קצר לאחר מותו של דוד עזריאלי, הלך לעולמו המייסד של קבוצת שלמה, שלמה שמלצר, בגיל 68. שמלצר הותיר לרעייתו עתליה ולשלושת ילדיו, אסי, עפרה וטובי, אימפריה עסקית שחולשת על אחזקות בתחומי הרכב, הנדל"ן, התשתיות, הביטוח, הלוגיסטיקה והמספנות.
עם מות האב, הופרדו תחומי האחריות בין בני המשפחה: הבן הבכור, אסי, אחראי על תחום הליסינג, המספנות והמטענים; ישראל רייף, שנשוי לבת עפרה, אחראי על פעילות אפקון, הפועלת בתחום התשתיות, ועל תחום הנדל"ן; ובן הזקונים, טובי, מכהן כסמנכ"ל השיווק בחברת הביטוח הכשרה . גם האם, עתליה, מעורבת בניהול הקבוצה.
לאחר מות האב המשיכה קבוצת שמלצר לגדול, בעיקר בשל הגאות בענפי הרכב והתשתיות בישראל. שווי נכסי הקבוצה מוערך כיום בכ-3 מיליארד שקל. בין 2007 ל-2017 גדל מחזור ההכנסות של הקבוצה מ-4.3 מיליארד שקל לכ-7 מיליארד שקל, ומאז מות האב בכחצי מיליארד שקל. עיקר הגידול מיוחס לגאות בענף הרכב, שבו שלמה היא שחקנית מרכזית, לצד ההשקעה האדירה בתחומי הנדל"ן והתשתיות שהיטיבה עם חברות בקבוצה.
מאחר שאין לשלמה חובות פרטיים, הקבוצה העדיפה לחזק את מבנה ההון של החברות, וכמעט לא חילקה דיווידנדים בחברות שבשליטתה. מקורב לקבוצה אמר באחרונה ל-TheMarker כי האסטרטגיה שמנחה את הקבוצה, גם לאחר מות האב, היא פיזור מקסימלי של האחזקות במגוון תחומים במשק, תוך שמירה על חוזק המותג שלמה: "זה מה ששלמה האמין בו - והמשפחה ממשיכה לפעול כך".
משפחת זלקינד: הבת נשארה בחוץ
קבוצה עסקית נוספת שעברה לבעלות הילדים היא קבוצת אלקו, שנשלטה בידי גרשון זלקינד. אלקו מחזיקה בחברות מקבוצת אלקטרה - אלקטרה נדל"ן, אלקטרה בע"מ ואלקטרה מוצרי צריכה. עם פטירת האב ב-2017, הועברו מניות השליטה, בשווי של כ-1.4 מיליארד שקל, לשני בניו - מיכאל ודניאל (מייקי ודני), בחלקים שווים. השניים החלו לנהל את קבוצת אלקו עוד קודם לפטירת האב, כך שההעברה בוצעה בצורה חלקה.
בשונה משני האחים, בתו של זלקינד, ד"ר דפנה ססלר, שהיא וטרינרית, לא קיבלה מניות בנכס העיקרי של המשפחה - קבוצת אלקו. ההערכות הן שססלר לא קופחה, אלא קיבלה נכסים פרטיים מחוץ לאלקו. מקורב למשפחה התייחס לחלוקת הנכסים, ואמר בעבר ל-TheMarker: "האבא עשה איזון בין הילדים. מכיוון שמייקי ודני עובדים עמו שנים באלקו הם קיבלו את כל הנתח הציבורי. דפנה קיבלה את כל הנדל"ן וכסף מזומן שנצבר לאורך השנים. אני חושב שזה נבע מהרצון שלה לא להיות מעורבת באחזקות הציבוריות".
אלקו המשיכה לצמוח גם תחת ניהולם של הילדים, בעיקר הודות לגאות בענפי הבינוי והתשתיות שבהם היא פעילה. מאז 2014 הכפילה קבוצת אלקו את שווייה, כך שהיא נסחרת לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל. הקבוצה ביצעה כמה עסקות שהשפיעו לחיוב על עסקיה, בהן מכירת חלקה (38.4%) בקרן הריט LATA, תמורת כ-1.9 מיליארד דולר (כ-7.3 מיליארד שקל), ומכירה של קרקע בסין בכחצי מיליארד שקל. שתי העסקות כמעט איפסו את החוב הפיננסי של אלקו.
מאז 2014 חילקה אלקו כ-150 מיליון שקל בדיווידנדים. לאחר מות האב, קבוצת אלקו המשיכה להיות פעילה באופן אינטנסיבי בשוק הנדל"ן למגורים בארה"ב, באמצעות אלקטרה נדל"ן ושתי קרנות השקעה. עם זאת, הקבוצה החלה לפעול בתחומים שהיו זרים לה תחת ניהולו של האב: בין היתר, אלקו רכשה את גולן טלקום (דרך אלקטרה צריכה), השקיעה במיזם חללי העבודה המשותפים מיט אין פלייס ואף התרחבה לתחום בתי הקולנוע. בשנה האחרונה מתמודדת אלקו עם חולשה בפעילות אלקטרה מוצרי צריכה, שנפגעה מההאטה בתחום המזגנים ומוצרי החשמל, והיא ממשיכה להתמודד עם התחרות בסלולר.
מחברים את הילדים
לצד העברת הבעלות לדור השני, שוק ההון הישראלי רווי בחברות שבעלי השליטה חיברו את ילדיהם לעסק הציבורי כבר בחייהם, באמצעות שילובם במשרות מפנקות. חיבור הילדים נעשה כהכנה להעברת בעלות בבוא היום, אך נועד באופן מיידי לשתף את הילדים בעסקים שבבעלות המשפחה.
לצד הילדים, חלק מבעלי השליטה הפכו את החברות למוקד העסקה של ממש עבור קרובים נוספים, כמו הורים, חתנים, אחיינים ונכדים. המשרות המאוישות מגוונות: החל בתפקידים זוטרים כמו מנהלי שיווק, דרך משרות ניהול בכירות כמו מנכ"ל, וכלה בתפקידים בדירקטוריון
מינוי בני משפחה לתפקידים שונים מקובל בעיקר בחברות פרטיות, שבעליהן מעוניין לשמור את החברה כנכס משפחתי לטווח ארוך. העסקה של קרובים עשויה להיות לגיטימית גם בחברות ציבוריות, במטרה ליצור דור המשך לניהול החברות. המינוי נהפך לבעייתי אם הכישורים והניסיון של המתמנה אינם הולמים את אופי המשרה, ואם משולם לקרוב המשפחה שכר שאינו הולם את תפקידו וכישוריו - כי אז המינוי נעשה על חשבון יתר בעלי המניות, לטובת האינטרסים של בעל השליטה.
מי שדאגה לחבר את הבן הצעיר לעסק המשפחתי, בעודו צעיר מאוד, היא שרי אריסון, ששלטה עד לא מכבר ב בנק הפועלים ושולטת במלח תעשיות. אריסון מינתה את בנה, דניאל אריסון-דורסמן, 23, בנה המשותף עם איש העסקים והכדורסלן לשעבר מיקי דורסמן, לדירקטור בכמה חברות משפחתיות עוד כשהיה בן 19, כששירת בחיל האוויר. לפי אתר דירקטורים, אריסון דורסמן מכהן כיום כדירקטור באריסון אחזקות ואריסון השקעות (חברות האחזקה בקבוצת אריסון), וכן בקרן המשפחתית על שם תד אריסון, אביה של שרי, ובחברה בשם מודל עשיית הטוב.
העסקת קרובי משפחה היתה נפוצה במיוחד אצל הטייקון לשעבר נוחי דנקנר, בעליה לשעבר של קבוצת אי.די.בי. בין היתר, דנקנר מינה את בתו רונה לדירקטורית בחברת האחזקות אלרון , ומאוחר יותר גם בזרוע הנדל"ן של הקבוצה, חברת נכסים ובניין , כשהיתה בת 25 בלבד. בנו עומר מונה לדירקטור בעיתון "מעריב", ואף אמו של דנקנר, זהבה.
לשכת התעסוקה של תשובה
בנוסף להעסקת רגולטורים ובעלי תפקידים מהמגזר הציבורי, יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצות דלק ואלעד, ידוע בהעדפתו למינוי קרובים, גם לתפקידים בכירים. ב-2010 מונתה בתו של תשובה, כרמית אלרואי, לדירקטורית בדלק ישראל. גם בנו של תשובה, אלעד, הועסק בקבוצה ומונה לסגן יו"ר דירקטוריון דלק. ב-2012 מונה שיר אלרואי, נכדו של תשובה, לדירקטור בחברת האנרגיה כהן פיתוח, כשהוא בן 23 בלבד (קודם לכן הוא הועסק ככלכלן בקבוצת דלק).
גם חתנו של תשובה, רמי נאור, כיהן בעבר כסגן יו"ר בדלק רכב, וכיועץ לחברת דלק נדל"ן. זאת, לאחר שהבת גל נאור, אדריכלית בהכשרתה, שולבה בעסקי הנדל"ן של תשובה כבר בעשור הקודם. ב-2016 ביקשו בקבוצת דלק למנות גם את אורי אלדר, חתנו של תשובה, כדירקטור בכהן פיתוח - עם השכלה תיכונית וללא ניסיון. אלדר הוא בעלה של קרן אלדר, בתו הצעירה של תשובה שחזרה בתשובה.
טייקון אחר שמשלב את משפחתו בעסקים הוא קובי מימון, האיש המסתורי שמיוחסת לו שליטה באחת מהפירמידות המרכזיות בשוק ההון, אקויטל, שיש לה אחזקה במאגר הגז תמר ובכמה חברות נדל"ן. בסוף 2017 מונה ניר מימון, חברו הקרוב של יאיר נתניהו, לדירקטור בחברה הציבוריות פוליגון נדל"ן, שבה שולט האב. מינויו של מימון לתפקיד היה יוצא דופן לנוכח גילו הצעיר, 21 בלבד, ולנוכח התפקיד המשמעותי. מימון אינו הדירקטור היחיד בפוליגון מטעם המשפחה: גם אחותו של קובי מימון, רונית בן יעקב, מכהנת כדירקטורית בחברה. בן יעקב נכנסה לתפקיד ב-2013. קודם לכן, מ-1997 עד 2013, כיהנה כדירקטורית באקויטל.
אורי אנג'ל, נצר אחר למשפחת טייקונים, מונה ב-2007 למנכ"ל האחים עופר ספנות - והוא בן 30 בלבד. אורי הוא בנם של אודי אנג'ל וגרושתו ליאורה עופר מקבוצת עופר. אודי אנג'ל גם שילב את בתו, רונה, בדירקטוריון הזכיינית רשת, שבה הוא שותף. רונה מונתה לדירקטורית ברשת ב-2015, כשהיא בת 32. קודם לכן עבדה רונה בכמה תפקידים ברשת ובענף הפרסום.
בעל שליטה אחר שידוע בחיבתו לשלב קרובי משפחה בעסק הציבורי הוא איש העסקים עופר נמרודי. ב-2016 מינתה חברת האחזקות הכשרת הישוב את הבן דניאל נמרודי, אז בן 30, לאחראי על תחום ההתחדשות העירונית (תמ"א 38). כחלק מהפירוט על הניסיון המקצועי, נמסר כי נמרודי הבן שירת בצבא "כמפקד ביחידת העילית 'עוקץ' וזכה לקבל תעודת הוקרה על הצטיינות בלחימה". בעבר גם רוית נמרודי (אשתו של עופר), ויעל ברנט-נמרודי (אחותו) כיהנו בתפקידים בהכשרה אנרגיה, מקבוצת הכשרת הישוב.
פתאל פינק את הילדים
טייקון חדש יחסית, שדאג לשלב את שלושת ילדיו בעסק המשפחתי, הוא דוד פתאל. קודם שהנפיק את קבוצת פתאל בבורסה ב-2018 לפי שווי של כ-4 מיליארד שקל, הוא קבע לשלושת בניו - נדב, אסף ויובל - חבילות שכר מפנקות, בעלות שנתית של עד מיליון שקל. כיום נדב מכהן כמנהל חטיבת השיווק של פתאל; אסף כמנהל עסקים ופתיחת מלונות חדשים בישראל; ויובל מונה לתפקיד חדש יחסית - ניהול השכרת בניינים ודירות מגורים לתיירים לתקופות קצרות.
מודל השילוב של בני משפחה נפוץ מאוד בחברות קבלניות בבורסה. כך, למשל, בחברת צרפתי ובניו מועסקים שישה מבני המשפחה בתפקידים בכירים. בין 2007 ל-2016 קיבלו בני משפחת צרפתי שכר בעלות כוללת של כ-95 מיליון שקל. חבילת השכר כללה תגמול של 40 מיליון שקל ליו"ר, צבי צרפתי, שכר של כ-20 מיליון שקל לכל אחד משני המנכ"לים המשותפים - בניו של צבי, רפי ומשה - וכן כ-15 מיליון שקל לשתי בנותיו של צבי המועסקות בחברה, ולבעלה של אחת מהן.
ב-2006 מינתה חברת הנדל"ן אביב ארלון את ארד לב ארי - בנו של אחד מבעלי השליטה - לדירקטור, כשהוא בן 22 בסך הכל. לב ארי בעל השכלה תיכונית, אך "עומד בפני לימודים אקדמיים באוניברסיטת קולומביה שבארה"ב", כפי שנמסר בדיווח למשקיעים. לב ארי חסר ניסיון תעסוקתי, ובשנים האחרונות היה חייל בצה"ל. חברות נדל"ן נוספות ששילבו את המשפחה בעסק הן י.ח דמרי, פרשקובסקי, לוזון, מנרב ואלרוב.
מינוי קרובים אינו נחלתם של טייקונים נדל"ניסטים בלבד - גם בעלי קבוצות אופנה דאגו לחבר את הילדים. כך למשל, קסטרו מינתה ב-2016 את רון רוטר - בנם האמצעי של בעלי השליטה גבי ואסתר רוטר - לסמנכ"ל הכספים, על אף שאינו רואה חשבון, בשכר של כ-1.4 מיליון שקל בשנה. גם אצל המתחרה פוקס (8,864 +0.03%) , דאג בעל השליטה הראל ויזל לשלב את הקרובים: בספטמבר מונה הבן, מורן ויזל, למנהל מועדון Dream Card VIP - כשהוא בן 23 בלבד.
ויזל הבן הוא סטודנט לתואר ראשון במינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, "לוחם ובוגר קורס מ"כים ביחידה מובחרת בצה"ל", כפי שהוסבר למשקיעים. פרט למורן, בקבוצת פוקס מועסק חתנו של הראל ויזל, תומר צ'פניק, שנשוי לבתו ירדן. מאז אוקטובר 2017 מכהן צ'פניק כסמנכ"ל המכירות של נייקי קנדה, שחנויות המותג שלה מופעלות על ידי פוקס.
גם החברות הפיננסיות בשוק ההון - שמחויבות באחריות יתרה לניהול כספי הציבור - אינן חפות מנפוטיזם. שלמה אליהו, בעל השליטה בקבוצת מגדל, מינה ב-2013 את בנו עופר אליהו למנכ"ל מגדל, מחברות הביטוח הגדולות בישראל. המינוי לא נחל הצלחה מסחררת, ועופר החליט ב-2018 לעזוב את הקבוצה. לשלמה אליהו בן נוסף, ישראל אליהו, שמכהן כיו"ר מגדל שוקי הון וכדירקטור בקבוצת מגדל.
חברת ביטוח אחרת שבה היה מקרה של נפוטיזם היא הראל: ב-2016 מונה בן המבורגר, בנו של בעל השליטה בהראל, גדעון המבורגר, לסגן יו"ר, תחת הדוד יאיר המבורגר, המכהן כיו"ר דירקטוריון הראל. גם בבית ההשקעות המצליחאלטשולר-שחם שולב הבן של אחד מהמייסדים, רן שחם, כמנכ"ל, לצדו של גילעד אלטשולר.
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
מדריך: כך תטוסו לואו קוסט בזול
זוכה פרס נובל לכלכלה: "שכר הלימוד בישראל מגוחך, אתם מסבסדים את העשירים"
