1. בניגוד למה שסיפרו לכם, העולם לא עומד להתמוטט

    את מה שקורה בעיתונים הכלכליים בשבוע האחרון אפשר רק לכנות באופן אחד: חוסר אחריות. תחזיות אפוקליפטיות על נפילת השווקים ועל משקיעים שצפויים לאבד את כל כספם, לא רק שגורמים לבהלה מיותרת, הם גם באופן מסוים ממשיכים להשפיע על שוק ההון כלפי מטה.

    נתחיל מההתחלה: המלחמה ברוסיה ואיתה ההשלכות העולמיות הגלובליות, משבר הקורונה והאינפלציה שהרימה ראש בעקבותיה, המצב הלא ברור מכיוון סין והריביות שעולות הם קרקע פורייה מאוד למיתון. זה נכון. שוק ההון שחווה בשנים האחרונות עלייה משמעותית, "מתקן" כרגע כלפי מטה. אבל האם זה אומר שאפשר להכריז על מותו? רחוק מאוד.

    תבינו, הבעיה היא לא אצל המשקיעים המנוסים, שכבר חוו משבר או שניים בחייהם ויודעים שאומנם אי אפשר לחזות את העתיד (אחרת כולנו היינו כרגע באיזו טיסת תענוגות בחלל, או קונים את טוויטר סתם בשביל הכיף), אבל אפשר ללמוד הרבה מהעבר.

    בואו נסתכל על מדד ה- S&P - מדד שמרכז את 500 המניות המובילות בבורסה בארה"ב, ומהווה אינדיקטור מאוד מקובל לגבי המצב העולמי בשווקים. אם נסתכל על המדד בשנה האחרונה כמו בטבלה הראשונה שבוחנת את השנה האחרונה - אכן יש סיבה לדאגה. המדד, שהגיע בתחילת ינואר לשיא של 4,793, ירד לרמה של – 3,935 נקודות. על פניו מדאיג מאוד ומצביע על ירידה בשווקים.

    מדד S&P שנה אחורה (אינפוגרפיקה: Yahoo! Finance)
    מדד S&P בשנה האחרונה | אינפוגרפיקה: Yahoo! Finance


    אבל בואו ננשום עמוק ונסתכל בפריזמה אחרת – כזו של 5 שנים. אנחנו מגלים שלמרות הירידה, מדד ה-S&P מאוד רחוק ממה שהוא היה עוד לפני משבר הקורונה. לכן, מי שלא מבין את השוק לעומק יכול מאוד להיפגע, אם מקור המידע שלו הוא העיתונות הכלכלית בלבד.

    מדד S&P בחמש השנים האחרונות (אינפוגרפיקה: Yahoo! Finance)
    מדד S&P בחמש השנים האחרונות. דווקא עולה | אינפוגרפיקה: Yahoo! Finance


     וזה משהו שאנשים שלא מבינים את שוק ההון לעומקו, יכולים מאוד להיפגע אם כל מה שהם מסתמכים עליו זה עיתונות כלכלית.

    האנשים הללו, שכל חסכונותיהם מסתכמים לרוב בפנסיות או בקופת גמל כזו או אחרת, מתרוצצים כרגע טרוטי עיניים בניסיון למזער נזקים. הם מתלבטים אם למכור את כל מה שחסכו בבורסה בהפסד ולשים הכל בעובר ושב בבנק או האם להחליף מסלול בפנסיה ממסלול מנייתי עם סיכון גבוה.

    חשוב להבין, אין כלל אצבע והכל מאוד אינדיבידואלי. אנחנו לא יכולים להמליץ על דרך פעולה נכונה אחת, כי הכל תלוי באיפה אתם נמצאים בחיים. האם יש לכם עוד חסכונות? האם אתם ממש לפני פרישה מהעבודה ומסתמכים על כספי הפנסיה? האם אתם הייטקיסטים בני 30 עם עוד המון שנים לפניכם בעבודה, וחסכונות יפים? כל אחד צריך להגיב שונה לשוק, ואת זה רק אנשי מקצוע יכולים לייעץ לכם, באופן אישי.

    קחו נשימה, קחו אחריות, ואל תעשו דברים רק כי "קראתם באינטרנט".

    ליברמן ומיכאלי מקדמים חופשת לידה לאבות בתשלום מלא (צילום: לע"מ)
    ליברמן ומיכאלי במסיבת העיתונאים. אולי מילה על הנמלים? | צילום: לע"מ

  2. מיכאלי, התגעגענו

    בזמן שבארצות הברית חוזרים לימי הביניים בסוגיות של היריון ולידה, בישראל הקטנה ומוכת הדעות החשוכות אותרה קרן אור מפתיעה: שר האוצר ושרת התחבורה הודיעו על קידום חוק חופשת לידה לגברים. לא פחות משבועיים במימון המדינה.

    אולי המילים קרן אור קצת גדולות על מהלך שבעצם דורש מאישה לחזור לעבודה כדי שהגבר יוכל גם הוא להיות עם התינוק. במקום לתת לזוגות אפשרות להתמודד יחד עם תינוק חדש ולאורך זמן סביר, מוקם מנגנון שבעיקר מנסה להצדיק את בעיטתן של נשים בחזרה לשוק העבודה ועל הדרך לגרום לאבות לבלות קצת זמן עם הילדים שלהם ולחסוך קצת כסף (בכל זאת, רק שבועיים) על מטפלת או מעון. זה מעט, זה לא מספיק, זה כמעט מיותר וזה הרבה יותר ממה שהיה כאן קודם.

    נאמר הרבה על כך שלאור המצב הפוליטי (המביך, כתמיד), נגלה שלא מדובר יותר בכלכלת בחירות שלא תתרומם מעל רמת ההצהרה. מדובר בהטבה של מיליונים ששני השרים רצו להכריז עליה עוד לפני שסיכמו את פרטיה עד הסוף. הקיום שלה תלוי באישור התקציב, שתלוי ככל הנראה בכמות המאחזים הלא חוקיים שיאושרו ובהתעלמות מן העובדה שגם לערבים מותר להיבחר לכנסת. אה, ובעובדה שאין לקואליציה רוב להעביר תקציב. ובעצם, גם לאופוזיציה אין רוב. אין כמו ישראל.

    ובכל זאת, מותר לקוות שגם צעד קטן כזה יהפוך למציאות. אבל מה שהכי עניין אותנו הייתה השרה מירב מיכאלי, שלפתע חזרה לאור הזרקורים. מיכאלי, שרת התחבורה, חולשת על שורה של נושאים שישפיעו על חיינו לשנים ארוכות קדימה. המשבר בנמלים, הרחבת כביש 6, סגירת התחנה המרכזית בתל אביב. אלה רק כמה נושאים שמעניין היה לשמוע את דעתה עליהם ולגלות שהיא פותרת אותם בעזרת חזון של קידמה, שיוויון ויצירתיות, כמעט כמו חופשת הלידה. מחכים למסיבת העיתונאים הבאה.

  3. מדינת חלם: טייק 1

    עם ישראל מתמודד כרגע עם אחד המשברים הגדולים בחייו. לא מדובר בבעיה הביטחונית, או הקרע בעם בעקבות הממשלה. אני מדברת על המחסור החמור בתור להנפקה או חידוש דרכון.

    כבר תקופה ארוכה שכמעט בלתי אפשרי למצוא תורים לחידוש והוצאת דרכון בלשכות משרד הפנים השונות ברחבי הארץ. זאת אומרת, אפשר להשיג תור, אבל לעוד כמה חודשים טובים, ואם נפל בחלקכם המזל והצלחתם למצוא אחד לפני מועד ההמראה, לא בטוח שתקבלו את הדרכון בזמן עד ליום הטיסה. תוסיפו לזה את הממשק הלא ידידותי בעליל באתר משרד הפנים ותקבלו התמוטטות עצבים כללית.

    והנה, המוח היהודי מכה שוב, וארבעה מהנדסי תוכנה מ- WIX מצאו פתרון לבעיה שהמדינה יצרה ומתעלמת ממנו במופגן. הם יצרו בוט בשם  "גם כן בוט", שמטרתו לחפש ולשריין עבורכם תור באחת מלשכות משרד הפנים – והכול בחינם.

    נתחיל מהעובדה שזו בושה ענקית למדינת ישראל שארבעה חברה צעירים היו צריכים לפתור בעיה שהמדינה אמורה לטפל בה. לזה כבר התרגלנו, אבל שבו חזק, תחזיקו את הכיסא ותתאפקו לא לצרוח בתסכול: במקום  לאמץ את הפתרון, ואולי להזמין את ארבעת המפתחים לבדוק איך אפשר לשתף פעולה ולגרום לאתר החינמי שהם פיתחו ומשלמים עליו מכספם, להיות משהו יותר רשמי - משרד הפנים חסם אותם.

    כן כן. הוא חסם את הפתרון שמצאו ארבעה חברה צעירים לבעיה שהוא יצר.

    ולמה? "הבוטים מייצרים עומס מלאכותי גדול על המערכת מה שעלול בשלב מסוים להביא לקריסתה ולפגוע בציבור הרחב". מסבירה, בין השאר, חברת קולפלו שאחראית על מערכת זימון התורים ברוב משרדי הממשלה.

    מבינים? במקום להודות בטעות, לשפר את התוכנה ולבדוק איך מייעלים את המערכת, המדינה מעדיפה לחסום פתרונות יצירתיים בטענה שהם פוגעים בשיטה המקרטעת שלהם.

    מדהים ומעצבן.

    חזית של חנות בשוק הפשפשים ביפו תל אביב (צילום: Sliman Khader, פלאש 90)
    חנות ביפו. כמה עסקים יש? סוד | צילום: Sliman Khader, פלאש 90

  4. מדינת חלם: טייק 2

    שמעו סיפור: רצה הגורל ובמהלך ישיבת סיעור מוחות שעשינו במשרדי MAKO כסף, תהינו לעצמינו כמה עסקים יש כיום במדינת ישראל, כמה היו טרום משבר הקורונה, וכמה היו בשיא המשבר.

    חשבנו שנוכל לייצר תמונה כללית רחבה על מצב העסקים כיום, וממנה להבין אלו סוגי עסקים שרדו את המשבר, מה המגמה כיום ואלו עסקים לא כדאי לכם לפתוח, או איך צריך לאבטח אותם טוב יותר לקראת המשבר הבא (שאנחנו לא יודעים אם או מתי הוא יבוא - ראו את התייחסותנו לעניין המפולת הגדולה בשווקים).

    כדי להתחיל את תהליך הסקת המסקנות הזדקקנו לנתון מאוד פשוט. כמה עסקים, כולל חברות, עסקים מורשים, עסק פטור או זעיר היו רשומים בישראל בסוף 2019, סוף 2020, סוף 2021 ועכשיו - מאי 2022.

    על פניו משימה מאוד קלה. מרימים טלפון למשרד הממשלה הרלוונטי ומבקשים נתונים.

    אבל כיוון שלא נולדנו מאתמול, ידענו שאי אפשר להסתמך רק על מקור אחד ולכן פנינו לשלושה משרדים ממשלתיים במקביל: משרד הפנים, משרד הכלכלה, ורשות המיסים השייכת למשרד האוצר.

    ממשרד הפנים מיהרו לצלצל ולהסביר שזה אינו תחום אחריותם. זאת אומרת, למי שיכול להיות מושג לגבי מספר העסקים הקטנים זה לרשויות המקומיות, שרוב בעלי העסקים המחזיקים במשרדים או במקומות פיזיים צריכים לעמוד מולם בקשר לגבי התשלומים, אבל בגדול אין להם מושג. העובדה השולית שהם בעצם אחראים על הרשויות המקומיות בישראל לא הפריע להם להפנות אותנו הלאה, למשרד הכלכלה.

    משרד הכלכלה, הגוף האמון על הכלכלה בישראל, וזה שתחתיו מתנהלת הרשות לעסקים קטנים, טען, למרבה ההפתעה, שהנתון הכי עכשווי שלהם הוא בכלל מ- 2020 כי זה מה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה. כשהגבנו שאנחנו מעט בהלם שהגוף שאחראי על קידום עסקים וכלכלה במדינת ישראל לא יודע כמה עסקים יש בכל רגע נתון במדינה הם משכו בכתפיים (הווירטואליות) והפנו אותנו הלאה, למשרד האוצר.

    ברשות המיסים, השייכת כאמור למשרד האוצר, מיהרו לצלצל ולהבטיח לבדוק איך אפשר להוציא את הנתונים, אבל  זה ייקח זמן. כמה זמן? אין לדעת. אנחנו עדיין מחכים שהגוף שלו משלמים חלק מהרווחים, יצליח להבין כמה עסקים היו פעילים בכל אחד מהשנים.

    בקצב הזה, היוזמה שלנו להבין איזה עסק כדאי לכם לפתוח - כפי שהבנתם - לא ממש תקרה בשבועות הקרובים.

    הייטקס פרק הסיום - נדיר האקרמן נוחת (צילום: מתוך: ארץ נהדרת, קשת 12)
    זמן לנחות על הקרקע | צילום: מתוך: ארץ נהדרת, קשת 12

  5. רגע, אולי הייטקיסט לא יותר טוב מקופאית בסופר?

    בימים אלה מתנהל מסע בחירות להסתדרות. מהצד האחד היו"ר המכהן ארנון בר דוד, ומהצד השני עופר עיני, שאחרי כמעט עשור מנסה לחזור לתפקיד שהביא אותו לשיא כוחו. כמו תמיד בארגונים שכאלה, מדובר במאבק יצרי במיוחד. היו"ר הנוכחי אמנם עתיר קשרים וכוח בארגון, אבל מעולם לא נבחר בבחירות כלליות (הוא נבחר על ידי "בית נבחרי ההסתדרות"). הוא מציג את עצמו כפרגמטי. יריביו מאשימים אותו שהוא חביב מדי על המעסיקים.

    יש עוד זמן עד הבחירות עצמן, ומי שלא חבר ועד לא תמיד מבין מה רוצים מחייו, אבל מעניין דווקא לצפות בדיונים הערים שמתנהלים ברשתות החברתיות בנושא. איכשהו במהלך הוויכוח, תמיד יימצא אותו אחד שלא מבין למה אין "גמישות ניהולית" ומה אלה כל "דרישות השכר האלה של העובדים". למה בכלל צריך מישהו שידאג לזכויות עובדים, תוהה הגולש. תראו איך זה עובד טוב בדנמרק.

    לא מדובר בניתוח סטטיסטי מובהק, אבל בדיקה מדגמית (שנמשכת כבר מספר שנים), מגלה שתמיד בקצה של אותו פרופיל מסתתר עובד היי טק. יש בזה משהו מייצג. התחום תמיד היה רווחי במיוחד לחבריו, אבל בשנים האחרונות הוא הפך ביתר שאת לאולימפוס של המועסקים בישראל. העובדים שנהנו מהתגמולים הכי גבוהים, מהתנאים הכי טובים ומהתחושה שהם השיגו את הכל בעשר אצבעותיהם. לא מעטים מהם בטוחים שהעובדה ששאר בני התמותה לא זוכים במשכורות חלומיות היא כי הם לא התאמצו מספיק. זו אשמתכם, תעזבו אותנו עם הוועד שלכם. חוזה פרטי זה הדבר המודרני.

    אלא שמדי פעם השוק קורס וחושף את המציאות. חלקים גדולים מהתעשייה מתודלקים בכסף זול שאין קשר בינו ובין התוצאות של החברה. חברות שמפסידות מאות מיליונים שוות מיליארדים. איך בכל זאת עושים כסף? מנפיקים בבורסה ומקווים שציבור המשקיעים (שמורכב בעצם מרוב העובדים במשק), ישלם. אולי פעם החברה תעבוד באמת. עד אז, תעזבו אותנו.

    נכון, עדיין אין סיכוי שקלינאית תקשורת תרוויח כמו מהנדס תוכנה, לא תמצאו עדיין דירה בתל אביב בלי משכורות של היי טק ובאמת שלא חסרות חברות היי טק שיכולות להיות גאות בעובדים ובמוצרים. ובכל זאת, קצת צניעות לא תזיק.