1. לחם מלא? עדיף מלא כסף

    בזמן שעסקתם בעניינים ברומו של עולם, מלחמה קטנה החלה, ונגמרה, מאחורי גבכם. מדובר כמובן במלחמה על מחירי הלחם. מן הצד האחד, התעשיינים שדורשים להסיר את הפיקוח על המחירים ולשקף את "עליית מחירי הגלם", ומנגד משרד הכלכלה, שלא מעוניין להיות הגורם האחראי לכך שמוצר יסוד הפך ליקר מדי עבור לא מעט משפחות בישראל.

     

    במוקד המלחמה עמדה ההמלצה של ועדה מקצועית (כלומר, מורכבת מכלכלנים עם השקפת עולם מסוימת), שהמליצה להסיר את הפיקוח על מחירי הלחם. השמחה של בעלי המאפיות על ההמלצות (המקצועיות, כמובן) הייתה קצרת מועד. שרת הכלכלה אורנה ברביאי הודתה לוועדה על המלצותיה, והודיעה שמחיר הלחם לא ייצא מפיקוח.

     

    בעלי אינטרס תמיד משתמשים במילה "מקצועי", כדי להצדיק מהלכים שמיטיבים עמם. עוד לא נולד בעל העסק שטען שזה מקצועי להוריד מחירים. במקרה הזה, מנסים התעשיינים לשכנע את הציבור שהיד הנעלמה של השוק החופשי תשמור על מחירו הסביר של הלחם הלבן שהיה בפיקוח, ושוכחים להזכיר את שלל המוצרים שהם מוכרים שלא נמצאים כלל בפיקוח, ומניבים להם רווחים נאים. אם לא היו, כנראה שהעסק היה נסגר.

     

    על הכוונות האמיתיות של בעלי המאפיות אפשר ללמוד מהסיפור שמספר ד"ר רון מלכה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה. במהלך המשא ומתן עם בעלי המאפיות עלתה הצעת פשרה כמעט מתבקשת מאליה: להוציא את הלחם הלבן מפיקוח, ובתמורה להכניס את הלחם המלא לרשימת המוצרים המפוקחים. מעבר להיגיון הכלכלי, יש בצעד שכזה מסר בריאותי – המדינה מעודדת אותנו לאכול לחם בריא יותר.

     

    אלא שבעלי המאפיות סרבו בתוקף, לטענת מלכה. כשנתבקשו לספק הסבר לסירוב, כי הרי ייצור של לחם מלא לא עולה יותר מייצור של לחם לבן, במאפיות לא ממש ידעו להסביר את הסיבה. כנראה שזה לא נראה להם מקצועי.

    דקל ולצר, מנכ"ל חברת AVO (צילום: סטפן קלפקו)
    דקל ולצר, מנכ"ל AVO | צילום: סטפן קלפקו
  2. שחר של התנפצות הבועה

    לפני שנתיים, פרסם יזם ההייטק זוהר לבקוביץ' מאמר דעה בגלובס שכותרתו "תנו לטבע לעשות את שלו". "תעשיית ההייטק הישראלית מוצפת בכסף", הוא כתב, "אלא שחלקו הגדול הוא 'כסף טיפש', שרודף אחר החלום ומממן סטארט־אפים לא מוצלחים שסופם להיכחד". לבקוביץ' טען כי הכסף שמושקע במקומות הלא נכונים גורם נזק, שכן ההשקעה היא על חשבון החברות הטובות.



    והנה הנבואה מתממשת השבוע בהודעה על קריסתו של סטארטאפ המשלוחים AVO, שהודיע כי מפטר את רוב העובדים בישראל וסוגר את פעילותו בארץ.

     

    בתחילת החודש המנכ"ל דקל ולצר ניסה לשדר אופטימיות והסביר כי "בצעד אחראי" הוא מפטר רק שני שליש מהעובדים. "הקורונה והעבודה מהבית כפתה עלינו לזוז מהר מהוורטיקל המקורי שלנו שהוא משרדים", הסביר בראיון. "כאשר המשרדים חזרו לפעול, לא ידענו איך לבלוע את שני התחומים יחד. אני חושב שיש הרבה פוטנציאל בתחום של משלוחים לבתי מגורים, אבל לא יכולתי לטמון את הראש בחול לאור השינוי בתנאי השוק וכך לסכן מאות עובדים".

     

    כעבור שבועיים בדיוק מנכ"ל AVO נשמע כבר אחרת. החברה אומנם לא נסגרת סופית אבל זה רק במטרה שאולי יקרה נס ומישהו יקנה אותה. נס, שרוב הסיכויים שלא יקרה. הסיבה לכך פשוטה: יש יותר מידי סימנים על התפוצצות בועת ההיי טק.

     

    יש שתי תופעות שמפחידות את המשקיעים כרגע, ולא הפריעו להם יותר מידי בעבר: הראשונה היא השקעה בחברה שקצב הצמיחה של הואט - לדוגמה תחזיות מתחת לצפי השוק – אבל מצד שני, ממשיכה להגדיל הוצאות. עד היום גייסה AVO מעל ל-90 מיליון דולר מקרנות כמו אינסייט פרטנרס, IBI Tech, קליינר פרקינס, F2 Capital ואחרים, אבל לא השיגה תוצאות משביעות רצון.

     

    השנייה היא שהכסף מתייקר כי הריבית עולה. משקיעים שבעבר פיזרו כספים על סמך תחזיות שלא התממשו, יהיו הרבה יותר זהירים כעת.

     

    חברות סטראטאפ צריכות לשנות פאזה: מצמיחה לרווחיות. אם תסבירו למשקיעים שלכם דו"חות רווח והפסד גרועים כי אתם "בצמיחה", אף אחד כבר לא יקבל את זה בהבנה.

    עידן עופר בביתו בארסוף (צילום: יוראי ליברמן, Getty Images)
    עידן עופר, בעל המניות המרכזי בצים | צילום: יוראי ליברמן, Getty Images
  3. למה אתם פותחים עיניים על חברה שמרוויחה 1.7 מיליארד דולר ברבעון?

    תחושת בושה קלה מילאה אותנו כשקראנו את דבריו של אלי גליקמן, מנכ"ל צים, שהתייחס לעובדה שהחברה אותה הוא מנהל הפכה לחברה הרווחית בישראל. כמה רווחית? הרווח הנקי שלה ברבעון הראשון של 2022 הגיע ל-1.7 מיליארד דולר. פי שלושה מאשר ברבעון המקביל. את השנה היא צופה לסיים עם רווח של לפחות 7.8 מיליארד דולר. כן, העסקים טובים.

     

    לא התביישנו חלילה בגליקמן, שהתלונן על זה שהחברה גם מרוויחה הרבה כסף וגם צריכה לשלם מיסים ("במקום להקל עלינו, שמים עלינו משקולות") ועל הדרך גילה על מצב הרוח האופטימי בחברה שחתמה על חוזים ארוכי טווח במחירים גבוהים פי שניים לעומת 2021. גם לא התביישנו בגלל העובדה שגליקמן הבהיר שהדבר היחיד שחשוב בחברה הוא כמובן המשקיעים, ולא הלקוחות שלה ("הדגש הוא הדיבידנד הפנומנלי למשקיעים, אין חברות כאלה גם בעולם").

     

    התביישנו בעצמנו, כמובן. התביישנו שהעזנו לדרוש ולצפות מחברת ענק, שבעל המניות המרכזי שלה הוא אחד האנשים העשירים בישראל (ועכשיו עשיר יותר, גם בכסף מזומן וגם בשווי שוק), שתנהג כמו כל עסק אחר. הרי ברור שבעל חנות אופניים צריך לשלם מיסים מלאים, ואילו חברות שמרוויחות סכומים שהיו יכולים לסיים את הרעב בעולם (לפחות לפי האו"ם), צריכות לקבל הקלות. המשקיעים, חבר'ה. המשקיעים. רוצים להרוויח? תשקיעו. אין לכם חסכונות כי אתם משלמים מיסים? תפסיקו להתלונן.

     

    התביישנו גם שחיפשנו את הסיבה לעליות המחירים בכל מיני סערות גאו-פוליטיות ותמריצים שניתנו לשוק. לא שמנו לב לאחת הסיבות העתיקות, שנכונות יותר מכל ספר כלכלה מלא בגרפים. למה מעלים מחירים? כי אפשר. כי אין מי שיעצור. את המחיר לא משלם אף פעם המנכ"ל או המשקיעים. את המחיר משלם הציבור. בעיני חברות הענק, זה התפקיד היחיד שלנו.

    ביטקוין  (צילום: סאלי פאראג, shutterstock)
    ביטקוין. באותה מידה יכלו לתת אונקיית זהב | צילום: סאלי פאראג, shutterstock
  4. מה אתם מעדיפים, כרטיס חינם לקולנוע או 0.0003 ביטקוין?

    חברת max הודיעה על השקת כרטיס אשראי חדש שייקרא MaxBack Crypto – כרטיס שמציע לצבור זכאות לביטקוין בהתאם למחזור העסקאות בכרטיס האשראי.

     

    עם הזמנת הכרטיס, ייפתח עבור הלקוח חשבון ייעודי, אליו יועבר הסכום שנצבר שקלים  ו-Bits of Gold, החברה איתה נחתם הסכם שיתוף הפעולה, תמיר אותו אוטומטית לחלקי ביטקוין.

     

    בשורה התחתונה, max עוד לא השיקה רישמית את הכרטיס כי הוא  כפוף להשלמת האישורים הרגולטוריים הרלוונטיים, אבל בינתיים נפתח רישום מוקדם לקבלת עדכונים.

     

    הבעיה היא הטיימינג: שווי מטבע הביטקוין עמד על 29 אלף דולר בתחילת השבוע, יותר ממחצית משוויו לפני שבעה חודשים, כשעמד על 64 אלף דולר, וקריפטו קראש הפך לאחד המושגים המחופשים ביותר בשבועות האחרונים. מה יקרה בעוד שבוע? אין לדעת.

     

    הבעיה השנייה היא שביטקוין, למרות הכל, הוא עדיין לא משהו שהולכים איתו למכולת ולא משהו שהבנקים בישראל ששים להתעסק אתו.

     

    כשמבינים את העובדות האלה, ספק גדול אם ישתלם להצטרף למהלך כזה שיספק שברי שברים של ביטקוין, ולא ללכת על כרטיס אחר, שנותן הטבות מעט יותר מיידיות.

  5. אפס בהנגשה

    ביום שלישי לפנות בוקר אושר סופית בממשלה חוק הגדלת מענק העבודה ונקודות זיכוי ממס להורים לילדים בגילאי 6-12. זהו חוק שהמון משפחות חיכו לו. המשמעות שלו היא עוד תוספת של כ-2,700 שקלים בשנה למשכורת של כל הורה על כל ילד בגילים הללו.

     

    משרד האוצר מיהר לפרסם את הידיעה עם אישורה בכנסת, וכולם מיהרו לשמוח ולטפוח אחד לשני על השכם על המהלך הנהדר. באמת נהדר.

     

    אבל רגע לאחר מכן, כששאריות הקונפטי ירדו אל לרצפה, הם לא הבינו שהם שכחו דבר אחד קטן - להנגיש את החוק לציבור, ולהסביר בתכל'ס מה בדיוק עומד לקרות, וכמה כסף הוא יראה מזה כל חודש במשכורת.

     

    אם ניסיתם להיכנס לסימולטור של מס הכנסה, לדוגמה, גיליתם שהוא לא מעודכן, וזה בתנאי שהצלחתם להבין מה החוק החדש אומר. אף אחד לא באמת הבין מההודעה הכללית שמשרד האוצר ניסח - כמה כסף אתם הולכים להרוויח מהמהלך.

     

    גם כשפנינו לרשות המיסים כדי לייצר מדריך מפורט שמסביר מי זכאי לנקודת זיכוי, לקח לרשות זמן להשיב. לא בגלל שהם לא עבדו או זלזלו. ההפך הוא הנכון. לאנשי הרשות היה חשוב לתת לנו את התשובות הכי מדויקות. הם פשוט היו צריכים זמן לעבור על כל הנתונים שוב.

     

    אז בפעם הבאה, אם אתם כבר יוזמים כזה מהלך, שלא נחת עליכם בהפתעה, וכבר עשיתם לו בילדאפ של חצי שנה לפני - תבואו קצת יותר מוכנים. אל תחכו לתקשורת כדי להסביר מה עשיתם בשביל הציבור.